רואה החשבון יצחק חדד, ששימש כגזבר מפלגת קדימה (מנוחתה עדן) בשנים 2006-2011, הורשע על פי הודאתו בעבירות הפרת אמונים בתאגיד, וזוכה מהעבירות החמורות יותר שיוחסו לו – בהן גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה והלבנת הון (7 במאי).
שני הצדדים – פרקליטות מיסוי וכלכלה מצד אחד, וחדד באמצעות סנגוריו עורכי הדין גיורא ואורן אדרת מצד שני – קיבלו את הצעת השופט מרדכי לוי לסיום התיק בהסדר, במתווה די נדיר לאחר גמר שמיעת הסיכומים בתיק המתנהל בבית משפט מחוזי תל אביב. הליכי הגישור שנוהלו אצל השופט בני שגיא לא עלו יפה, והשופט לוי שדן בתיק העיקרי שיקף לשני הצדדים את החולשות בטענותיהם, והציע מתווה להסדר ברגע האחרון לפני מתן הכרעת דין. הצדדים קיבלו את הצעתו להרשעתו של חדד בעבירת הפרת אמונים בלבד וזיכויו מכל יתר העבירות, הגם שאין הסכמה על מתווה העונש.
כתב האישום המקורי שהוגש לפני ארבע שנים ייחס לשלושה בעלי תפקידים בקדימה – הגזבר חדד, רואה החשבון החיצוני מוטי מימון ומנהל מערכות המידע חנוך חזין – שליחת יד לכאורה בכספי המפלגה, תוך עירוב בין תפקידיהם בה ועסקיהם הפרטיים. נגד הנאשמים וחדד בפרט נטען כי ניצלו את סמכויותיהם לאישור הוצאות כספיות של המפלגה, וחלבו את כספיה מן העבר השני כנותני שירותים פרטיים, להעשרת חברות פרטיות בשליטתם, מבלי שיידעו את מנכ"ל המפלגה משה שחורי על היותם אותם נותני שירותים והסתרה של האינטרסים הכלכליים הפרטיים שלהם בפעילות המפלגה והתקשרויותיה.
מימון, שנתן למפלגה שירותי ביקורת דוחות בבחירות 2009, סיפק לה גם שירותי הפקת צ'קים לפעילי הבחירות באמצעות החברה הפרטית "יעלם". בשלב כלשהו הצטרף הגזבר חדד כשותף בעסקים פרטיים של מימון בחברה בשם "יפל". מורשי החתימה, בהם חדד אישרו העברת 12.5 מיליון שקל מכספי קדימה לחשבונות בנק על שם "יעלם", שנפתחו לצורך תשלום שכרם של פעילי הקלפיות. בד בבד ניגשו חדד ומימון באופן פרטי, באמצעות החברה המשותפת שלהם "יפל", למכרז לרכישת קרקע בשוהם. מימון העביר מיליון וחצי שקל מ"יעלם" ל"יפל", מהכספים שהעבירה קדימה לפעילי הבחירות, לצורך העמדת ערבות בנקאית למכרז הנדל"ן הפרטי המשותף.
הפרקליטות טענה כי מדובר בגניבה מתוכננת מראש. מימון טען כי חדד ידע על ערבוב החשבונות והעברת כספי קדימה לעסק הנדל"ן אחרי כמה שבועות – בניגוד להודעותיו במשטרה בהן אמר שמעולם לא עדכן את חדד – בעוד חדד טען בתוקף כי גילה על כך אחרי שנתיים כשעלה כי ליעלם חוב של 700 אלף שקל למפלגה והוא חייב את מימון לשלמו.
מימון הורשע בשלב מוקדם יותר בגניבה בידי מורשה, הלבנת הון וקבלת דבר בתחבולה ונידון ל-15 חודשי מאסר. בהמשך קוצר עונשו במספר חודשים בחנינה לרגל שנת ה-70 למדינה. חזין הורשע בקבלת דבר במרמה ועבירות נוספות בגין פרשה אחרת של מכירת ציוד מחשבים למפלגה, ונידון לשישה חודשי עבודות שירות.
השופט לוי אמר בתום שלב הסיכומים בעניין חדד, עת העלה את הצעתו להסדר, כי "על פני הדברים לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי היתה שותפות פלילית בין הנאשם (חדד) לבין מימון ולא הוכחו מעבר לספק סביר תוכניות עברייניות. אבל על פני הדברים הוכח מעבר לספק סביר ניגוד עניינים והפרת אמונים, כולל פן מחמיר, בשים לב לתפקידו של הנאשם ובמיוחד לאור הקשרים והשותפות העסקית החל מהפרויקט בשוהם, ובשים לב לחששות שלו לגבי האיתנות הכספית של מימון שהתעוררו עוד באמצע שנת 2009, תוך העדפת הדברים שמסר הנאשם באמרותיו בחקירת המשטרה על פני הדברים שמסר בעדותו בבית המשפט".
