יו"ר התנועה לטוהר המידות, עו"ד אביה אלף, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות הדיווחים על הכוונה המסתמנת לסגור ללא חקירה פלילית את הבדיקה בפרשת המניות שראש הממשלה נתניהו קיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי.
עו"ד אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כתבה ליועמ"ש מנדלבליט כי החלטה לסגור את התיק ללא חקירתו של נתניהו היא בלתי סבירה בעליל ופוגעת קשות בשלטון החוק ובאמון הציבור במנגנון קבלת ההחלטות על ידי היועץ המשפטי לממשלה. "משמעותה המעשית של ההחלטה היא אישור לנבחר ציבור לשקר, לקבל במרמה טובות הנאה תוך עקיפתם של שומרי סף כגון ועדת ההיתרים ולפגוע ברשויות השלטון, במערכת אכיפת החוק ובציבור", ציינה עו"ד אלף. "יש מקום לכל הפחות לחקור פרשה זו, בה עולה חשד לעבירות חמורות של הלבנת הון וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות".
תזכורת: באמצע שנות האלפיים, כאשר נתניהו היה חבר כנסת ויו"ר האופוזיציה, הוא רכש מניות בארבעה מיליון שקל במפעל SeaDrift בארה"ב שניהל בן דודו מיליקובסקי. לאחר מספר שנים, ב-2010, כאשר הוא כבר ראש ממשלה, מכר נתניהו את המניות ב-16 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן, החברה של בן-דודו האמריקאי נרכשה על ידי חברה אחרת, שהיתה ספקית פלדה לתאגיד טיסנקרופ, שנבחר כספק הצוללות של מדינת ישראל.
העסקאות הפיננסיות של נתניהו עם בן דודו והשקעותיהם המשותפות נחשפו פומבית בעקבות בקשות נתניהו לוועדת ההיתרים שליד משרד מבקר המדינה, לאשר לו החל מ-2018 קבלת מיליוני שקלים מבן הדוד מיליקובסקי עבור מימון עורכי הדין וההגנה המשפטית של נתניהו בתיקי האלפים.
בעקבות החשיפה על זינוק שווי המניות שרכש במפעל של מיליקובסקי בעשור הקודם, עלו שאלות על טיב יחסיו של נתניהו עם הבן דוד. נתניהו הכחיש כי קיבל את המניות במפעל כמתנה במחיר רצפה, וטען כי מדובר בהשקעה ובאקזיט מוצלח. בדיקת הפרקליטות התמקדה ככל הידוע בשאלה האם נתניהו מסר בשנים הרלוונטיות דיווחי אמת בהצהרות ההון שלו ובמסגרת דיווחיו למבקר המדינה, והאם חרג מהכלל של העברת תיק ההשקעות לנאמנות עיוורת.
עו"ד אלף כתבה למנדלבליט כי "אוסף הנסיבות והעובדות כפי שהן ידועות עד כה מבסס חשד לכאורה של עבירה על חוק איסור הלבנת הון. קיים חשש כי כל תכליתן של העברות הכספים והעסקאות המתוארות לא נועד אלא כדי להסתיר את מקורם, החוקי או הלא-חוקי של הכספים, תוך ניסיון להסתיר אותו באמצעות שרשור כספים וחברות, לרבות באמצעות קניית מניות של חברות ציבוריות.
"על פני הדברים מדובר לכאורה בהטמעתו של רכוש שהושג בעבירה, לרבות באמצעות מתנות לכאורה או בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים כמניות. ככל שתתקבל החלטה לסגור את התיק ללא חקירה, הדבר נוגד את מדיניות האכיפה הנוהגת לגבי חשדות באשר לעבירות הלבנת הון ובאשר למשטר הלבנת ההון בישראל".
עו"ד אלף ציטטה מהכרעת בית המשפט העליון בפרשת הכספים שקיבל ראש הממשלה אהוד אולמרט ממקורבו מוריס טלנסקי: "לאחר שהתותחים חדלו מלהרעים והאבק שקע, התמונה הנגלית לנגד עינינו בפרשה זו היא חדה וצלולה. שר (הנאשם אולמרט בזמנו, ז"ק) מקבל מגורמים פרטיים מאות אלפי דולרים במזומן, במטבע חוץ; הכספים מוחזקים בקופה סודית בכספת שנמצאת במשרדו של חברו הקרוב של השר; איש עלי אדמות אינו יודע על דבר קיומה של הקופה… הכספים אינם מדווחים ואף מוסתרים מעיניהם של הגורמים המוסמכים הרלוונטיים; מפעם לפעם מתבצעות 'תנועות' בקופה הסודית, הפקדות ומשיכות לסירוגין; במקביל השר פועל, בכובעו כשר, לסייע בקידום עסקיו של אחד מבין אותם הגורמים הפרטיים שהעבירו לו סכומים ניכרים…".
לדברי עו"ד אלף, אם נחליף את ההיגד "אולמרט" ב"נתניהו", נקבל את עמדת המדינה אשר היתה אמורה להינתן בפרשה הנוכחית. "משמעות ההחלטה לסגור את תיק המניות הינה הכשרה ביודעין של ערוצי הלבנת הון וחלוקת מתנות לכל נבחר ציבור באמצעות חברים, קרובים ושאר 'אנשים טובים'. משמעותה המעשית של ההחלטה היא אישור לנבחר ציבור לקבל במרמה טובות הנאה…".
בשלב זה מלשכת היועמ"ש נמסר כי לא התקבלה החלטה רשמית וסופית בעניין.
הליכוד ודוברי נתניהו חזרו על תגובותיהם הקודמות כי "הכול דווח כנדרש ואושר על ידי הרשויות המוסמכות".
