ועדת השחרורים אישרה השבוע שחרור מוקדם לדוד גודובסקי, בכיר במפלגת "ישראל ביתנו" ומי שהורשע יחד עם חברת הכנסת וסגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום באחת מפרשות השחיתות הציבורית החמורות שהיו בישראל.
גודובסקי, ראש אגף הארגון בישראל ביתנו, היה יד ימינה של מזכ"לית המפלגה קירשנבאום. הוא נשפט לשש שנות מאסר על מעורבותו בעבירות שוחד והלבנת הון במאות אלפי שקלים, בעוד חברת הכנסת נשפטה ל-7.5 שנות מאסר.
המועד לשחרור ממאסר המקורי של גודובסקי הוא אפריל 2026. כבר השבוע, ועדת השחרורים בראשות השופטת דניאלה שריזלי אישרה את בקשת האסיר ועורכת הדין שלו רותם טובול, והחליטה לקצר שליש ממאסרו, למרות התנגדות של פרקליטות המדינה.
גודובסקי וסגנית שר הפנים לשעבר קירשנבאום הורשעו עקב שימוש מושחת שעשו בכספים קואליציוניים שהוקצו למפלגה בשווי מאות מיליוני שקלים. מדובר בכספי ציבור שנמסרים במסגרת "חלוקת השלל" בהסכמים הקואליציוניים לשליטת המפלגות החברות בממשלה על מנת שיחלקו אותם למקורביהם ה"רעיוניים" ול"מטרות ציבוריות".
בפועל, גודובסקי וקירשנבאום קיימו מעין "מכרז" לגופים פרטיים וציבוריים, על הכספים הקואליציוניים שבשליטת ישראל ביתנו. הם העבירו תקציבים במיליונים למרבה במחיר – לאותם גופים שהסכימו בתמורה ומתחת לשולחן להפריש אחוזים מהכסף ולתת טובות הנאה בחזרה לידיהם של קירשנבאום וגודובסקי, לשימושם ולשימוש המפלגה.
כך גודובסקי הורשע במספר רב של פרשות על פני חמש שנים, בלקיחת שוחד של מעל 400 אלף שקל ובקשת שוחד בסכום של כ-900 אלף שקל. הכספים נדרשו כשוחד בין היתר מהתאחדות היזמים, מעמותת איילים שמקימה כפרי סטודנטים, ממפיקי אירועים ואפילו מרשויות מקומיות – כתנאי לקבלת תמיכות מתקציב המדינה באמצעות ישראל ביתנו.
פרקליטות המדינה התנגדה לבקשת גודובסקי לקיצור מאסרו, עקב חומרת העבירות של השחיתות השלטונית ויתרת המאסר הארוכה שנשארה.
עמדת הפרקליטות היתה שמדובר בעבירות בעלות חומרה מיוחדת, והאסיר נדרש להוכיח רף שיקום גבוה במיוחד.
ועדת השחרורים בראשות השופטת שריזלי דחתה בסופו של יום את נימוקי המדינה והשתכנעה מנימוקי האסיר והסנגורית שלו, ומחוות הדעת של גורמי הטיפול, לרבות תוכנית של הרשות לשיקום האסיר (רש"א) שתמכה בשיקום בקהילה לאור קבלת האחריות על ידו.
