בינואר 2022, יחידת הסייבר בלהב 433 הודיעה כי חשפה את אחד ממשרדי הפורקס הגדולים בארץ. היחידה הודיעה שממשרדים בנוף הגליל ונצרת, החברה ביצעה הונאות ועקצה משקיעים פיננסיים מסעודיה וממדינות המפרץ העשירות.
בהודעת המשטרה אז נמסר כי "במסגרת פעילות 'מסלול בטוח' במאבק בפשיעה בחברה הערבית, יחידת הסייבר בשיתוף יחידת יהלום של רשות המסים עצרה חשודים מאזור נצרת, ונערכה פשיטה על המשרד שביצע הונאות כלפי משקיעים רבים מחו"ל".
המודיעין המשטרתי העריך את היקפי העבירות בעשרות מיליוני דולרים, והכספים שנעקצו שימשו לפי החשד, בין היתר, כתשתית לפעילות עבריינית פלילית. חלק אחר מהכסף הולבן לכאורה ברכישת נדל"ן בחו"ל.
במשרדי החברה שנרשמה ברשם החברות הישראלי כ"חברת פרסום" נחקרו מעל 50 עובדים, אנשי שיווק ומכירות, "יועצי השקעות" לכאורה. המשטרה תפסה הקלטות של שיחות המוקד, ותפסה בכספת במשרדים 180 אלף דולר במזומן.
זה לא הסכום הגדול היחיד שנתפס בפרשה: חודשים לפני הפשיטה בנצרת עוכבה מכונית ב.מ.וו משוריינת מפוארת במחסום משטרתי בצפון. בחיפוש בתוך הרכב, נתפסו 1.645 מיליון שקל במזומן. הנהג הצעיר טען כי הוא השליח ונהגו של בעל הרכב, אשר התבקש להעביר את הכסף למשרדים בכפר נין, ליד נצרת.
הנהג נעצר ושוחרר, החקירה נמשכה והולידה את חשיפת פעילות הפורקס ואת מעצרם של שני חשודים מרכזיים שסומנו כראשי ומנהלי החברה: סאאד זועבי (34) מכפר סולם, וחאלד עונאללה (29) מנצרת עלית.
אבל לאחר בניית קדימון מרשים של מעצרים ותפיסות, בליווי צמוד של מחלקת הדוברות המשטרתית שבישרה על פרשת הלבנת הון בקנה מידה ענק, הפרשה הסתיימה אתמול בקול דממה (19 יולי).
לאחר המעצר הרועש של חוקרי הסייבר בלהב 433, והקפאת רכוש בשווי של 20 מיליון שקל לחשודים – התיק הגיע לשלב שימוע בפרקליטות, שבו נחשף טיב הראיות האמיתי.
בסיומו של השימוע – בו הציג הסנגור עו"ד ג'וליאן חדאד את הבקיעים והחולשות בתיק, מחלקת הסייבר בפרקליטות הסכימה למעשה עם ניתוח ההגנה, ונאלצה להודות שלמרות בניית "התיק התקשורתי" – הראיות שנאספו דלות.
לאחר עיון בטענות ההגנה, הפרקליטות החליטה שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק של הלבנת הון – ולפיכך הגיעה עם הסנגור להסכמה על הסדר טיעון והרשעה מינורית שאין בצדה מאסר ואף לא עבודות שירות.
וכך, בשבועות האחרונים הוגש ללא פרסום תקשורתי, לבית משפט השלום בנצרת, כתב אישום במסגרת הסדר טיעון לשני בעלי החברה – זועבי ועונאללה.
כתב האישום מתאר את סיפור הפרשה:
"במהלך השנים 2020-2021 הפעילו הנאשמים בצוותא מיזּם השקעות כוזב אשר הופנה לאזרחי מדינות שונות כדוגמת ערב הסעודית, כווית, לוב ועוד, כאשר הנאשם זועבי הוא בעל השליטה הדומיננטי במיזם. חאלד עונאללה ניהל עבורו את המיזם ממשרדי חברה שפתח על שמו בנוף הגליל.
