פרשה 512 – ההגנה: חקירות עד המדינה בומבי במרס 2004 הוסתרו

פרשה 512: הסנגורים של הנאשמים יצחק אברג'ל, אבי רוחן ועופר בוהדנה טוענים כי עד המדינה המכונה "בומבי" נחקר על פיצוץ מטען החבלה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב – בו נהרגו שלושה אזרחים – כבר בחודש מרס 2004, ויתכן שמיד לאחר מכן שימש כמודיע משטרתי – פרטים שלא נחשפו על ידי עד המדינה על דוכן העדים ועל ידי הפרקליטות לכל אורך המשפט.

בפנייה מיוחדת לשופט בית משפט המחוזי אברהם היימן אשר דן בהליכים החיצוניים למשפט (מעצרים, ראיות וכד') טוענים הסנגורים, כי רק בימים אלה הם נחשפו למסמכים התומכים לכאורה בטענה זו, ולפיכך שלושה מהנאשמים בתיק דורשים מהתביעה לחשוף את כל חומרי החקירה הרלוונטים שהוסתרו לכאורה מההגנה (6 אוקטובר).

רוב הנאשמים ועדי המדינה בפרשה 512 נעצרו בחודש יוני 2015.
בומבי גויס כעד מדינה בשלב המעצר, וב-23 מאי 2017 הוא עלה לדוכן העדים והעיד במשך חודשיים ב-20 ישיבות.
מחומר הראיות בתיק עולה כי מלכתחילה סירבו בתביעה לגייס אותו כעד מדינה, עקב מעמדו הבכיר כמפיק בפועל של הביצוע הכושל בפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי, בו נהרגו שלושה חפים מפשע. החוקרים והפרקליטות נעתרו להצעותיו רק לאחר שהבטיח לספק עדות מפלילה נגד מוטי חסין בתיק רצח דוד ביטון (דאידונה).

בסופו של דבר, עד המדינה שגוייס אחרון, שמיני במספר, נבחר על ידי הפרקליטות לפתוח ראשון את המשפט ועדותו הפכה לאחת הראיות המרכזיות נגד מרבית הנאשמים במשפט כולו, הגם שעדותו נגד חסין היתה דלה ביותר ומלאה בסתירות אל מול האירועים בפועל. חסין, שיוצג על ידי עו"ד רצון דרחי, אף זוכה מעבירת רצח והורשע בהסדר טיעון בעבירה אנמית של קשירת קשר.

בומבי סיפק פרטים רבים על ההתארגנות לכאורה בבלגיה בראשותו של יצחק אברג'ל, וכלל בה את אבי רוחן כמי שסייע במימון.
בין היתר הוא העיד על היותו המפיק בפועל של אירוע הפיצוץ ביהודה הלוי וטען, כי בוהדנה (עם אחרים) היה זה שהניח פעם אחת את המטען הקטלני על גגון הצ'יינג', הוריד אותו משם לצורך תיקון והשיב אותו אל הגגון לאחר תיקון המטען בביתו של עד המדינה "המהנדס" בצפון תל אביב. בומבי העיד כי בוהדנה אותו הוא מכיר היטב מאשדוד אף נטל חלק במערך התצפיות לעבר מקום הפיצוץ.
למעשה, האישום נגד בוהדנה מבוסס במהותו על העדות של בומבי בלבד, ועל ניואנסים כאלה או אחרים של בוהדנה בחקירת משטרה שלו משנת 2004 בה הכחיש שהוא מכיר את בומבי, ובעימות שנערך לו עם בומבי בפרשה 512 כעבור 11 שנים. את סיכום טענותיו של בוהדנה אפשר להביא במשפט אחד שהוא אמר בעדותו במשפט כפי שפורט ב"פוסטה" בהרחבה: "זה הזוי, בגלל שאמרתי ב-2004 שאני לא מכיר את בומבי אני מקבל כתב אישום ב-2015 על רצח?".

רשמית, בומבי היה אחד מהחשודים שנעצרו בחודש מאי 2004 בחשד למעורבות בפיצוץ שאירע בדצמבר 2003, הוא נעצר בשדה התעופה בן גוריון עם שובו לישראל אולם מספר שבועות לאחר מכן שוחרר ממעצרו.
כאמור, הסנגורים טוענים כי התברר להם שבומבי נעצר כבר ב-8 מרס אותה שנה, אולם הפרט הזה לא דווח להגנה.
בהקשר זה הם מציינים כי בכל אמרותיו של העד במשטרה, ואף במהלך עדותו הארוכה בבית המשפט, הוא או נציגי התביעה לא סיפרו ו/או לא עדכנו את ההגנה על כך שבחודש מרס אותה שנה בומבי נחקר או תושאל ומסר לחוקרים אמרות ו/או ידיעות מודיעיניות אודות פשעים שהוא ו/או אחרים בצעו על רקע הפעילות הכללית המיוחסת לארגון הפשע המדובר.

