החלטת בג"ץ שהכשירה צו חיפוש לא חוקי בטלפונים של יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנחשדו בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר, עמדה במוקד הפאנל "חוקיות החיפוש בטלפונים והפיקוח השיפוטי" בכנס אילת (23 מאי 2022).
אורח הכבוד והמרצה המרכזי, היה שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, היחיד בהרכב נדיר של תשעה שופטים מבית המשפט העליון שהיה בעמדת מיעוט. השופט אלרון קבע כי יש לפסול את מתן צו החיפוש המאוחר לבקשת המשטרה, ובקבות כך גם את הראיה באופן מיידי.
השופט אלרון גם הציע שינוי רדיקלי באופן בו מתקיימים דיונים לפני שופט בבקשות משטרה למתן צווים במעמד צד אחד. הוא קבע כי יש לדון במעמד שני צדדים, כשסנגורים של חשודים יוכלו להציג השגות לצווי חיפוש בטלפונים. במובן זה קיבל אלרון את טענת עורכי הדין בעתירה, עמית חדד, ליאור אפשטיין וקובי סודרי.
שאר שמונת שופטי ההרכב, בראשות הנשיאה אסתר חיות, שללו את הכיוון הזה ואישרו את הנוהג הקיים של אישור צווים במעמד צד אחד. ההרכב הרחב קבע גם בדעת רוב כי ברמה העקרונית פעולות בלתי חוקיות של המשטרה כמו חיפוש ללא צו יביאו לפסילת ראיות על הסף רק במקרים "קיצוניים וחריגים", אך לא במקרה הזה.
השופט אלרון הוזמן להרצות במשמעות הפסיקה הזו בפתחו של פאנל שהורכב משורה של סנגורים בכירים, בינהם עו"ד בעז בן צור – סנגורו של בנימין נתניהו אשר לקח פסק זמן של יממה מהמשפט וירד לאילת; מפקדת יאח"ה לשעבר והיום סנגורית בתיקי צווארון לבן – עו"ד (תנ"צ לשעבר) זיוה אגמי כהן; עו"ד ששי גז; עו"ד מיכה פטמן ועו"ד ירון קוסטליץ.
הרכב הפאנל היוקרתי, שהנחה כתב חדשות 12 ברהנו טגניה, כלל שני בכירים שהגיבו לדברי הסנגורים, מטעם המדינה ומטעם בית המשפט – שופט בית משפט השלום בתל אביב עלאא מסארווה שאישר את צווי החיפוש שהגישו לו חוקרי יאח"ה בראשית הדרך חרף הביקורת על פעולותיהם הפסולות, ופרקליטת מחוז צפון אילנה ירושלמי.
השופט אלרון אשר ידוע בקו הביקורתי שלו כבר מתחילת דרכו כשופט בחיפה אמר בפתח הדיון כי הוא סבור שברמה הכללית קיימת כיום "נסיגה בזכויות הדיוניות במשפט הפלילי". לדבריו, מצב הדברים שנחשף בתיק מלמד על היעדר פיקוח שיפוטי על ביצוע חיפושים בטלפון חכם, והשופטים בהרכב התלבטו אם הגיעה העת לערוך שינוי רדיקלי בסדרי הדין.
"הייתי בדעת מיעוט מול שמונה שופטים", הוא אמר, "היכן שחבריי סברו כי די בפיקוח ההידוק המשפטי סברתי אחרת… נכון להדק את הפיקוח על פעולות וצו מסוג זה, ולנחקר יש זכות להשמיע את טענותיו לפני שייפגעו זכויותיו… אין לקבל את הגישה שבכל תיק נשקף תמיד חשש לשיבוש חקירה… הייתי סנגור בעברי, ולדעתי דיון המתנהל במעמד צד אחד הוא מוגבל. שופט קפדן ויסודי ככל שיהיה לא יכול להיכנס לנעלי סנגור… כמו כן יוצא שלאחר שבוצע החיפוש בטלפון ללא צו היחידה החוקרת באה לבית המשפט ומבקשת להתיר פגיעה נוספת בזכויות אותו חשוד".
המנחה טגניה שהוא כתב פלילי בחיי היום יום ידע לומר, אף הוא בנימה ביקורתית: "בכל שנה בתי המשפט מאשרים למשטרה מעל 20 אלף צווי חיפוש במחשבים וטלפונים, כמעט ללא ביקורת. זו חותמת גומי, לנו נראה כי לשופטים אין זמן להתעמק".
עכשיו טגניה והעביר את המיקרופון לשופט מסארווה, שבחיי היום יום שלו בתפקידו הקודם כשופט מעצרים דן בבקשות לאלפי צווים. "בטלפון טמון מידע אטרקטיבי – ראיות זהב", פתח השופט. "חיפוש בטלפון הוא 'ליד' לממצאים מעניינים בכל תיק – מפלילים או מזכים. מקום שקיימת אפשרות לערוך חיפוש, השאלה המתעוררת היא למה לא, ומתי למנוע מהמשטרה להגיע למידע אם המטרה היא הוא חקר האמת? במרבית המקרים השופט עוסק בקביעת תחום וגבולות לחיפוש, וכיצד לצמצם אותו". לדבריו, השופטים כיום מקדישים יותר זמן לאישור צווים במעמד צד אחד.
