האם כל תלונה שהוגשה למשטרה על אלימות במשפחה ונסגרה בהעדר ראיות או בהעדר אשמה היא תלונת שווא? לפי פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, התשובה לשאלה זו שלילית.
במרכז הסיפור הבא הורים לשתי ילדות (כיום בנות תשע ו-13) שהתגרשו לפני כחמש שנים לאחר שניהלו הליך גירושין קשה וחריף.
הגבר, עורך דין במקצועו, עתר לבית המשפט בדרישה לפיצוי כספי של 550 אלף שקל, בטענה שמצא עצמו במרכזו של מסע הכפשות מצדה של אשתו לשעבר, הכולל תלונות שווא על אלימות פיזית ומילולית, פרסום פוסט שקרי בפייסבוק ופגיעה במזיד בשמו הטוב ובעסקו כעורך דין.
לטענתו, הגרושה עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט, מתוך מניעים כלכליים לשינוי זמני השהות והגדלת דמי המזונות.
האישה מצידה טענה, כי כליאתה במערכת יחסים בריונית הובילה אותה לפנות לעזרת המשטרה באמצעות תלונות שהגישה, אך לדבריה פניותיה לא נענו, מה שהוביל אותה לפרסם פוסט בקבוצת פייסבוק, שבו תיארה תחושת מצוקה עקב מחדלי הרשויות.
הגרוש סיפר, כי במהלך הנישואים החליטו הצדדים "לפתוח" את מערכת היחסים שלהם, אלא שבמסגרת ההליכים המשפטיים היא הציגה אותו כמי ש"אנס" אותה למערכת יחסים פתוחה הכוללת חילופי זוגות.
לטענתו, האישה החלה במסע הכפשות נגדו הכולל תלונות שווא במשטרה על עבירות אלימות, איומים ופגיעה ברכוש, וכן פרסום פוסט האשמות נגדו בפייסבוק, שנמחק – מה שמעיד לשיטתו על הודאה בחבות.
האישה, מנגד, ביקשה לדחות את התביעה בטענה שמדובר בתביעת סרק חסרת בסיס שהוגשה מתוך נקמנות. היא הודתה שמחקה את הפוסט מיד לאחר בקשתו, אך הוסיפה להגנתה שאין מדובר בלשון הרע אלא בזעקה לעזרה בעקבות אלימות מצד בעלה לשעבר, ששמו לא הוזכר בפוסט, במטרה להשמיע ביקורת כלפי מחדלי המערכת הציבורית ואוזלת היד מצד הרשויות.
לגבי ההתנהלות המינית במערכת היחסים בין הצדדים, האישה ציינה כי האיש שכנע אותה לפתוח את הזוגיות ולקבל נשים אחרות, דבר ששירת אותו והוא שלט בו, אך כשהחליטה לעזוב אותו, הוא עשה כל מאמץ לנקום בה, הטריד אותה, עקב אחריה והשמיץ אותה.
השופטת מירה רום פלאי דחתה את התביעה והטילה על הגרוש הוצאות משפט בסך 35,400 שקל (14 פברואר). השופטת קבעה כי התלונות הוגשו בתום לב על רקע תחושות מצוקה אמתיות של האישה ולצורך קבלת עזרה והגנה.
"אין בתוכן התלונות דבר שאינו אמת מבחינה עובדתית, אלא המחלוקת נסובה בסופו של דבר על הפרשנויות השונות של כל אחד מהצדדים לאותם אירועים", ציינה השופטת והוסיפה כי באין באי הגשת כתב אישום נגד הגבר כדי לקבוע קביעה פוזיטיבית בדבר חפותו.
השופטת הוסיפה כי אף בשינוי עילת הסגירה ל"חוסר אשמה" אין בהכרח לשקף את האמת העובדתית במלואה, במיוחד כאשר לא מדובר בזיכוי פורמלי או בהכרעה שיפוטית בנוגע לאשמתו של התובע.
"לתחושה של מצוקה תחת איום בה אישה או איש נתונים מנעד רחב של אפשרויות והחלטה שלא להגיש כתב אישום – הן מסיבה של העדר ראיות והן מסיבה של חוסר אשמה – אינם בהכרח ותמיד, שומטים את הקרקע תחתיה. אלימות – היא שימוש בכוח מכל סוג במטרה לפגוע להזיק לשלוט או לאיים על אדם – והרבה יותר מחמישים גוונים לה. לעיתים היא גלויה, לעיתים היא סמויה ולעיתים היא רגעית תלוית מצב רגשי נקודתי, בפרט בין בני זוג שנפרדים בפרידה רגשית מטלטלת".
עוד נקבע, כי גם הפוסט בפייסבוק לא פורסם ממניעים של פגיעה בשמו הטוב של האיש ואף לא כלל כל פרט מזהה שלו, מה עוד שהוא מיד הוסר לאחר פנייה של האיש. "מדובר בהבעת דעה ובביטוי אישי אשר מהווה חלק מחופש הביטוי, ואין לראות בו השמצה או הכפשה שיכולה להוות לשון הרע".
השופטת מתחה ביקורת על הבעל לשעבר, שגולל בעיקשות טענות על חיי המין של הצדדים, אשר אינן רלוונטיות להוכחת תביעתו, ואף הגדיל וזימן לעדות אישה אשר עמה ועם בן זוגה ניהלו הצדדים מערכת יחסים.
מרבית חקירתה של העדה הזאת התמקדה בעיקר בשאלות בנוגע לאופי היחסים האינטימיים בין הזוגות. "טענות התובע בנוגע לעברם המיני של הצדדים לא רק שאינן רלוונטיות להליך, אלא אף מחזקות את הרושם כי כל ניסיונו של התובע להלך על הנתבעת אימים ובעיקר להסיט את הדיון מהסוגיות המשפטיות העיקריות שבמחלוקת שעליהן עוסקת התביעה, לנושאים שאינם נדרשים להכרעה", נכתב בפסק הדין.
השופטת התייחסה באריכות להתנהלותו של התובע בהליכים, שבאה לידי ביטוי גם בחוות דעת של גורמי מקצוע בתיקים קשורים, והשתקפה גם בהגשת תביעות חוזרות ונשנות, והן בעוצמת האגרסיביות שבהן.
"התובע נקט גישה כוחנית שאינה ראויה כדי להשיג שליטה על הנתבעת ובני המשפחה, ומעמדו כעורך דין אפשר לו לנצל את ההליכים המשפטיים כדי להפעיל כוח ולחץ על הנתבעת ובני משפחתה", כתבה השופטת, "התובע התנהל בכוחנות ומניפולטיביות, לא לצורך חיפוש אחר צדק אלא לצרכים אחרים. הגשת תביעה זו, ללא תשתית ראייתית ממשית, הפרטים האישיים והמיניים שנחשפו בה, התעקשותו של התובע לדון בהם באריכות, ואף להעיד עדה בעניינם החזירו את תחושת האיום והמצוקה בה היתה נתונה הנתבעת", סיכמה.
הגבר ייצג את עצמו.
האישה יוצגה על ידי עו"ד שי בליטי.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
