בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והרשיע את הגינקולוג מיכאל שטטמן בעבירות מין חמורות, תוך שקבע כי ניצל את האמון שנתנו בו מטופלותיו וביצע בהן מעשים מיניים ללא הסכמתן.
כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז ירושלים ייחס לשטטמן ביצוע עבירות אינוס במרמה ומעשים מגונים במרמה במטופלותיו. לפי עובדות כתב האישום, שטטמן ביצע באחת המתלוננות מעשים מיניים חוזרים במסגרת טיפול רפואי. במקרה נוסף נגע באיבר מינה של מטופלת אחרת והביא אותה לסיפוק מיני – כל זאת ללא הסכמתה וללא כל הסבר מקדים.
לאחר ניהול דיוני הוכחות בבית המשפט המחוזי בירושלים, שטטמן זוכה מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. השופטים רפי כרמל, אריה רומנוב ושירלי רנר קבעו שלא הוכח מעבר לספק סביר כי התקיימה אצל הגניקולוג מחשבה פלילית, הנדרשת להרשעה באינוס ובמעשה מגונה במרמה.
בערעור שהוגש על ידי המחלקה הפלילית בפרקליטות נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעותיו המשפטיות, וכי עבירת האינוס במרמה אינה מחייבת הוכחה כי הנאשם פעל מתוך סיפוק או גירוי מיני – אלא די בכך שפעל תוך מודעות לכך שהוא מבצע מעשים מיניים במתלוננות ללא הסכמתן.
עוד נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס על קביעות שגויות, ובהן קביעה לפיה ספק אם מתלוננת יכולה לדעת בוודאות היכן נגע בה רופא במהלך טיפול גינקולוגי.
שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין, בהסכמת השופטים יוסף אלרון ויחיאל כשר, קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את הנאשם בעבירת אינוס במרמה, בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי.
בפסק הדין נקבע כי: "המשיב העניק למתלוננות, ביודעין, טיפולים בלתי מקובלים אשר כללו החדרת אצבעותיו לתוך איבר המין ועיסוי הדגדגן – כל זאת, מבלי ליידע את המתלוננות על כך שמדובר בטיפולים בלתי מקובלים, ומבלי לקבל מהן, ביחס לטיפולים אלו, הסכמה מדעת. התנהלות זו עולה כדי אינוס במרמה.
"אדם שביודעין מחדיר את אצבעו לתוך איבר מינה של אישה, מבלי שהיא הסכימה לכך, עובר עבירת אינוס גם כשכוונותיו נקיות לחלוטין ממאוויים והקשרים מיניים", כתבו השופטים. "מעשיו של המשיב במתלוננות חרגו באופן משמעותי מגדרי הטיפול הגניקולוגי המקובל ומהנורמות המקצועיות… המשיב, במספר רב של הזדמנויות, ועל פני תקיפה ממושכת, נהג לבצע במתלוננת מ' הרפיה, טיפול במסגרתו הוא שפשף את איבר המין, הכניס את אצבעותיו (ועוד), בעקבות הרפיה זו חוותה מ' עוררות מינית – הגם שהיא לא תיארה את תחושתה במילים אלה, אלא סיפרה כי הרגישה חוסר שליטה וזרמים בגוף, וכי גופה היה נשמט והיא היתה נזרקת".
"המעשים שביצע לא היו בגדר טיפול רפואי מקובל.. המשיב הפר את הכללים ברגל גסה. הוא לא הסביר למתלוננות מה הוא הולך לעשות בגופן; מה הן עשויות להרגיש במהלך המעשים או בעקבותיהם, ומן הסתם לא קיבל את הסכמתן לבצע מעשים אלה", נקבע.
עם זאת, בית המשפט העליון הותיר על כנו את זיכויו של הנאשם מעבירת מעשה מגונה במרמה, בקובעו כי לא ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר שהנאשם פעל מתוך מטרה של ביזוי מיני של המתלוננות, כנדרש להרשעה בעבירה זו.
את הגניקולוג מייצגת עו"ד אירית באומהורן. התיק יוחזר כעת לבית המשפט המחוזי לקביעת עונשו של הנאשם.
את התיק ניהלה בבית המשפט המחוזי עו"ד נורית לנגנטל מפרקליטות מחוז ירושלים, ובבית המשפט העליון עו"ד עינת גדעוני מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
מהפרקליטות נמסר: "הפרקליטות רואה חשיבות רבה בפסק דינו של בית המשפט העליון, אשר קיבל את עמדתה וקבע באופן ברור כי רופא המבצע במטופלת מעשים מיניים ללא ידיעתה וללא הסכמתה – גם אם תחת מצג שווא של טיפול רפואי – עובר עבירת אינוס במרמה. פסק הדין מבהיר את חובתו הבסיסית של כל מטפל לקבל הסכמה מודעת ממטופליו, ומעניק הגנה משמעותית לנשים הזקוקות לטיפול רפואי".
