על רקע המאבק של מח"ש בהמשך תפקודו של ניצב רוני ריטמן כמפקד להב 433, בעקבות התלונה שהגישה קצינת אגף המודיעין צ' על הטרדה מינית, התפתחה עוינות של ממש בין לשכת מפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשיך, שרק נכנס לתפקידו, לבין הנהלת מח"ש.
לכאורה מדובר במתח בריא בין שני הארגונים, אלא שזה היה רק הרקע לפיצוץ הגדול הראשון. "אתה יודע שאני מומחה בפירוק ארגונים עוינים", אמר איש השב"כ לשעבר לראש מח"ש לשעבר בפגישה שנערכה בינהם בשיאו של משבר האמון באפריל 2016.
הציטוט הזה מפורסם לראשונה בתצהיר שהגיש השבוע ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל במסגרת עתירה של ראש צוות החקירה בתיק ריטמן, דובי שרצר, נגד פיקוד המשטרה.
שרצר טוען בעתירה שהגיש באמצעות עו"ד עודד סבוראי, שכאשר הושאל מיאח"ה בספטמבר 2014 לתפקיד ראש צוות חשיפה במח"ש, נתנו לו מפקדיו אפרים ברכה והמפכ"ל יוחנן דנינו הבטחה כי בתוך שנה יקבל דרגת סגן ניצב. עכשיו, הוא טוען, המשטרה מונעת את קידומו לדרגת סגן ניצב כנקמה על כך שהוביל את החקירות נגד סגל הפיקוד הבכיר ביותר.
בוועדת הדרג (מינויים) האחרונה שהתכנסה במשטרה בעניינו בדצמבר 2019 נערכה הצבעה אנונימית בסופה מצא עצמו שרצר מחוץ "למחסניות לקידום". לטענתו, נגד חלק מ-11 הקצינים הבכירים החברים בוועדה (בדרג של סגני מפקדי מחוזות וקציני אח"מ) נפתח תיק מח"ש בעבר.
תיקי שרצר
שרצר מתאר בעתירה לבית משפט המחוזי בירושלים, איך נקלע לעין הסערה בתקופה של החקירות נגד הקצינים הבכירים ביותר, שההסתבכויות שלהם זיעזעו את החברה הישראלית:
פרשת הרב יאשיהו פינטו, אפריים ברכה ומנשה ארביב.
פרשת ערן מלכה, רות דוד ורונאל פישר, לצידם של מקורביהם הניצבים ברונו שטיין וירון בארי.
פרשות ההטרדות המיניות של הסמפכ"ל נסים מור, הניצבים רוני ריטמן, קובי כהן וחגי דותן.
"בנסיבות בהן ניהל חקירות שהובילו לפיטוריהם של מרבית הקצינים שנמנו על צמרת המשטרה, לא היה לשרצר כל סיכוי לקבל את הקידום שהובטח לו", טוען עו"ד סבוראי בעתירה. "כשהנחקר (משטרת ישראל) אינו מבין את תפקיד החוקר (המחלקה לחקירות שוטרים), ואינו מכבד את שליחותו וחשיבות עצמאותו המקצועית, ובד בבד אותו נחקר אמון על החלטות בדבר קידום החוקר, הנקמה האישית של הנחקר בחוקר מתרחשת…
"אין ספק שהקפאת קידומו נובעת במישרין ובאופן בלעדי מניגוד העניינים המובנה בכך שהגורם החוקר את בכירי השוטרים, נתון לחסדיהם בשעה שקידומו נשקל על ידי אותם בכירים… בדיעבד מבין החוקר כי חקירת שוטרים עלולה להיות מסוכנת עבור החוקר".
לטענתו של שרצר בעתירה, הוא לא לקח בחשבון את עוצמת התגובה של פיקוד המשטרה לחקירותיו, שהובילו להדחת כל סגל הפיקוד הבכיר. בסיום קורס פיקוד ומטה (פו"ם) ביולי 2016 ביקש שרצר לממש את ההבטחה שניתנה לו לדבריו, וביקש ראיון אצל המפכ"ל אלשיך בנוגע לקידומו. אין צורך להדגיש כמה הסיטואציה הזו לא תקינה, טוען שרצר בעתירה, ומציין כי רק בדיעבד הסתבר לו כי "המפכ"ל אלשיך סימן אותו כגורם שמפריע למשטרת ישראל בעבודתה ופעל באופן אקטיבי להדחתו".