"במסגרת המיזם, הוקם במשרדים מוקד טלפוני, בו הועסקו טלפנים אשר במהלך עבודתם יצרו קשר טלפוני עם מאות ויותר אזרחים ממדינות זרות – והציגו להם מצג שווא לפיו הם מייצגים חברת השקעות אשר מקום מושבה בערב הסעודית.
"במסגרת השיחות, המליצו הטלפנים ללקוחות כי יפקידו בידיהם כספים, על מנת שישקיעו עבורם את הכספים במוצרים פיננסיים, כל זאת תוך הבטחה כוזבת לתשואה גבוהה, וזאת מבלי שיש להם כל ידע או יכולת להגשמת הבטחה זו.
"הטלפנים הציגו עצמם כתושבי ירדן והזדהו בשמות פיקטיביים… בכוונת הנאשמים היה ליטול את הכספים שיתקבלו מהנפגעים הפוטנציאליים, במרמה, מבלי להשקיעם".
הפרקליטות מייחסת לבעלי המיזם "ניסיון לקבלת דבר במרמה" מבלי לנקוב בסכום עוקץ.
סעיף אישום נפרד מייחס לנאשם זועבי את ההחזקה במזומן בסכום של 1.645 מיליון שקל, שנתפס אצל נהגו כאמור במחסום משטרתי. כתב האישום מייחס לו "קבלת נכס שהושג בפשע" אך לא קושר את הסכום להונאת הפורקס במפורש.
בהתאם להסדר עם עו"ד חדאד, אין בכתב האישום עבירות מס שהשלכותיהן רחבות יותר, ואין גם הלבנת הון.
הפרקליטות ביקשה לגזור על הנאשמים מאסר על תנאי בלבד ולמעשה להסתפק בחילוט הכסף שנתפס לאוצר המדינה. הנאשם עונאללה ישלם קנס נוסף של 100 אלף שקל.
עו"ד סתיו גרוסמן מפרקליטות הסייבר הסביר אתמול במעמד גזר הדין: "ההסדר גובש אחרי שימוע עקב קשיים ראייתיים. הקושי המרכזי הוא כי רוב נפגעי העבירה הם תושבי ארצות ערב, על כל המשתמע (גביית תלונות ועדויות)".
עו"ד חדאד ביקש מבית המשפט לאמץ את ההסדר וציין כי בעל החברה זועבי הגיע להסדר אזרחי עם רשויות המס, ושילם שלושה מיליון שקל כשומה אזרחית. עדיין, סכום פעוט ביחס לסכומי העבירה שצוינו בתחילת החקירה ולהיקף התפוסים. במקביל, המשטרה החזירה לזועבי את רכב הב.מ.וו. שלו שבו נתפס הכסף.
"שני הנאשמים הם צעירים משכילים ללא עבר פלילי", ציין עו"ד חדאד. "זועבי בעל תארים בפסיכולוגיה. נבקש שבית המשפט יאפשר לשני האנשים הצעירים להמשיך בחייהם, לסיים את הפרק הזה ולפתוח דף חדש".
השופטת רות שפילברג-כהן הביעה את פליאתה על ההסדר, בטרם אישרה אותו. "מקרא כתב האישום מותיר את הקורא בתחושה כי רב הנסתר על הגלוי בפרשה זו" אמרה השופטת. "לא ברור כיצד ומדוע פעל מיזם במשך שנתיים, עם עובדים שכירים רבים ועם פניות למאות לקוחות ויותר, אם בסופו של דבר נותרו לקוחות אלה 'לקוחות פוטנציאליים' בלבד, ואם עבירת המרמה לא נשאה פרי".
"אין זאת מן הסתם אלא ביטוי לאותם קשיים ראייתיים חריפים עמם התמודדה המדינה, בבואה לאכוף את החוק כנגד אותו מיזם", הוסיפה השופטת, "הסדר הטיעון מבטא קושי רב לפצח פרשות מהסוג הנתון, אשר בו עבירות מתוחכמות מאוד, המבוצעות בזירה הממוחשבת, על פני פריסה עולמית".
