שני עורכי דין מאזור הדרום ומתווך עסקאות נעצרו על ידי יחידת יהלום ברשות המסים בחשד להונאה במכירת קרקעות (26 אפריל).
החשוד העיקרי, עורך דין, חשוד בביצוע עשרות עסקאות למכירת קרקעות חקלאיות בשנים 2011 עד 2020, בהיקפים של למעלה מ-10 מיליון שקלים תוך הונאת רוכשים ורשויות המס, ודיווח לכאורה על סכום רכישה נמוך משמעותית ממחירי הרכישות האמיתיים.
העורך דין מחזיק בקרקעות חקלאיות רבות באזור אשקלון אותן חכר מהמדינה ואת חלקן מכר לרוכשים שונים. בבקשת המעצר נטען כי החשוד הציג לקונים מצג שווא של עסקה אטרקטיבית, של קרקעות לפני הפשרה לבנייה ופוטנציאל רווח גבוה. ביחידת יהלום טוענים כי מצג זה הביא את הקונים להסכים לתנאים שהמוכר (עורך הדין) הציב לכאורה בפניהם: תשלום במזומן, ודיווח על שליש בלבד משווי העסקה לרשות המסים.
בבקשת המעצר נטען כם, כי החשוד המרכזי מכר עשרות חלקות קרקע תוך הסתרת תנאי מהותי בחוזה החכירה מול המדינה מהרוכשים. בחוזה נקבע כי המדינה רשאית להביא את חוזה החכירה לסיום מוקדם יותר, במידה וישונה ייעוד הקרקע. במקרה כזה נקבע, כי החוכר יהיה זכאי לפיצוי עבור הפסד הכנסות עתידי מעיבוד חקלאי בלבד. כלומר, בעוד שהעורך דין הבטיח לרוכשים בחכירת משנה שינוי ייעוד ועליית ערך – בהסכם עם רשות מקרקעי ישראל נקבע כי בכל שינוי ייעוד הקרקע תשוב למדינה, והפיצוי לבעלים יהיה מוגבל.
החקירה נגד העורך דין החלה בעקבות בקשות בהליך לגילוי מרצון שהוגשו על ידי לקוחות שונים לרשויות המס – דיווח בהסכמה על עסקאות אסורות או כאלה שלא דווחו לרשויות. כל אחד מאלה שרכשו ממנו קרקעות בשיטה שהציע, היה שותף לכאורה לביצוע עבירות מס. לטענתם, הם פתחו בהליכי גילוי מרצון לאחר שהבינו כי הם הולכו שולל בעסקאות.
כאמור, לפי הגילוי מרצון ותלונות שמסרו, העורך דין דרש לבצע את העסקאות במזומן מבלי לדווח על מלוא התמורה, תוך שהוא מבטיח פוטנציאל רב להתעשרות. לימים, כאשר המדינה אכן ביצעה את שינוי הייעוד ודרשה לקבל את הקרקעות בחזרה, הרוכשים ספגו הפסד גדול על השקעתם. לצורך חישוב הפיצוי לרוכשים בגין הפסקת החוזה נדרשו הרוכשים להציג את עלות המקרקעין, כפי שהצהירו עליה לרשויות המס, העלות המופחתת כפי שסגרו עם עם העורך דין, אלא שאז התברר להם כי לא רק שהם לא ייהנו משיעור עליית הערך של הקרקע עקב שינוי היעוד, אלא שעליהם לשלם גם מס אחרי ההפסד הנקי.
בבקשת המעצר של העורך דין הובאה דוגמה: נניח שסוכם על עסקה למכירת מקרקעין ב-130 אלף שקל, ובפועל הצהירו הצדדים על 30 אלף שקל בלבד.
כעת, לאחר ההפקעה כשהמדינה רוצה לפצות את בעלי הקרקע היא קבעה להם פיצוי בסך 70 אלף שקל (בהתאם לעלות עליה הצהירו הצדדים). בפועל, הקונה הפסיד בעסקה זו 60 אלף שקל – הפער בין המחיר האמיתי ששילם, 130 אלף שקל, לבין הפיצוי שקיבל מהמדינה, 70 אלף שקל בלבד.
וזה עוד לא הכל: גם על הפיצוי הזה, שנמוך מהמחיר שהרוכש שילם בפועל, מוטל מס שבח שהקונה נדרש לשלם, מאחר שלפי דיווחיו העלות שלו היתה 30 אלף שקל ונוצר לו רווח לעומת הפיצוי שקיבל. יצא איפוא שרוכשי הקרקעות בעסקאות אלה הפסידו פעמיים: הן באי מימוש הפוטנציאל של עליית הערך, והן בגין המס שנדרשו לשלם עקב ההצהרה שלהם על עלות רכישה נמוכה.