בעתירה של שרצר, ובתצהירים התומכים של מנהל מח"ש אורי כרמל וסגנו עו"ד משה סעדה, מפרטים השלושה את זירות החיכוך ונקודות העימות בין אלשיך והמשטרה לבין ראשי מח"ש, עד לפיצוץ הבלתי נמנע.
כך למשל, כרמל טוען בתצהיר, כי המפכ"ל תקף בפניו את שרצר באופן ממוקד. באחת הפעמים הוא הקרין לו (לכרמל) תיעוד מחדר החקירות בו נראה החוקר הבכיר שרצר "מגרבץ" בחלציו במהלך חקירה ארוכה של נצ"מ אילן סרדל, מפקד תחנת זבולון לשעבר, אשר טען כי שרצר ביצע פעולה מינית בחדר החקירות. שרצר המכחיש זאת, טוען כי אלשיך הקרין את הסרטון גם בישיבת סגל הפיקוד הכללי של משטרת ישראל, ו"שמו הוכפש באופן חסר תקנה בפני צמרת הפיקוד כולה".
אגב, הסרטון הזה הוקרן בכל ערוצי הטלוויזיה והוא ניתן לצפייה עד היום באינטרנט.
בהמשך לאירועי סרדל, שרצר טוען כי אלשיך ריכז בלשכתו תלונות נגדו כדי "לחסל" אותו, עד שהוזמן לשימוע אצל פרקליט המדינה שי ניצן בעקבות התבטאויות בוטות שלו בחקירות. שרצר טען כי הוא נרדף בשל תפקידו במח"ש, אבל לא קיבל גיבוי מניצן, והעניין הסתיים בהערה לתיקו האישי.
חקירת מותו של יעקוב אלקיאן בישוב הבדואי אום אל חיראן, שאף היא נחקרה על ידי שרצר, תופסת פרק נכבד בעתירה על רקע סתירת מח"ש את גרסת המשטרה כי אלקיעאן נורה כמחבל. בעתירה מתואר כיצד החקירה הזו הובילה לעימות גלוי בין שני הארגונים כאשר אשת אמונו של אלשיך דוברת המשטרה לשעבר מירב לפידות בהתקפה חריגה ופומבית אמרה בין היתר ש"אי אפשר לסמוך על מח"ש".
פרטים "בלעדיים" על עימות הזה היה ניתן לראות לאחרונה בפרסומים של עמית סגל בחדשות 12, ובנאומים של ראש הממשלה נתניהו ש"נחרד" מכך שהמשטרה הרגה אזרח בדואי אותו הגדיר אלשיך שנוא נפשו כמחבל.
משטרת ישראל לא שיתפה פעולה עם החקירה שניהלה מח"ש באום אל חיראן, טוענים שרצר וסעדה בעתירה. סעדה טוען בתצהיר שלו כי עוזר המפכ"ל עופר שומר (כיום בכיר במשטרת ירושלים) שלח אליו בטעות הודעה שקיבל מהמפכ"ל אלשיך, בה הוא הורה לו: "תיכנס בסעדה".
משה סעדה מדבר
כרמל, סעדה ושרצר מרחיבים את החזית מהמפכ"ל אלשיך גם אל פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן ואל מנהלת מח"ש הנוכחית קרן בר מנחם. "היא שיתקה את פעילות המחלקה", מאשים סעדה, "בתקופתה מח"ש חדלה כמעט לחלוטין מליזום חקירות".
התצהיר של סעדה, שהתמודד מול בר מנחם על תפקיד ראש מח"ש לאחר פרישת כרמל בנובמבר 2017, וממשיך פורמלית לכהן כסגן שלה, הוא לא פחות ממטלטל.
"אני מכהן למעלה מעשר שנים כסגן מנהל מח"ש, ויותר מ-20 שנה במחלקה בה גדלתי מתפקיד מתמחה, ספק אם יש מי שמכיר טוב ממני את מח"ש", כתב סעדה. "חקירות הניצבים והקצינים הבכירים יצרו מתח קיצוני בין בכירי משטרת ישראל לבין מח"ש. אי אפשר לנתק את השתלשלות האירועים בעניינו של שרצר מההסלמה שהתרחשה ביחסי משטרת ישראל-מח"ש לאור החקירות שניהל דובי, ומלחמת החורמה האישית מצד המפכ"ל אלשיך במח"ש בכלל ובדובי בפרט".
