חוקרי ימ"ר ירושלים חשפו באפריל 2021 רשת לאספקת מנופאים לאתרי בנייה בכל הארץ, בראשה תושב מזרח ירושלים, החשוד בעוקץ קופת המדינה במאות מיליוני שקלים.
לפי המשטרה, הקבלן חמזה מרקה סיפק מנופאים ללא רישיון, וגלגל סכומי עתק במזומן תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות ותלושי שכר פיקטיביים. לפי החשד, הכספים הולבנו באמצעות צ'יינג'ים בשטחים ובישראל. במסגרת החקירה נערכה פשיטה על משרדי צ'יינג' "דענא" בירושלים. החשד הוא כי במשך כמה שנים פָּרט החלפן חוסאם דענא כ-25 עד 50 מיליון שקל כל חודש מצ'קים למזומן, עבור מרקה. לפי היחידה החוקרת, רישום העסקאות בוצע באופן שהסווה את יעד הכספים, והחלפן דענא סייע למרקה להעלימם.
במסגרת המעצרים קבע בית משפט השלום בירושלים כי "עניינן של העבירות הוא ניהול צ'יינג' בעל מחזור נכבד, חצי מיליארד שקל, מבלי לשתף את רשויות המס באירוע".
היחידה החוקרת הצטיידה בצו תפיסה והקפיאה לעסק הצ'יינג' כספים ורכוש בשווי 12 מיליון שקל. סנגוריו של דענא, עורכי הדין ניר ישראל וסימון חדאד, ביקשו לשחרר את התפוסים. בעקבות זאת קבע בית המשפט לפני שנה וחצי, כי "נקודת האיזון" תבוא לידי ביטוי בתפיסת חצי מהסכום שהמשטרה ביקשה, ושחרור החצי השני של הכסף שנתפס בסך שישה מיליון שקל.
המשטרה הגישה ערר שנדחה. בית המשפט המחוזי אישר החזרת חצי מהכסף לחשוד, ואף קיצר את משך התפיסה ל-150 ימים, תוך התחשבות בכך שמדובר בסכום משמעותי ביותר, אך בשלב הבא הפרשה קיבלה תפנית.
כאשר עמד הצו לפקוע, פנתה המשטרה שוב לבית המשפט במעמד צד אחד, וקיבלה אישור לבצע תפיסת רכוש שנייה, הפעם על שמו של בעל הצ'יינג' עצמו, דענא, לא על שם העסק (מאי 2022). בפעם זו נתפס רכוש ב-3.8 מיליון שקל.
כעבור מספר ימים הוגשה לבית המשפט בקשה נוספת מאת המשטרה, להאריך גם את תפיסת הכסף הראשונה בסך שישה מיליון משנה קודמת.
שופט בית משפט השלום בירושלים, ציון סהראי, אשר בטרם מינויו היה סנגור כלכלי ותיק, סירב לשמש כחותמת גומי לבקשות המשטרה והפרקליטות. מצד אחד הוא נעתר לבקשתן והאריך את צו התפיסה הראשון בסך שישה מיליון שקל מאפריל 2021. מצד שני הוא קיבל את בקשת הסנגורים, עורכי הדין ישראל וחדאד, והורה למשטרה להחזיר לחשוד את הרכוש – כמעט ארבעה מיליון שקל בצ'קים ובמזומן שתפסה בחיפוש השני, שבוצע שנה מאוחר יותר.
השופט סהראי קיבל את טענות ההגנה בנוגע לפגמים שנפלו בהתנהלות המשטרה, והיעדר עילה לתפיסה חוזרת. ראשית, ציין השופט סהראי, החשדות שהביאו את המשטרה לבקש צו תפיסה במאי 2022, הם אותם חשדות שהיו באפריל 2021, כאשר ניתן הצו הראשון. שנית, המשטרה לא עדכנה את השופט שנתן את הצו כי מדובר בתפיסה שנייה בתיק, לאחר תפיסת רכוש קודמת של 12 מיליון שקל מאותו חשוד למעשה, ולאחר שבית משפט הורה על שחרור חצי מהסכום.
