בפסק הדין שנתן בית משפט העליון בערעורם של פאינה קירשנבאום ורמי כהן אשר ערערו על הרשעתם בעבירת שוחד בבית משפט המחוזי בתל אביב, נדרש השופט יצחק עמית לחדד את הגדרת עבירת השוחד, ואפילו להרחיב אותה מעט ברמיזה גסה לבתי המשפט דה למטה.
"לא בכדי התרחבה עבירת השוחד במהלך השנים", כתב השופט בלשונו הציורית, "פעם היו הדברים פשוטים ושוחד התבטא במילה 'בקשיש', במעטפה שהחליקה מיד ליד במחשכים. עם חלוף השנים ושינוי העתים, השוחד שינה את פניו, ודרכי השוחד הפכו רבות ומגוונות", הבהיר השופט גם בהשראת חוק המזומן.
הערעור של פאינה קירשנבאום התקבל במובן זה שעונשה קוצר מ-10 שנות מאסר לשבע וחצי שנים בלבד, והקנס שהוטל עליה הופחת מסכום של 900 אלף שקל ל-500 אלף בלבד.
הערעור של רמי כהן התקבל במובן זה שהעונש קוצר מ-30 חודשי מאסר ל-18 בלבד.
בהמשך פסק הדין קבע השופט עמית בהסכמת השופטים ענת ברון ואלכס שטיין, כי מערעור זה ניתן להכיר מקרוב חלק ניכר מיסודות ורכיבי עבירת השוחד בת זמננו.
הערעור מזמן לנו דיון במתת חומרי, בכסף ושווי כסף כמו מחשב, טלפונים סלולריים, מצלמה ומימון יחסי ציבור, ודיון במתת מסוג טובות ההנאה למיניהן כמו העסקת קרובי משפחה ואפילו סיקור חיובי באתר אינטרנט, לידיעת הגולש בנימין נתניהו ושלל סנגוריו.
מבלי להתיימר להקיף את הפסיקה העניפה בנושא זה השופט עמית סוקר בפסק דינו את מה שהוא מגדיר כ"עשרת הדיברות" של החקיקה והפסיקה בנושא עבירת השוחד, והם:
הערכים המוגנים – שהנאשמים הפרו.
הגדרתו של עובד ציבור – מי כן ומי לא, ומה המשמעות.
עבירת התנהגות ויסודותיה – שורשי הכוונה הפלילית בעבירת השוחד.
הצורך להוכיח מתן תמורה – שלח לחמך זה מספיק!
המניע ללקיחת השוחד – בין חומרי לאחר, מה זה משנה בעצם.
ההנאה הגלומה במתן וקבלת השוחד – תאוות הבצע.
מועד מתן השוחד – לוח זמנים רחב ומפורט.
הקשר בין מתן השוחד לבין הפעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור.
הרף הראייתי הנדרש והחזקות שבעובדה – הרשעה בדין.
הענישה בעבירות שוחד – מגוונת.
כל מי שעיניו בראשו מבין שפסק הדין זה של השופטים, מצטרף לפסק הדין הקודם נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני, ומאיר בזרקור רב עוצמה על רכיבי יסודות השוחד שאותם מנסה התביעה לבסס ולהוכיח בתיק 4000 של נתניהו, לא ניתן להבין זאת אחרת, וניפגש בסיכומים.
הכותב: עו"ד ד"ר חיים שטנגר הוא עורך דין פלילי ואזרחי, מנוי באינדקס עורכי הדין של פוסטה
גועל נפש של שופטים
ה"בקשיש' חא תמיד היה שוחד.
הוא מושג של מתן טיפ כתשלום עבור ביצוע של פעולה . סחיבת סלים או מזוודות. למלצרים ולשומר בכניסה לחמאם. והפך למושג של שוחד כשמאוחוריו מטרה פלילית או עבירה אתית. ומאחורי כל אלה לעיתים זה לא רק בצע הכסף.אלא למשל המורך לעקוף תור לנתוח או צורך דחוף להשגת משרה. למעשה אלו הם לגיטימיים. במערכות שונות. למשל בחינוך – שיחוד של המורים למתן הכשר לציונים או אפלייה . כל מעשה יכול להחשב כהתנהגות משחדת .