אלשיך, הוא טוען, דרש לפרק את מח"ש ולהחליש אותה ובר מנחם נענתה לו. לטענת סעדה, המנהלת שהגיעה מפרקליטות מחוז מרכז "החלה לפעול לפי דרישותיו והמלצותיו של המפכ"ל" שדרש להפריד את אגף החקירות במחש ממחלקת התביעות שלה.
סעדה טוען כי הגיש תלונה נגד אלשיך, בגלל איומיו על מח"ש ודבריו לכרמל, אך פרקליט המדינה שי ניצן מטעמיו לא עשה דבר. העימות הגיע לשיאו בפברואר 2017, בישיבה משותפת אצל היועמ"ש מנדלבליט ושי ניצן, בעקבות התלונה על איומי המפכ"ל.
"מנדלבליט וניצן לא העמידו את המפכ"ל במקומו ואיפשרו לו להשתלח בנו". טוען סעדה בתצהיר, "אלשיך השחיר את שרצר וטען כי הוא הקליט את ראיון הדרגה שערך איתו". הפגישה התפוצצה, לפי עדות סעדה, לאחר שאלשיך אמר "שהוא לא מאמין לצחות הלשון והדיבורים היפים של אורי כרמל", נטען בתצהיר.
"מנדלבליט וניצן לא גוננו עלינו. למחרת קיבלתי מסרון מפרקליט המדינה: 'מקווה שאתה בסדר אחרי אתמול, עמדת בגבורה ובאיפוק וזה לא היה קל. היה לי רגע שחשבתי להזמין אמבולנס לאורי. מקווה שזה לא פגע בו ושאפשר יהיה להמשיך לעבוד איתם בצורה סבירה'".
ההסבר של סעדה לתגובה הרפה של ניצן חוזר על טענות הנשמעות בימים האחרונים על נוהל "ציפוף שורות" בין גופי האכיפה נוכח חקירות נתניהו.
לדברי סעדה, "למפכ"ל היה מעמד חזק מהרגיל בקרב בכירי פרקליטות המדינה – הימים היו ימי שיא של חקירות ראש הממשלה, ימים רגישים במיוחד, ושיתוף הפעולה של כל הגורמים נדרש על מנת לקדם את החקירות שעמדו בעין הסערה".
סעדה טוען כי מנהלת מח"ש בן מנחם שגברה עליו במכרז והחליפה את כרמל "מדרה אותי מדיונים כנציג מח"ש הקודמת… סמכויותיי נשללו לחלוטין ואף נאסר על ראשי הצוותים לפנות אלי בעניינים של חקירות. כתוצאה מכל הדברים שהתחוללו בכהונתה של קרן בר מנחם, מח"ש נפגעה קשות. היתה ירידה דרמטית במספר כתבי האישום ובתיקי האזנות הסתר".
אפקט רוני ריטמן
בסוף שנת 2015 התנהלה במח"ש בדיקה על יחסים עכורים באגף המודיעין של המשטרה במטה הארצי. מצד אחד נמסר למח"ש מידע ותיעוד טלפוני עדכני על יחסים אסורים שמנהל קצין בכיר באגף עם ראשת לשכתו, הקצינה צ'. בתגובה, הקצין הבכיר מהאגף התייצב במח"ש ומסר מידע על כך שמפקד האגף לשעבר, ניצב רוני ריטמן, אז כבר מפקד להב 433, הטריד מינית את ראשת לשכתו הקצינה צ' במהלך אירוע חברתי של היחידה, כמה שנים קודם לכן.
באופן תמוה, בהוראת ראש המחלקה אורי כרמל וסגנו משה סעדה, החוקרים של ראש צוות החקירה דובי שרצר התעלמו מהיחסים האסורים בין הקצין הבכיר לבין הפקודה שלו, ובחרו להתמקד בחקירת אירוע הקצינה צ' מלפני מספר שנים.
החוקרים, בהנחיית מוסר המידע והמפקד של צ', פנו אליה והיא הסכימה למסור עדות על שני אירועים שבהם ריטמן הטריד אותה חמש שנים קודם לכן: פעם אחת מילולית במשרד ופעם שנייה כאשר ניסה לכפות עליה נשיקה ביציאה מאירוע חברתי.
