הכנס השנתי של רשות איסור הלבנת הון, שצפוי להתקיים ביום שלישי (1 בדצמבר), ייערך הפעם באופן וירטואלי ויעמוד בסימן 20 שנה לחוק איסור הלבנת הון.
לכבוד תאריך הציון המיוחד הוזמנו ראשי מערכת האכיפה, היועמ"ש אביחי מנדלבליט והמשנה לפרקליט המדינה ליאת בן ארי, לשאת דברים שוודאי יעוררו עניין רב בתקשורת, לצד האורח המיוחד – נשיא ארגון ה-FATF הבינלאומי, ד"ר מרכוס פלייר.
לצד אלה, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, תערוך "ראיון" עם ראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב יגאל בן שלום, תחת הכותרת "מרכזיות האכיפה הכלכלית במאבק בפשיעה החמורה".
כמו תמיד, הרשות תתגאה בתוצרי האכיפה האגרסיבית, עליהם מלמדת הכותרת שבחר מנדלבליט להרצאה שלו: "20 שנה למשטר איסור הלבנת הון – ישראל מהרשימה השחורה להובלה עולמית".
לצד הביקורתי שהכנס יקצה לו מקום צנוע, ביקשנו לשוחח בקצרה עם סנגורים מובילים בתחום.
עו"ד אורי גולדמן, יו"ר (משותף) בוועדת איסור הלבנת הון ובוועדת מיסוי פלילי בלשכת עורכי הדין: "ביום הראשון של החקירה, המשטרה משתלטת ומקפיאה מאה אחוז מהרכוש של החשוד. במקור, חוק איסור הלבנת הון נועד לטיפול בארגוני פשיעה, כמו הצד שמבליט ניצב בן שלום. בפועל, השימוש בחילוט של מאה אחוז זלג מתיקי פשיעה חמורה לאנשים נורמטיביים, וכמעט לכל תיק של חשד לעבירות כלכליות, לפעמים בהיקף לא גדול של מאות אלפי שקלים".
"בחסות החוק המדינה מבצעת מהיום הראשון 'חילוט בשווי' לפי היקף העסקים המלא של החשוד, גם כאשר מדובר בעסק לגיטימי, ללא פרופורציה לשווי הרווח שלפי החשד הושג בעבירה", מוסיף עו"ד גולדמן, "היקף העבירה תמיד יהיה יותר נמוך ממחזור העסק, אלא אם כן הרווח הוא מאה אחוז, אבל החשוד נשאר ללא יכולת לנהל שגרת חיים, גם כאשר החקירה נמשכת שנים, ואין מה לדבר על חזקת חפות.
"נקודה שנייה היא שהאכיפה האגרסיבית מקשה מאוד על תוכניות להלבנת הכסף בדרך חוקית. למשל, בתוכניות 'הגילוי מרצון' רשות המסים יצרה מסלול לדיווח על כסף שמוחזק בחו"ל והכנסתו לארץ, עם תשלום מס. בתקופה שבה המדינה מחפשת מקורות גבייה נוספים, לא מן הנמנע שתוכנית הגילוי מרצון תתחדש. הבעיה היא שבפעמים הקודמות, הבנקים לא התיישרו עם התוכנית, מתוך חשש מהרשות, וסירבו לאשר העברת כספים מחו"ל למרות הדיווח המלא".
לדברי עו"ד גולדמן, "התופעה בולטת בעסקאות קריפטו. עכשיו כשהביטקוין שוב בעלייה, אנשים רוצים לממש, למכור אחזקות במטבע, ולדווח, להכניס את הכסף לחשבון הבנק ולשלם מס. גם כשהכל על השולחן, וכשמדובר באזרחים נורמטיביים, הבנקים בישראל לא מוכנים לקבל את תקבולי העסקה, מחשש ל'הלבנת הון'. במקום מתן מרחב לניהול סיכונים, הרשות מקפיאה את מרחב קבלת ההחלטות של הבנקים, ובסוף גם קופת המדינה נפגעת".