המשטרה לא השלימה עם החלטת השופט סהראי, הגישה ערר וביקשה להמשיך להחזיק בכספים משתי התפיסות. שופטת בית המשפט המחוזי, תמר בר-אשר, קיבלה את ערר המדינה וביטלה החזרה של ארבעה מיליון שקל לחשוד. לדבריה, החומר הסודי מצביע על "התחזקות החשדות" בתיק – דבר המצדיק אישור תפיסה נוספת.
בבקשת רשות ערר שהגישו לבית משפט העליון הציגו עורכי הדין ישראל וחדאד את התמיהות העולות מהתנהלות התיק:
-האם יש לאפשר למשטרה לתפוס אצל אותו חשוד פעם אחר פעם רכוש בשווי, מבלי להודיע לשופט שנותן את הצו כי מדובר באותה חקירה ובאותו חשוד אשר כבר נתפס רכושו בעבר ושוחרר חלקו בהחלטה שיפוטית מנומקת?
-האם עוצמת הראיות היא עילה מספקת לאפשר תפיסה נוספת, כאשר היקף החשדות לא השתנה?
-מדוע בתי המשפט אינם נותנים משקל לחובת ההגינות המוטלת על אוכפי החוק? הסנגורים טענו כי צו התפיסה השני נגד בעל הצ'יינג' אושר בניגוד לקביעת בית המשפט העליון בעניין שאול אלוביץ'. בתיק 4000 נתן בית משפט העליון לפני מספר שנים פסיקה עקרונית הידועה כ"הלכת אלוביץ", לאחר שבעלי בזק טען כי המשטרה תפסה בביתו רכוש ללא צו מתאים. בית המשפט העליון הורה להחזיר לאלוביץ' יצירות אמנות, מאחר שהמשטרה אכן לא פירטה בצו שביקשה כי זהו הרכוש אותו הם מתכוונים לתפוס בביתו לטובת חילוט.
עורכי הדין חדאד וישראל ציינו: לא זו בלבד שהשופט שאישר צו תפיסה שני אצל דענא לא היה מודע לראשון, אלא גם הבקשה לא מולאה כדין והמשטרה לא פירטה בצו את הרכוש שבכוונתה לתפוס, ולא ניתן אישור גורף ל"תפיסה בשווי". רק שבמקרה הזה לחשוד קוראים דענא, לא אלוביץ'.
החלטת המחוזי, כתבו הסנגורים, "תגרום לכך שמשטרת ישראל תרדוף כל מי שהוכתר חשוד בעבירת הלבנת הון, גם לאחר שנתנו החלטות שיפוטיות המורות על שחרור רכושו", והכל לפני כתב אישום.
המשטרה טענה מנגד: "תפיסת כספים ורכוש בשווי העבירה אינה מוגבלת לפעם אחת ולפי עילה אחת".
שופט בית משפט העליון נעם סולברג דחה את בקשת ההגנה. "צו חיפוש ראשון שניתן אינו בבחינת סוף פסוק, ואינו סותם את הגולל על בקשה למתן צווי חיפוש ותפיסה נוספים בהמשך", כתב השופט, "כפי שעוצמת הראיות נשקלת לשם הפחתה של רכוש תפוס – מתבקש כי (תישקל) גם בהקשר להרחבה מאוחרת של היקף התפיסה".
אשר לכך שהמשטרה לא סיפרה לשופט שאישר את הצו השני, כי קיימת כבר תפיסת מיליונים קודמת באותו תיק, השופט סולברג קיבל את הסבר המשטרה כי מדובר ב"שגגה" ולא ראה עילה להתערב.
למישטרה אסור ואין מה לעשות עים כסף מזומן רק באישור רשות המיסים שזה כסף שחור ולא משולם מס בגינו ללא אישור כזה אסור לאף אחד לגעת בכסף ובשום מצב זה כסף לבן !!!!!!!