בנוסף על ההפסד, הרוכשים היו שותפים לכאורה לעבירה של הכנת חוזה כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס רכישה, וסיוע לאחר להתחמק מתשלומי מס שבח ומס הכנסה.
לאחר סיום הטיפול בהליכי הגילוי מרצון של אותם רוכשים שפנו לרשות המסים, הועבר הטיפול ליחידת החקירות של רשות המסים, יהלום. אז התברר כי מתנהלת חקירה מקבילה ביחידת ההונאה הדרומית של משטרת ישראל, בעקבות תלונות של לקוחות נוספים בעסקאות הנדל"ן הכוזבות לכאורה עם אותו עורך דין.
יחידת יהלום טענה בבקשת, כי הנמכת המחיר לכל עסקה החלה בעשרות אלפי שקלים, ומבדיקת הדוחות של העורך דין והחברה בבעלותו עולה חשד כי השמיטו לכאורה הכנסות במליוני שקלים, אותם גרף החשוד במזומן מלקוחותיו, תוך ביצוע עבירות הלבנת הון.
בפרשה נעצרו עורך דין נוסף, שערך את החוזים לעסקאות של העורך דין המרכזי, וכן מתווך בעסקאות. לפי החשד, השניים היו שותפים לתוכנית העבריינית.
בחיפוש שבוצע במשרדו של החשוד העיקרי נתפסו מסמכים, תיקי לקוחות ומזומנים מכספת בשווי מאות אלפי שקלים. יחידת יהלום הודיעה תחילה על עיכובם של שלושת החשודים לחקירה, ואחריה הביאה את שלושתם לבית משפט השלום בראשון לציון, וביקשה הארכת מעצר בארבעה ימים, עד יום חמישי (29 אפריל).
קצין היחידה, נחמיה יוסף, אמר כי פעולות החקירה ברות שיבוש, ועשרות רוכשי קרקעות חקלאיות מעורבים בפרשה.
הסנגורית עו"ד עינב יתח מייצגת את החשוד (עורך דין) העיקרי, עו"ד שרון וקנין מייצג את המתווך, ואילו העורך דין השני מייצג את עצמו.
עו"ד יתח טענה כי החשודים עוכבו לפנות בוקר, כשבידי החוקרים היה צו חיפוש בלבד אך לא צו מעצר, והיא שאלה את נציג "יהלום" מדוע היחידה החוקרת לא ביקשה צו מעצר משופט.
קצין המודיעין של יהלום טען כי "החוק אינו מחייב" הצטיידות בצו מעצר, לטענתו, רק במהלך חקירתם של החשודים הוחלט על מעצרם.
עו"ד יתח אמרה כי מתנהלים הליכים אזרחיים בתביעה שהגישו רוכשי קרקעות נגד העורך דין, והיא נדונה מזה מספר שנים בבתי משפט. עוד היא ציינה, כי העורך דין עצמו הגיש בקשה לגילוי מרצון בעניין אותן עסקאות ב-2016. ברשות המסים הגיבו על כך, כי הבקשה לא אושרה ופירוש הדבר שאין לו חסינות פלילית, גם אם הוא שילם בינתיים את המס האזרחי.
שופט המעצרים ארז מלמד מתח ביקורת על התנהלות יחידת יהלום בנושא המעצר ודחה את בקשת המעצר. "סעיף 4 בחוק המעצרים קובע כי 'מעצר אדם יהיה בצו של שופט, אלא אם כן הוענקה בחוק סמכות לעצור ללא צו'", כתב השופט. "מאחר שמדובר בחקירה שהתנהלה מספר חודשים, ובפרט בשים לב לכך שהיחידה החוקרת התייצבה בפני מותב זה בשבוע שעבר, לא ברור מדוע בחרה היחידה החוקרת שלא לפנות לבית המשפט להוצאת צווי מעצר".
לגופה של הבקשה הוסיף השופט: "העבירות המיוחסות לחשודים אינן מקימות עילת מעצר. הטענה בדבר חשש לשיבוש אין בה ממש בשים לב לכך שמדובר בחקירה המתנהלת מזה זמן רב, וכלל החומרים הרלוונטיים תפוסים בידי היחידה החוקרת".
החשודים שוחררו ללא כל תנאי, מלבד אי יצירת קשר עם מעורבים בפרשה.
בשים לב לטיב החשד והשלב הראשוני, קיבל השופט את בקשת ההגנה לאיסור פרסום שמות החשודים.