מקום נוסף בימים אלה שבו הכלכלה נפגעת באופן לא מבוסס ולא מידתי, הוא בסגירת עסקי נותני שירותים פיננסיים שפעלו שנים רבות, בדרך של אי מתן רשיונות על בסיס מידעים מודיעיניים שלא הבשילו לכתבי אישום. לדברי עו"ד גולדמן, הדבר מגיע לכדי כך שכ-50 אחוז מהצ'יינג'ים (!) שהתקבלה החלטה בעניינם, קיבלו הודעה כי הם מסורבי רשיון ועליהם לצאת מהשוק בחשד כי עברו עבירות הלבנת הון – למרות שאין תיקים פליליים בעניינם ואף המידעים הם בני כמה שנים.
הרגולטור בחזית הוא רשות שוק ההון שבמשרד האוצר, אלא שמאחורי אי-אישור הרשיונות, עומדים ה'מידעים המודיעיניים' העלומים של המשטרה ושל רשות איסור הלבנת הון.
עו"ד רונן רוזנבלום, מהסנגורים הבכירים בתחום העבירות הכלכליות: "אכן חוק איסור הלבנת הון חוגג 20 שנים, ולמרות זאת עדיין אינו מביא עימו בשורה לאזרח, ההופך לחשוד בן-לילה, שכל רכושו הלגיטימי נתפס על ידי המדינה בצו בית משפט שניתן במעמד צד אחד על בסיס חומרים עלומים שהחשוד וסניגורו לא זכו ולא יזכו לראותם. התפיסה או 'החילוט הזמני' חסרי המעצורים, הפכו לשיטה דורסנית שפוגעת פגיעה בלתי הפיכה בזכויות יסוד של האזרח, ולאחרונה נוכחנו לדעת שזהו למעשה עוד 'כלי' לרסק את הרצון החופשי ולגייס עדי מדינה. הגיעה השעה שבצד 'חגיגות ה-20' יתוקן החוק, באופן שיינתן מענה מידתי ומאוזן לפגיעה זו, ויפה שעה אחת קודם".
בנושא של סירוב מתן רשיונות לנותני שירותים פיננסיים, עו"ד רוזנבלום הגיש ערעור לבית משפט העליון, אשר נענה בשלב זה לבקשת הסעד הזמני והקפיא צו סגירה לאחד העסקים עד לדיון שיתקיים בסוף דצמבר ועשוי להיות עקרוני, בשאלת תקפות מידעים מודיעיניים לשלילת חופש העיסוק.
יו"ר (משותף) של הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, עו"ד אייל בסרגליק: "בשנים האחרונות חרג כלי החילוטים מכל פרופורציה אפשרית. ביקשנו לברך ויצאנו מקללים. אמנם מחד יש תיאום רב יותר בין יחידות הסמך, מנגד יש חילוט גורף שלא תמיד מוצדק. יש פער עצום בין 'תפיסה בשווי' להיקף העבירה, שעה שכל דבר נלכד במלכודת החילוט. הכלי העוצמתי הזה הפך להיות כלי תפיסה נוסף לפקודת סדר הדין הפלילי ומשתמשים בו בד בבד.
"ממילא למדינה יש את כל האמצעים – תפיסה זמנית, חילוטים, האזנות סתר, חקירות, מעצרים.
"יש לבחון בחון היטב את התפיסה הזמנית, במיוחד מול היקף התפיסה הסופית", מדגיש עו"ד בסרגליק. "אתן שלוש דוגמאות: בתיק נתיבי ישראל המדינה תפסה 2.6 מיליון שקל ממרשי ובהמשך קבעה שמדובר ב'טעות' לאחר שהוכחנו להם שהוא לא אחראי למכרז.
"בתיק שוחד באגף הנדסה במשרד הביטחון, המדינה ביצעה חילוט אגרסיבי של 6 מיליון שקל לפי שווי המכרז. הוכחתי שהיקף השוחד הלכאורי היה 25 אלף שקל, ושוחררה דירה.
"גם בתיק השוחד במשרד הבריאות היה חילוט רחב, ולאחר השימוע ירד סעיף הלבנת ההון ובוטל החילוט הזמני. אלו רק דוגמאות ספורדיות".
