המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד נורית ליטמן, פרסמה הנחיה חדשה בעניין מדיניות העמדה לדין בתיקים שנפתחו על רקע הפגנות ואירועי מחאה. ההנחיה, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, נועדה לקבוע מדיניות העמדה לדין שוויונית, המאזנת בין זכות היסוד להשתתף בהפגנות ולהתבטא באופן חופשי, מול האינטרס בשמירה על הסדר הציבורי, ביטחון הציבור ורכושו, הזכות לפרטיות ועוד.
ההנחיה קובעת קריטריונים שיש לבחון כאשר מחליטים על העמדה לדין של מפגינים, שמטבע הדברים תתבצע בעקבות אירועים אלימים בלבד.
לפי ההנחיה, מעבר לעצם השתתפותם במחאה לא חוקית יש להתייחס בחומרה לתיקים בהם מיוחסות לחשודים גם עבירות אלימות כלפי גוף או רכוש – כגון זריקת חפצים על שוטרים, שפיכת מים עליהם ודחיפת מחסומים עליהם, בהתאם לרמת האלימות.
במקרים בהם מדובר בהפגנה או באירוע מחאה הכוללים אלימות, יש לשקול העמדה לדין בעבירת התפרעות שהעונש המרבי בגינה עומד על שנתיים מאסר.
בהנחיה נקבע כי עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – כגון נסיונות למנוע מהשוטרים לבצע מעצר של הנאשם עצמו או של מפגין אחר – עשויות לבסס אינטרס ציבורי בהעמדה לדין.
על הפרקליטות לבחון את נסיבות ההפרעה או ההכשלה, ויש מקום להבדיל בין הפרעה או הכשלה אקטיבית – כגון דחיפת שוטר, ניסיון למשיכת עצור מידי שוטר, אז הנטייה תהיה להגיש כתב אישום – לבין הכשלה פאסיבית כגון ישיבה במקום וסירוב להתלוות לשוטר, אז ייבחנו כלל נסיבות המקרה.
באשר לעבירת העלבת עובד ציבור (כגון קללה נגד שוטר), נקבע לאור פסיקות בית המשפט העליון, כי יש לנקוט זהירות רבה לפני הגשת כתב אישום, עקב הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי.
ההנחיה קובעת נסיבות נוספות שיש לשקול, ובהן רמת האלימות;
הקושי של השוטרים להשתלט על המפגינים;
המידה בה הופר הסדר הציבורי והנזקים שנגרמו בעקבות ההפגנה;
הפגיעה ברכוש הציבורי;
תכנון וארגון הפגנה שמתוכנן לבצע בה פעולות המהוות עבירה על החוק;
גיל החשוד, תיקים קודמים רלוונטיים, ועוד;
מאידך, התנהלות פסולה של שוטרים במהלך ההפגנה תהווה במקרים מסוימים שיקול לאי הגשת כתב אישום.
עוד נקבע כי קיום הפגנה רועשת ליד ביתו של איש ציבור, בשונה ממשרדו, בזמנים ובשעות לא סבירים, ללא רישיון או בניגוד להוראות המשטרה, יכול להוות נסיבה מחמירה המצדיקה העמדה לדין גם בגין עבירת התקהלות אסורה. נקבע כי בעת שקילת הגשת כתב אישום, על הפרקליט לתת דעתו לאכיפה שוויונית, הן בנוגע לחשודים אחרים באותו אירוע, והן ביחס להחלטות עקרוניות שהתקבלו לאחר אירועי מחאה אחרים.
תיק אביחי גרין וניסו גואטה
בתוך כך, משטרת מחוז ירושלים "התקפלה" וחזרה בה מדרישתה להרחיק ממתחם בלפור אזרח שנחקר בחשד לתקיפת קצין המשטרה סנ"צ ניסו גואטה.
האזרח, צעיר בשם אביחי גרין, קצין במילואים בדרגת סרן שהשתתף בהפגנה נגד ראש הממשלה במוצאי שבת, הוכה על ידי סנ"צ גואטה בתיעוד שפורסם בתקשורת, במהלך הנסיונות לפזר את המפגינים. אלא שגרין לא נעצר במהלך ההפגנה בחשד כלשהו, גם לא אחרי שהותקף לכאורה על ידי הקצין. סנ"צ גואטה זומן לחקירת מח"ש בעקבות התמונות.
יום לאחר חקירתו של גואטה במח"ש, ולאחר שגרין התראיין בתקשורת – מישהו במשטרת ירושלים החליט לבצע "שובר שוויון" ולהזמין גם את גרין לחקירה. במהלך חקירת האזרח הודיעו לו כי הוא חשוד בתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור והפרת הסדר הציבורי.
עו"ד דניאל חקלאי המייצג את גרין יחד עם עו"ד גבי לסקי, תקף את התנהלות המשטרה והזהיר כי חקירת שווא של אזרח היא "ביטוי להתנהלות פלילית לכאורה ולתפיסה טוטליטרית שממוקדת בהפחדת האזרח ובשלילת זכויותיו". יתרה מכך: המשטרה הודיעה לגרין כי היא דורשת את הרחקתו מירושלים לשבועיים.