עו"ד בן צור הגיב ואמר כי "התגובה של בית משפט העליון, להפרת החוק על ידי המשטרה בפרשת היועצים, אינה מספקת. העניין הזה רלוונטי לכל תיק בו נערכים חיפושים בטלפונים ומחשבים, מדובר בעשרות אלפי צווים מדי שנה, ויש חשיבות ציבורית עליונה לבדוק מה קורה כאן… משפט לא עוסק רק בחקר האמת, שלטון החוק אומר שצריך גם להקפיד על החוק".
עו"ד בן צור הוסיף ורמז לפרשה נוספת בה הוא מייצג את עו"ד אפי נוה, שתבע את העיתונאית הדס שטייף על פריצת הטלפון שלו. לדברי בן צור, כאשר יש הפרות משמעותיות של החוק "כמו גניבת טלפון ופתיחתו, או כמו השימוש בתוכנת פגסוס על ידי המשטרה, חומרת ההפרה חייבת להיות במוקד". בפרשת פגסוס התברר שהמשטרה האזינה בין היתר לטלפון של שלמה פילבר באמצעות תוכנת הריגול, "אנחנו מחכים בכיליון עיניים לדו"ח הבדיקה אם היתה חריגה מצווים", אמר בן צור ורמז שיקבל את המסקנות בערבון מוגבל משום שמערכת האכיפה בודקת את עצמה, ולא הרשות השופטת.
"אני לא אומר זאת מפני שאני מייצג בתיקים שמושפעים מההחלטה הזו, אלא כי אני אזרח מודאג… משפט לא עוסק רק בחקר האמת, שלטון החוק זה אומר שצריך גם להקפיד על החוק".
הפרס למשטרה
עו"ד זיוה אגמי כהן, מפקדת יאח"ה לשעבר, שפיקדה על חקירות רגישות של נבחרי ציבור כמו אביגדור ליברמן וחיים רמון (חקירה שגם עליה נמתחה ביקורת עקב פעולות פסולות), רואה את ההתנהלות המשטרתית כיום אחרת מעמדתה כסנגורית. "הגיע הזמן שבית המשפט יפסיק לתת הכשר לחוקרים שמנסים 'לקצר דרך' להודאה. המשטרה צריכה לעבוד יותר קשה כדי להגיע לראיות… לאור התקלות, אני בכלל חושבת שהגיע הזמן שסנגורים יכנסו לחדרי החקירות".
עו"ד ששי גז המיתולוגי, שמקפיד להגיע לכנסים מדי שנה, להתעמל בבקרים, לחגוג בלילות ולשאת דברי טעם במושבים, מתח ביקורת על פסק דין יועצי נתניהו. "המשטרה עברה על החוק וקיבלה פרס. מעניין איך שמונת שופטי העליון היו מגיבים אם מישהו היה מעיין בטלפונים שלהם וחודר לפרטיות שלהם… גם לחקר האמת צריכות להיות מגבלות, בתי המשפט צריכים להפסיק לסמוך על המשטרה".
לעו"ד פטמן היה מסר דומה: "אין מחירים לחריגות. שהשופטים יתחילו לפסול ראיות, ולא יסתפקו בנאומים נמלצים".
עו"ד קוסטליץ התריע כי החלטות שיפוטיות בהקשר של תיקי מס פגעו בחסיון עורך דין – לקוח. כך, בפרשת האחים המלונאים איציק ואמיר דיין, שנחקרו ברשות המסים בחשד למרמה בהקמת נאמנות בחו"ל, בית משפט המחוזי אישר לחוקרי הרשות לעיין בתכתובות בין עורכי דין אזרחיים של האחים דיין לבין מיופי כוח מטעם הלקוחות. "מאחר שעורכי הדין דיברו עם יועצים של הלקוחות ולא עם הלקוחות בעצמם, נקבע שתכתובות המייל, ווטסאפ וכל מה שיש בטלפון אינן חסויות, על פי פקודת מס הכנסה. זו זכות עיון שלא קיימת לאף שוטר אפילו בתיקי פשע חמור".
לבסוף, פרקליטת מחוז צפון עו"ד אילנה ירושלמי הגיבה על דברי הסנגורים, לדבריה היא אינה חולקת על הדברים שנאמרו, אבל היא הקפידה להגן על החלטת בית משפט העליון אשר שימרה את המצב הקודם לפיו קבילות הראיות ומשקלן כפופים להגשת כתב אישום. "לשופט מעצרים אין כלים לעשות את האיזון הנדרש והמושכל, בין חומרת העבירה לחומרת הפגיעה, צריך לראות את כל התמונה והמקום לעשות את האיזונים הוא במהלך המשפט ולא בתחילת חקירה וקטיעתה על הסף".
