ב-19 בפברואר 2016 נעצר י"ט במחסום משטרתי והתבקש לבצע בדיקת שכרות. בדיקת הנשיפון העלתה אינדיקציה לכך שרמת האלכוהול בגופו גבוהה מהמותר, ולכן הוא התבקש גם לעבור בדיקת מאפיינים, שאותה עבר בהצלחה. לאחר מכן התבקש לבציע בדיקה במכשיר הינשוף, אולם נכשל בכך: נפח הנשיפה שלו לא נתן תוצאה מספקת.
השוטרים שנכחו במחסום ציינו בדו"ח פעולה כי מהנהג נידף ריח קל של אלכוהול, וכי בשלב מסוים של הבדיקה הוא החל לקלל ולבעוט ברכבו, תוך שטען כי שתה רק חצי כוס בירה. הדבר לא מנע מהגשת כתב אישום נגדו, שבו יוחסה לו עבירת נהיגה בשכרות, בנימוק שסירב להיבדק.
בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה טען הנאשם כי לא ניסה להכשיל את הבדיקה במתכוון, וכי כישלון הבדיקה נעוץ בבעיה רפואית – קשיים בתפקוד הנשימה עקב פציעה ישנה מרסיסי קטיושות שחדרו לריאותיו. השופטת רונה פרסון זיכתה את הנהג וקבעה כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהוא הכשיל את הבדיקה בכוונה, למרות שלא הציג מסמכים רפואיים התומכים בטענה כי הוא סובל מקשיי נשימה.
התביעה המשטרתית ערערה על הזיכוי לבית המשפט המחוזי בחיפה, שבחודש מרס השנה הפך את ההחלטה. השופט אבהרים בולוס קבע כי "הניסיונות הכושלים לביצוע הבדיקה, לצד אינדיקציות רבות המעידות כי המבקש נהג תחת השפעת אלכוהול, מקימים את חזקת השכרות וכי המבקש לא הצליח להפריך את החזקה, ועל כן יש להרשיעו".
הדיון בנושא הוחזר לבית המשפט לתעבורה לצורך קביעת העונש, והנאשם נידון ל-24 חודשי פסילה בפועל, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי. באמצעות עו"ד אילן אלימלך ערער הנאשם על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי. בערעורו טען כי הוא אדם נורמטיבי ללא עבר תעבורתי נכבד, עובדה שיש לשקול לקולא בעת גזר הדין. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה שקיימות בעניינו נסיבות חריגות שבגינן העונש היה אמור להיות מופחת. בין היתר טען הסנגור כי חלף זמן רב מאז ביצוע העבירה, שמדובר בהרשעה ראשונה, ושעברו התעבורתי של המערער אינו מכביד. עוד צוין כי במהלך ארבע השנים שבהן התנהל ההליך הנאשם לא ביצע כל עבירה. לערעור צירף הנאשם חוות דעת רפואית חדשה המעידה על מצבו.
השופט ג'ורג' קרא דחה את בקשת רשות הערעור. "מכלול נסיבותיו של המבקש נשקל על ידי בית משפט השלום שהגיע לכלל מסקנה כי אין בהן כדי להצדיק חריגה מתקופת הפסילה המינימלית הקבועה בפקודה והטענה כי שיקול דעתו היה שגוי נבחנה על ידי בית המשפט המחוזי ונדחתה על ידו". באשר לחוות הדעת הרפואית שצורפה קבע השופט קרא כי "גם לאחר עיון בה, הרי שבשים לב לחומרת העבירה ולמכלול השיקולים שעמדו לפני בית המשפט קמא, לא מצאתי כי יש באמור בה כדי להטות את הכף לעבר חריגה מפסילת המינימום הקבועה בפקודה". על כן דחה השופט קרא את בקשת רשות הערעור.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "נמשיך לפעול בהחמרה כלפי נהגים שיסכנו את ציבור משתמשי הדרך, במטרה למצות עימם את הדין עד תום ולהרחיקם מהכבישים".
עו"ד אלימלך מסר בתגובה: "אין לי אלא להצר על החלטת בית המשפט העליון שלא מצא לנכון לקבל את הבקשה כעניין עקרוני ומהותי שחורג מעניינו הפרטי של המבקש. שכן המדובר בשאלה משפטית מהותית שאין לגביה פסיקה ברורה ממנה ניתן ללמוד על מקרים דומים אחרים".