"אביחי גרין, בחור צעיר ומקסים שאני מייצג, אזרח נורמטיבי שהפגין בצורה חוקית, כפי שתועד בסרטון שהוצג בכלי התקשורת, הוכה בידי קצין", אומר עו"ד חקלאי. "הסרטון מראה בבירור שלא תקף, איים או ביצע עבירה אחרת. איש מטעם המשטרה גם לא עיכב או עצר אותו. יום לאחר מכן התראיין האזרח וסיפר על תקיפתו בידי הקצין הבכיר. בבוקר שלאחר הראיון הוא נדרש בידי פקודיו של אותו קצין להתייצב לחקירה מיידית במשטרה כחשוד. בהנחייתי, הבהיר האזרח למשטרה שיתייצב לחקירה יום לאחר מכן. אזרח נורמטיבי צריך לציית לחוק, אך אין מקום שייכנע לניסיון הפחדה. עוד בהנחייתי, הוא גם בחר להתלונן במח"ש על תקיפתו".
"אתמול התייצב ב-11:00 לחקירה כפי שתיאם עם משטרת מחוז ירושלים", הוסיף עו"ד חקלאי, "לתדהמתו הוא נחקר בחשד להפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. אין לו מושג על מה החוקרת מדברת. הוא ביקש להציג לפניו ראיה כלשהי לחשד המופרך. החוקרת הציגה לפניו סרטון ערוך שלא צולם בידי אנשי משטרה, אלא הועתק מאתר ימין קיקיוני. גם בסרטון זה ראו שלא עבר שום עבירה, אלא דיבר עם שוטר".
"החוקרת הבהירה לו שהוא חשוד גם בתקיפת שוטר: 'סגן ניצב גואטה אמר שתקפת אותו'. הנקודה היא שלא קיים שום תיעוד לתקיפה דמיונית זו, בעוד שקיים תיעוד בדבר תקיפת אביחי גרין בידי סגן ניצב גואטה", אומר עו"ד חקלאי. "האם ייתכן שסנ"צ גואטה ראה בסרטון שהוא תועד בעודו מכה את אביחי, וכן ראה שאביחי התראיין על כך, והחליט לטעון שאביחי תקף אותו? אני מתנסח בנימוס, זה נראה כמו תפירת תיק מופרך נגד קורבן אלימות מטעם התוקף לכאורה. שום ראיה בדבר תקיפת סגן ניצב גואטה אינה מצויה בידי המשטרה. הנימוק לכך פשוט: אביחי לא תקף איש".
לדברי עו"ד חקלאי, "עוד נטען באוזני האזרח הנורמטיבי שהוא חשוד בהעלבת עובד ציבור. הניסיון להציג מספר סעיפי חשד יחדיו מוכר לי היטב כסנגור פלילי. מדובר בניסיון הפחדה".
יתכן שכאן יצא המרצע מהשק מבחינת המשטרה: גואטה טוען שהמפגין קרא לו 'אפס', גרין מכחיש. לדברי הסנגור, "גם לו היה אומר מילה נפסדת זו, ברור שבמדינה דמוקרטית יש להימנע ככל הניתן מהגשת כתבי אישום בגין עבירת העלבת עובד ציבור. זו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, וגם קביעת בית המשפט העליון – שגם אמירות לא נעימות נגד שוטרים, אינן אמורות להניח תשתית להגשת כתבי אישום".
מכל מקום, בסיום החקירה גרין נדרש לחתום על התחייבות להתרחק ממתחם ההפגנות לשבועיים. הוא סירב, המשטרה הודיעה לו כי יזומן לבית משפט שיכריע בעניין. לבסוף כאמור, נמסר לו שהמשטרה נסוגה מדרישה זו (26 אוגוסט).
עו"ד חקלאי: "תפקיד משטרת ישראל הוא לשמור על המשטר הדמוקרטי וזכויות האזרח. תקיפת אזרח ותפירת תיק הם ההפך מכך ולא נאפשר זאת".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו על הניסיון הפסול להטיל דופי בעבודת חוקרי המשטרה שכל מטרתם הנה להגיע לחקר האמת. בניגוד מוחלט לנטען, החשדות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור, עלו נגד החשוד כבר באותו לילה עם סיום המחאה במסגרת החקירה שנפתחה, אלא שזהותו לא הייתה ידועה בשלב זה לחוקרי המשטרה, עד אשר פרטי החשוד הופיעו בתקשורת, ובעקבות כך הצליחו החוקרים לאתר אותו ולזמנו לחקירה שבסיומה שוחרר בתנאים מגבילים. משטרת ישראל תמשיך לנהל את חקירותיה ללא משוא פנים במטרה להגיע לחקר האמת".
