ארבע וחצי שנות מאסר הוטלו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על תושב רהט בגין פציעתו בירי של אדם אחר, לאחר שהורשע בעבירות של נשיאת נשק וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
בחודש יוני אשתקד הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד חא"ק (25), בטענה שירה על אדם אחר ופצע אותו. האירוע האלים תועד במצלמת אבטחה הממוקמת באזור, והסרטון שהופק ממנה נראה כאילו נלקח מדרמת פשע סטייל "גומורה".
מכתב האישום עלה, כי הנאשם הגיע לחנות מכולת ברהט כשהוא נושא על גופו אקדח שהיה מוסתר בבגדיו. בהמשך, שעה ששוחח הנאשם עם אדם אחר על המדרכה הסמוכה למכולת, הם הבחינו בקורבן שהתקרב ונעמד על המדרכה מעבר לכביש. הנאשם והאחר התקרבו לקורבן ושוחחו עמו, ובשלב מסוים – מסיבה לא ידועה – הנאשם שלף את האקדח וירה לעבר פלג גופו התחתון של הקורבן, ופצע אותו ברגליו. לאחר שהקורבן נפל ארצה – הנאשם נמלט מהמקום.
הקורבן ההמום פונה למרכז הרפואי סורוקה והוכנס לחדר הטראומה כשהוא בהכרה מעורפלת. נגרמו לו פציעות מרובות בירכיים ובשוקיים, הוא איבד דם רב והורדם והונשם. במרכז הרפואי סיפרו בהמשך לחוקרי המשטרה כי הקורבן קיבל חמש מנות דם ובהמשך נותח בשל שברים שנגרמו ברגליו כתוצאה מהיריות. הוא אושפז במשך חודש, ולאחר שחרורו נזקק לשיקום.
בעיצומו של ההליך המשפטי הצביעה הסנגורית של הנאשם, עו"ד אליז קסנטיני, על קשיים ראייתיים מסוימים בתיק, ובנובמבר אשתקד הגיעו הצדדים להסדר טיעון שכלל את תיקון כתב האישום.
במסגרת ההסדר הוסכם כי הפרקליטות תעתור לארבע וחצי שנות מאסר, בעוד שההגנה תטען באופן חופשי לעונש. כמו כן נקבע, שהטיעונים לעונש יידחו עד לקבלת תסקיר בעניינו של הנאשם.
הנאשם טען בפני שירות המבחן, כי בלילה שקדם לביצוע העבירה, סמוך לאחר שובו מטיול בחו"ל, הוא נדקר על ידי הקורבן. לדבריו, למחרת קיבל נשק מבן משפחה לצורך הגנה עצמית וכאשר פגש בקורבן באקראי דרש להבין ממנו מדוע דקר אותו. במהלך דין ודברים שהתפתח ביניהם – ירה בקורבן וברח.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה להכיר באחריותו לעבירות ותלה את התנהלותו בגורמים חיצוניים ואקראיים. בתסקיר נכתב כי התייחסות הנאשם מקשה על בחינת נסיבות מעורבותו באופן מעמיק. עם זאת שירות המבחן התרשם כי המעצר מהווה עבור הנאשם גורם מרתיע, אולם נמנע מהמלצה שיקומית.
במסגרת הטיעונים לעונש העידה אמו של הנאשם וסיפרה על הרקע המשפחתי הלא פשוט. ההגנה הגישה מסמכים רפואיים המעידים כי הנאשם אכן נדקר יומיים לפני אירוע הירי.
הפרקליטות הדגישה את חומרת האירוע, ואילו ההגנה טענה כי מדובר באירוע ספונטני שלא תוכנן מראש, וביקשה להסתפק ב-24 חודשי מאסר.
הנאשם בדברו האחרון ביקש סליחה ממשפחתו, סיפר על נסיבותיו האישיות והביע צער על מעשיו.
השופט יואב עטר ציין בגזר הדין: "דומה כי התמונה מדברת בעד עצמה בכל הקשור לאותה מציאות עגומה הקונה לה אחיזה באזור הנגב ואשר בעטיה מועלות לאחרונה טענות ביחס לתחושה בציבור של 'היעדר משילות'.
"אותה תמונה מתעדת את הנאשם כאשר הוא עומד לאור היום ברחובה של עיר, אוחז בידו המושטת באקדח המכוון אל עבר המתלונן היושב על הכביש ומסב את פניו לאחור.
"דומה כי הביטוי 'תמונה שווה אלף מילים' יפה במיוחד בנסיבות תמונה זו, הנחזית כלקוחה מסרט קולנוע על ה'מערב הפרוע' ולא מאירוע שהתרחש במציאות בליבה של עיר ואם בישראל", הוסיף השופט עטר.
עצם הנכונות לשאת אקדח ברחובה של עיר לאור היום מלמדת על תעוזה והעדר מורא, הוסיף השופט ואמר כי "התמונות נראות כלקוחות מסרט קולנוע זר. הדעת מתקשה לקבל כי אלו מתעדות מציאות והתרחשות שאכן אירעה בטבורה של עיר במדינת ישראל לאור היום, וכי אין המדובר בסצנה מתוך סרט שעלילתו מתרחשת במציאות אפוקליפטית".
בהמשך, לאחר בחינת מכלול טיעוני הצדדים והשיקולים שהועלו על ידם, השופט ציין: "ההסדר אינו עולה בקנה אחד עם הצורך להעביר מסר חד משמעי ומרתיע לציבור העבריינים בכוח, נוכח אותה מציאות קשה הקונה אחיזה באזור הנגב ואשר הובילה לטענות בדבר תחושת הציבור הנורמטיבי ל'היעדר משילות' בנגב'… סבורני כי בהינתן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ובהינתן שיקולי החומרא שפורטו, לרבות חשיבות שיקולי ההרתעה, הסדר הטיעון נוטה במובהק לקולא, אינו משקף את רמת הענישה הראויה וממילא מגלם את מלוא שיקולי הקולא שפורטו לעיל, ואין מקום להשית על הנאשם עונש נמוך יותר בתוך אותו מנעד מוסכם בין הצדדים".
לאור קביעות אלו ואחרות, השופט גזר על הנאשם עונש ברף העליון של ההסדר, ארבע וחצי שנות מאסר, מאסרים מותנים, קנס של 3,000 שקל ופיצוי של 10,000 שקל לקורבן.
וככה רוצים להילחם ברוצחים.
פרקליטות והשופטים זבל.
ממשלה. המיץ של הזבל
חחח בדיחה
הממשלה לא אשמה
נהפוך הוא,היא רוצה רפורמה צודקת בה יוכלו להטיל עונשים כבדים ומרתיעים בעוד שמערכת המשפט והפרקליטות מקלים על העבריינים
ולכן צריך וחייב רפורמה