הסנגורים, עורכי הדין שמשון וייס (אברג'ל), אבי כהן ואורנת קמרון (רוחן) ואהוד בן יהודה (בוהדנה), טוענים כאמור כי רק בשלהי שלב הסיכומים במשפט הם גילו את המסמכים המלמדים לכאורה שהמשטרה חיפשה אחר בומבי ועצרה אותו כבר ב-8 במרס. "הסתרת העובדה שהעד בומבי נעצר בחודש מרס 2004, בצירוף המסמכים, מלמדים לכאורה כי העד היה עד מדינה כבר בשנת 2004 או למצער מסר אמרות במשטרה בחודש מרס 2004 או בסמוך לאחר מכן, או הפך למקור מודיעיני של המשטרה מאותו חודש ואילך".

בהנחה שבומבי נחקר באותו מועד "הוא מסר אמרות בכתב ו/או דברים בעל פה ו/או ידיעות שבהן חשף את כל שהיה ידוע לו באותה עת אודות הפיצוץ והמעורבים בהכנתו והוצאתו אל הפועל".
לטענת הסנגור של בוהדנה, עו"ד בן יהודה, חומרים אלו חשובים מפני ש"הם עשויים ואמורים לחשוף את העובדה כי בסמוך לאחר הפיצוץ העד בומבי לא סיפר שבוהדנה היה מעורב בפיצוץ". מה שתומך בגרסה זו הוא דווקא אותו מעצר של בוהדנה משנת 2004 בו הוא נשאל אם הוא מכיר בכלל את בומבי.
במילים אחרות, במידה ובומבי סיפר לחוקרים דברים מסוימים במרס 2004, כיצד התווספו אליהם דברים אחרים המיוחסים לבוהדנה בעדותו המאוחרת בשנת 2015?

להמחשת טיעוניהם, על כך שבאותה תקופה נוהל עם בומבי משא ומתן כלשהו בנוגע לחקירה הרגישה על אירוע שזעזע את המדינה, מפנים הסנגורים לדף בדוקאי של בומבי מחודש ספטמבר 2004, בו נראה צילום שלו לאלבום המשטרה, מהתאריך 8 מרס 2004, שעה 15:04 בדיוק. לטענת הסנגורים, המסמך הזה מוכיח כי בומבי נחקר אז במשטרה – יתכן כי הוא סירב להיות עד מדינה אך לא מן הנמנע שהוא מסר פרטים כאלה ואחרים על האירוע המדובר ואף הפך למודיע משטרתי.

בתשובה לבקשת חומרי החקירה טוען התובע הראשי בתיק עו"ד ניסים מירום כי לטיעונים החדשים והמאוחרים של ההגנה אין כל בסיס.
לטענתו, במסמך הראשי שהציגו הסנגורים מופיעים פרטים של בומבי משנת 2004, ומתחתיהן אכן מופיע ציטוט "פרטים של עד המדינה", אלא שבפועל מדובר בציטוט שנרשם על פתקית צהובה אשר נרשמה על ידי אחד מחוקרי המשטרה בשנת 2015 והודבקה על המסמך המקורי, הפתקית דהתה בעת הסריקות והצילומים הרבים של חומרי הראיות עד שנראה כי היא נמצאת על הדף המדובר משנת 2004, אולם אין זאת כך.

בנוגע לטענת ההגנה כי המשטרה חקרה את במובי כבר במרס 2004 לצורך גיוסו כעד מדינה בפרשת יהודה הלוי, הפרקליטות מכחישה זאת על הסף, "אין בנמצא כל תיעוד לחקירות נוספות או משא ומתן עם בומבי משנת 2004".
כל אמירותיו של בומבי משנת 2004, והשיח איתו (בחודש מאי 2004), הועברו להגנה, נטען.
כמו כן מצהירה הפרקליטות בתגובתה, כי בומבי לא מסר מידע מודיעיני בשנת 2004, ובכל תעודות החיסיון בתיק אין שום דבר המתעד חקירות או משא ומתן שנוהל עימו בשנת 2004.

השופט אברהם היימן אמור לבחון את טיעוני הצדדים בדיון שיתקיים מחר (8 אוקטובר).

עדכון (8.10.20)

השופט אברהם הימן, ששמע את טענות הצדדים, דחה את בקשות ההגנה תוך שציין כי "בבסיס הבקשות הללו אין אלא ניחושים או השערות ותו לא". השופט ציין כי לא עזרו הסבריו של בא כוח הפרקליטות, הסנגורים עמדו על טיעוניהם.

"לנוכח הסברי בא כוח הפרקליטות הברורים והנחרצים, ומשום שלא מצאתי בסיס להטיל ספק בדבריו, ההליך שלפני אינו אלא מיותר לחלוטין", קבע השופט.