השופט הוסיף כי "בית המשפט היה מצפה שהנאשם ידווח ליושבת ראש המפלגה (ציפי לבני שלא היתה עדה בתיק, ז.ק) או למנכ"ל המפלגה על כל מה שהיה בינו לבין חזין ומימון, ועל החשדות שהתעוררו באמצע שנת 2009, עקב צ'קים חוזרים של מימון. בית המשפט סבור שיש פה ניגוד עניינים. אם הנאשם מקבל אחריות ואומר 'הייתי צריך לדווח ולברר עוד בשנת 2009, מה קורה עם התשלומים של יעלם (לפעילי המפלגה) – יש לזה משקל לעניין העונש".
הפרת האמונים כאמור היא בגין אי-הגילוי הרשמי של הקשר העסקי האישי של חדד עם מימון, שהיה ספק של המפלגה, אי דיווח על חששותיו כי מצבו הכלכלי של מימון בכי רע – חששות שבשלב מאוחר יותר הביאו לחשדו שמא אצל מימון התערבבו כספים בין חשבון יעודי של "יעלם" עבור פעילי בחירות לבין חשבון כללי ששימש את עסקיהם הפרטיים של חדד ומימון.
השופט לוי הזכיר את תיק ניצב ניסו שחם, בו הוא ישב בהרכב הערעור שביטל את הזיכוי של שחם והרשיע אותו בעבירות מין והפרת אמונים ושלח אותו למאסר של עשרה חודשים (עונש עליו הגיש שחם בקשת רשות ערעור לבית משפט עליון). השופט לוי הזכיר לחדד כי בית המשפט הציע לניצב שחם הסדר של הודאה בהפרת אמונים בלבד ומאסר בצורת עבודות שירות, ואילו שחם סירב ונידון למאסר בפועל. "זו היתה דוגמה למה שעלול לקרות אם נאשם אינו מקבל אחריות", דברי השופט לוי.
חדד הסכים להסדר, אך הסנגורים הודיעו כי יבקשו לסיים את ההליך בביטול ההרשעה, לאחר קבלת תסקיר מבחן. לדבריהם, בשל ההליך הפלילי נמנע עד כה מחדד להתחיל התמחות, לאחר שסיים לימודי עריכת דין לפני מספר שנים, ותקופח פרנסתו בדרכים נוספות לאחר ששימש דירקטור בעבר בחברות שונות. הטיעונים לעונש נדחו לחודש יולי.
יצחק חדד מסר בתגובה: "בחלוף כמעט עשר שנים מהיום בו ציפי לבני הגישה כנגדי תלונת כזב על גניבה ועל מעילה ועל פגיעה בפרטיות, תלונה שבאה להסיט בזדון את תשומת הלב מעבירות פליליות חמורות שביצעו אחרים, אחרי עשר שנים שבהן אני נלחם על חפותי ונרמס תחת גלגלי המערכת, אחרי שבית הדין לעבודה פסק לי פיצויי עתק על פיטורין שלא כדין, אחרי כל אלה בחר בית המשפט המחוזי בת"א, בסיומו של משפט שנמשך ארבע שנים, לקבוע חד משמעית שלא היה דבר וחצי דבר עם האשמות הכזב שהוטחו בי. כתב האישום קרס כליל. לא גניבה, לא מעילה, לא הלבנת הון, לא רישום כוזב, לא פגיעה בפרטיות, זיכוי מוחלט מכל עבירות הפשע שהוטחו בי.
"אחרי שהסתיים המשפט ונכתבו אלפי עמודי פרוטוקול והתקיימו עשרות ישיבות, בית המשפט המחוזי בחר שלא לכתוב הכרעת דין אלא להציע לי הצעה שאין לסרב לה. ובקצרה, שאסכים להודות בהפרת אמונים בלבד ללא מרמה (עבירת עוון ולא פשע), רק מעצם ניגוד העניינים של עשיית עסקים עם רו"ח מימון שהיה ספק של המפלגה והודה וגם הורשע בגניבה. כאדם ישר וכמשפטן בחרתי להיענות להצעה. חסכתי מעצמי שנים נוספות שיהיו אבודות. כל מלחמה צריך לסיים, גם כזו שבה אתה לא מנצח בה עד הסוף. היום אני ניצחתי בענק ניצחון עצום חסר תקדים".
