מאז 7 באוקטובר גדלה מצבת העצורים והכלואים בשב"ס ביותר מ-3,000 עצורים, רובם ביטחוניים – מחבלים שנעצרו בעזה או ביהודה ושומרון.
כעת, מצבת הכלואים בשב"ס מתקרבת ל-19.5 אלף. רק לפני חודשיים, טרום המלחמה, עמד מספר האסירים על כ-16 אלף – גם זה גבוה מתקן הכליאה שאושר לשב"ס על ידי הכנסת בתחילת השנה ועמד על 14.5 אלף אסירים.
המשמעות: מספר הכלואים גבוה מהתקן ב-5,000, ובתי הסוהר קרובים לתפוסה מקסימלית אפשרית.
הוועדה לביטחון לאומי בכנסת שמעה היום סקירות על המצב החריג. יו"ר הוועדה, ח"כ ותא"ל במיל' צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אמר כי החשש הגדול שלו הוא מאיבוד שליטה בבתי הסוהר עקב זרם כניסת האסירים.
"חשוב להיערך לתרחישי קיצון ולספק פתרונות יצירתיים כדי לאפשר להגדיל את יכולת הקליטה בבתי הסוהר", אמר פוגל.
ראש ענף הכליאה בשב"ס, סגן-גונדר אליאסף זכאי, הזהיר כי בקרוב לא יהיה מקום לקלוט עצורים חדשים, וכי כבר מורגשת מצוקת כוח אדם בשב"ס בשמירה על האסירים. "אנחנו קרובים מאוד למיצוי מלוא המקומות של אסירים בבתי הסוהר" אמר זכאי בכנסת, "אי אפשר לצופף אסירים עד אין סוף. בכל שבוע שחולף מצטרפים לבתי הסוהר בממוצע 200 אסירים/עצורים חדשים. שירות בתי הסוהר יודע להתמודד עם כמות של 20 אלף אסירים לכל היותר, ואנחנו קרובים מאוד למספר הזה. במקביל לעלייה במספר האסירים, יש לנו מצוקה של כוח אדם ויצאנו בקמפיין גיוס אגרסיבי".
סג"ד זכאי עדכן כי באגפי האסירים הביטחוניים הוכנסו בממוצע לכל תא 10 אסירים ואף יותר. במתקן קציעות יש תא מאסר של 45 מטרים, אליו הוכנסו 30 אסירים ביטחוניים. עוד עדכן זכאי, כי מעל 3,000 אסירים ביטחוניים ישנים על מזרן על הרצפה, כפי שאישרו תקנות החירום בתחילת המלחמה.
לפי הנתונים שהציג שב"ס, לא רק האסירים הביטחוניים סובלים ומרגישים על בשרם את הצפיפות המחניקה. כעת, גם 18 אחוז מהאסירים הפליליים מוחזקים בצפיפות של פחות משלושה מ"ר מרחב לכל אסיר – בניגוד לפסיקת בג"ץ מ-2017. משמעות הדבר היא שהעלייה החדה במספר העצורים מחקה כמעט לחלוטין את כל הצעדים שננקטו מאז שנת 2017 כדי לפתור את בעיית הצפיפות – גם על חשבון האסירים הפליליים. כל השיפור שנרשם במהלך השנים נמחק.
עו"ד רותם טובול, יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין, התריעה בדיון כי משפחות רבות של אסירים פונות ללשכה ומדווחות על אסירים פליליים מבוגרים הנאלצים לישון על מיטות שדה ואפילו על מזרנים בלבד, לאור מצב החירום ומצוקת המקום כיום בבתי הסוהר.
עו"ד טובול ביקשה מחברי הכנסת לחשוב על פתרונות לקיצור זמן המאסר עבור אסירים שנכנסו לכלא פעם ראשונה, על מנת להקל על הלחץ והדוחק שמתקרב לרמות של מתקנים בעולם שלישי.
עוזרת היועמ"ש במשרד לביטחון לאומי דיווחה כי המשרד פועל לקדם תיקון חקיקה שיאפשר קיצור מאסרים של אסירים פליליים בחודש וחצי (בנוסף לשחרור המנהלי השגרתי), בדומה לתוכנית שהיתה בזמן הקורונה, באמצעות מתן "חופשה מיוחדת" במעצר בית לאסירים 45 ימים טרום השחרור הרשמי. תזכיר חוק בנושא פורסם להערות הציבור לפני שיעלה בכנסת. ההסדר הזה נועד לסדר מקומות כליאה חדשים.
הוועדה שמעה גם נציגי משפחות אסירים הסובלות מהפסקת ביקורי המשפחה בבתי הסוהר, או מעבר ל"ביקורים סגורים" מאחורי מחיצה בחלק מהמתקנים. בשב"ס טוענים כי הצעד ננקט עקב היעדר מרחבים מוגנים.
אשת אסיר בכלא אשל תיארה בוועדה: "בעלי נמצא בתנאי כליאה קשים עם שירותים של בול קליעה. מעבר לכך, אנחנו חווים יחס קשה מאוד מצד שב"ס למשפחות. יש לנו תינוק בגיל שנה וחצי, ובביקורים אין לבעלי אפשרות להחזיק את הילד על הידיים. אני לא רוצה להתגרש מבעלי שנמצא בכלא, אני מבקשת שיאפשרו לי לראות את בעלי ביחד עם הילד, ויאפשרו לנו מינימום של כבוד ושמירה על התא המשפחתי שלנו".
עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח אמרה כי יש לקדם בדחיפות חלופות לעונשי מאסר, כי החזקת אסירים בתנאי צפיפות קשים פוגעת בצלם האנוש.
יו"ר הוועדה פוגל סיכם את הדיון: "צריכים למצוא את האיזון בין האינטרסים השונים. הפחד הכי גדול שלי הוא שנאבד שליטה על האסירים בבתי הסוהר. יש בישראל מספר מוגבל של תאי מאסר ומספר מוגבל של סוהרים, וחשוב מאוד לספק פתרונות יצירתיים במגבלות החוק כדי להגדיל את יכולת הקליטה. האסירים הביטחוניים מספקים מידע מבצעי רב ויש אינטרס לאומי לאפשר כליאתם בכמות נרחבת. מצד שני, לאסירים הפליליים צריך לספק את מירב הזכויות המגיעות להם לפי חוק. נקיים ישיבה נוספת כדי לקדם פתרונות נוספים".