בסיום החקירה, מנהלי מח"ש וצוות החקירה המליצו על בסיס חוות דעת הפרקליטה המלווה להגיש כתב אישום נגד ריטמן על מעשה מגונה והטרדה מינית. אלא שהיועץ המשפטי דאז, יהודה ויינשטיין, סירב להגיש כתב אישום פלילי על העבירות הקלות לכאורה, והעביר את תיק החקירה למפכ"ל המשטרה כדי שיחליט על תוצאה לפי שיקול דעתו. לרוע המזל, החלטת היועמ"ש התקבלה בקו התפר בין הפרישה של המפכ"ל דנינו לכניסתו לתפקיד המפכ"ל של רוני אלשייך חסר הנסיון, שנאלץ להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה שגולגל לפתחו מלשכת היועץ המשפטי בחודש הראשון שלו בתפקיד.
אלשיך החליט לרשום הערה בתיק האישי של ריטמן, והעביר את הנושא למחלקת המשמעת, אבל הותיר אותו בתפקידו כראש להב 433. ההחלטה של אלשיך עוררה סערה בקרב ארגוני הנשים ובתקשורת, אבל בצלחת בחשו גם גורמים בכירים במח"ש שזעמו על החלטת וינשטיין ועוד יותר מכך על התנהלות אלשיך. במקביל לעתירות שהגישה צ' לבג"צ נגד החלטת אלשיך, התפתח דם רע בין לשכת המפכ"ל לבין הנהלת מח"ש.
אורי כרמל טוען כעת בתצהיר שלו כי "על רקע המפנה ביחס פיקוד המשטרה למח"ש מאז פרשת ריטמן ירדה באופן דרמטי כמות המידע המודיעיני שהועברה ממשטרת ישראל למח"ש ביחס לעבריינות שוטרים… (הבחנו גם) בשינוי במדיניות המשטרה ביחס לשוטרים חשודים והשבתם לתפקיד, ואף קידומם, למרות ראיות לביצוע עבירות מצידם, וחוסר שיתוף פעולה מצד המשטרה בממשקי העבודה המשותפים".
עוד טוען כרמל בתצהיר, כי "היחס למח"ש היה כאל ארגון עוין שראוי לפרקו, אגב האשמות שווא חוזרות, משוללות כל בסיס, על הדלפות כביכול ממח"ש, בבחינת הפוסל במומו פוסל".
"נגד שרצר שביסס את מעמדו במח"ש כחוקר הבולט והאפקטיבי ביותר", טוען כרמל, "נוהל מסע ציד. אין ספק כי עשייתו הנחושה של שרצר וצוותו בפיצוח סדרת פרשיות חמורות בהן נחשפו מעשים פסולים של בכירים במשטרה, לא הניבו בהכרח אהדה יתרה לקצין המושאל בקרב משטרת ישראל… מטרידה המחשבה שדווקא מסירותו ודבקותו של שרצר בתפקידו במח"ש ותוצרי עבודתו הפוריה במחלקה, הם שעומדים אולי בבסיס הסירוב לאשר את העלאתו בדרגה – בלימת מהלך קידומו מהווה מסר מרתיע ועגום ביותר".
כך, לא רק שהמשטרה מונעת את שובו לשירותיה של השחקן המושאל, שרצר, בסוף שנת 2019 גם מנהלת מח"ש קרן בר מנחם הודיעה לו כי הוא יעבור לתפקיד אחר במסגרת שינוי ארגוני, שכן היא מעדיפה על פניו קצין חדש שהביאה מהמשטרה, זאת בניגוד להליך האזרוח עליו הצהירה רק לאחרונה במסיבת עיתונאים עם שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה.
ממח"ש והפרקליטות נמסר: "התביעה טרם הועברה לפרקליטות כנדרש, אך לא מפתיע שהיא כבר הועברה לתקשורת. בימים אלה מתפרסמות טענות שונות ומופרכות בעניינים הקשורים במח"ש. מאחורי תביעה זו עומדים גורמים ממורמרים שלא קודמו, כל אחד מסיבותיו, המבקשים לפגוע בהמשך התקדמותה של מח"ש. התביעה מצטרפת לגל הפרסומים הכוזב, ולא בכדי. הטענות בתביעה ייענו במסגרת ההליך. ככל שאכן הטענות הן אלה המתוארות בפנייתכם, הרי שמדובר בסילופים וחצאי אמיתות".
מדינה רקובה מהיסוד.
הפוליטיקה כבר שולטת במשטרה ,אכן הכל רקוב שם
גם אני רוצה לספר שאצלי בחקירה דובי ההומלל גם גירבץ בלי סוף קילל הוא וכל הצוות החוקרים שלו וגם ניסו להפחיד בכל מידי עזרות משונות ותפרו תיקים והודאו בכך לא פעם צוות חוצפנים שלא ראוים להצג את מדינת ישראל.