בשל מצבה הבטחוני ומאבקה בטרור מדינת ישראל עומדת בפני איום מתמיד – תביעה אישית נגד חייליה ומנהיגיה בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
זאת, למרות שמדינת ישראל כלל לא מכירה בסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
יחד עם זאת, על רקע החשש מפני הנפקת צווי מעצר בינלאומיים נגד ישראלים כדאי להבין מהו בית הדין הפלילי הבינלאומי, וכיצד הוא פועל.
רבים נוטים להתבלבל בין המשפט הפלילי המקומי שאותו אנו מכירים לבין המשפט הפלילי הבינלאומי, שהוא תחום נפרד ושונה הנגזר מתוך המשפט הבינלאומי אשר נועד להסדיר התנהגות של מדינות, ארגונים ויחידים, הפועלים מעבר לגבולות ארצם תוך חשש לביצוע פשעים בינלאומיים.
המשפט הפלילי הבינלאומי פועל נגד ביצוע פשעים חמורים המתרחשים בשטחן של מדינות ריבוניות, כאשר פשעים אלו מהווים רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה או הפרות אחרות של נורמות אנושיות כגון סחר בבני אדם וטרור.
כמובן שאין מדובר ברשימה סגורה, ולבית הדין הפלילי הבינלאומי יכולת לפעול אל מול מגוון רחב של עבירות, אולם אמנת רומא – האמנה המכוננת של בית הדין – מעניקה לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות שיפוט על ארבעה פשעים עיקריים, כאשר העיקרי בהם נוגע להשמדת עם. מדובר בפשע שמתאפיין בכוונה הספציפית להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, כולה או חלקה, על ידי הריגת חבריה או באמצעים אחרים, גרימת נזק גופני או נפשי חמור לחברי הקבוצה, פגיעה מכוונת בקבוצה בתנאי חיים שנועדו להביא להרס הפיזי במלואו או בחלקו.
המשפט הפלילי הבינלאומי מתנהל על ידי בתי דין פליליים בינלאומיים ובערכאות אלו מתקיימים המשפטים נגד נאשמים בביצוע פשעים נגד האנושות.
קיימות שתי קטגוריות של ערכאות פליליות בינלאומיות:
1. בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוא בית הדין הקבוע היחיד שהוקם בעולם. לבית משפט זה יש מנדט לחקור ולהעמיד לדין נאשמים בביצוע פשעים נגד האנושות ברחבי העולם, אולם סמכות השיפוט של בית המשפט הבינלאומי מוגבלת למדינות שקיבלו את סמכותו. לכן ישראל וארה"ב שאינן מכירות בסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי, לא כפופות לסמכותו. ואולם, בעולם גלובלי שבו אזרחי המדינה מבקשים לטייל ולערוך עסקים ברחבי העולם, יש לבית הדין הבינלאומי יכולת להנפיק צווי מעצר בינלאומיים נגד חשודים בביצוע פשעים בינלאומיים, וגם אזרחי מדינות שלא מכירות בסמכות בית הדין הבינלאומי עלולים להיעצר במסגרת חשדות אלו.
2. ערכאות זמניות שמוקמות אד הוק עוסקות בסכסוכים לאומיים ובינלאומיים ספציפיים ובפשעים שבוצעו על ידי הצדדים החמושים המעורבים בהם. לבתי דין אלו יש מנדט זמני, שמתמוסס לאחר שביצעו את משימתם והמטרה שלשמה הוקם בית הדין הזמני.
בין בתי הדין הזמניים המפורסמים ביותר ניתן לציין את בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג, שהעמיד לדין את המנהיגים הצבאיים והפוליטיים של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. דוגמא נוספת – בית הדין הצבאי הבינלאומי למזרח הרחוק, הידוע גם בשם בית הדין של טוקיו, אשר גזר את דינם של מנהיגים יפנים על מעורבותם בביצוע פשעים נגד האנושות.
כיצד פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי? ראשית, באמצעות תובע מטעם בית הדין, נבדק האם יש ראיות לביצוע פשעים בעלי חומרה מספקת שנמצאים בסמכות השיפוט של בית הדין הבינלאומי, והאם פתיחת חקירה תשרת את האינטרסים של הצדק ושל הקורבנות.
במידה והתשובה לכך חיובית, יתבצע הליך של איסוף ראיות וזיהוי חשודים. לאחר מכן בסמכות התביעה לבקש משופטי בית הדין להנפיק צווי מעצר בינלאומיים או לזמן חשודים מרצונם, בטרם הנפקת צו מעצר בינלאומי להמשך חקירה ולהעמדה לדין.
מדינת ישראל פועלת במישור המדיני ללא לאות לביטול ניסיונות הנפקת צווי מעצר בינלאומיים נגד ראשיה, אולם גם במישור המשפטי יש לישראל טענות טובות לצורך ביטול צווי מעצר שכאלו, שכן לא מדובר בארגון טרור הפועל ללא סמכות אלא במדינת חוק הפועלת מכוח החוק, תוך הפעלת ביקורת שיפוטית מתמדת.
לכן אנו סבורים כי בסופו של דבר לא יונפקו צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראלים, אלא ייעשה שימוש באיום המתמיד בהנפקת צווים שכאלו.
* עו"ד שגיב רוטנברג הוא עורך דין מומחה בדין הפלילי הבינלאומי ועוסק בדיני הסגרה וחוקת האינטרפול
