הפגנה סוערת, עימותים עם המשטרה ועצורים רבים – שלחלקם אין קשר עם התפרעויות או התנהגות אלימה – סופגים מכות ומותקפים על ידי שוטרים. נשמע מוכר? על רקע העימותים הנרחבים הלילה סמוך לבית ראש הממשלה, מעניין לקרוא דוח חדש של השופט דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות שפורסם השבוע ומתאר כיצד המחלקה לחקירות שוטרים גונזת תלונות נגד שוטרים על הסף, מבלי לבצע חקירה כלשהי.
מהדוח עולה כי מח"ש סגרה תלונה נגד שני שוטרים שתקפו לכאורה אזרח, מבלי שביצעה חקירה בסיסית ואפילו מבלי שתשאלה אותם. המתלונן הגיש ערר, וגם הוא נדחה. רוזן המליץ לפתוח מחדש את התיק ולבצע הפעם חקירה.
תחילת האירוע במחאה מימים סוערים אחרים. על רקע הכרעת בית הדין הצבאי נגד אלאור אזריה התקיימו ברחוב קפלן שמול הקריה הפגנות רבות-משתתפים של תומכי החייל. במהלך המחאה הותקפו עיתונאים, כמו אתמול. מול מאות מתומכי אזריה התמקמה הפגנה נגדית קטנה של אנשי שמאל. אחד המפגינים שפך צבע אדום על מפגיני הנגד. לאחר מכן פרצה אלימות הדדית. המתלונן הוא ערן בריל, פעיל שמאל שהוכה על ידי מפגיני ימין. האיש פנה לשוטר שהגיב: "לך הביתה", והורה לו לעזוב את המקום. הפעיל עזב את מקום ההפגנה בכיוון ביתו. כאשר היה כבר במרחק 50 מטר ויותר ממוקד ההפגנה, רדפו אחריו שני שוטרים אשר עצרו אותו, לדבריו באלימות קשה וללא סיבה. פצע שהיה בראשו מהעימותים בהפגנה נפתח והחל שוב לדמם.
כפי שניתן לראות בצילומים, השוטרים עצרו את המתלונן רחוק ממקום ההפגנה, יתכן בשל זיהוי מוטעה. לטענתו, הם היכו אותו והובילו אותו מדמם לניידת. עילת המעצר היתה תקיפת שוטר, אך התיק נגד האזרח נסגר מחוסר אשמה, שכן הוא לא תועד בשום אירוע אלים.
האזרח התלונן נגד השוטרים במח"ש. התלונה שלו נדחתה על הסף בעילת "אין עבירה", מבלי שמח"ש גבתה גרסה בכלל מן השוטרים. ההסבר של מח"ש היה כי ההפגנה היתה אלימה, לפי דוחות הפעולה וסרטונים, והיה צריך להפעיל כוח נגד המתקהלים. האיש פנה למחלקת עררים בפרקליטות, באמצעות עו"ד נועה לוי מהוועד הציבורי נגד עינויים, העוסקת בתלונות על אלימות משטרתית. עו"ד לוי הסבירה כי בניגוד לנימוקי מח"ש, האיש לא נעצר כלל בהפגנה, אלא במרחק ממנה. כעבור יותר משנה התקבלה תשובת הפרקליטות: הערר נדחה.
עו"ד לוי פנתה לרוזן. מחלקת עררים ומח"ש טענו בתגובה כי לנציב אין סמכות לטפל בתלונה, מאחר שמדובר בהחלטה המצויה "בליבת שיקול הדעת המשפטי והמקצועי של הפרקליטות" על סגירת תיק.
רוזן, שכבר רגיל לתשובות מסוג זה, החליט בכל זאת לברר את התלונה. מהבירור עולה כי התפתחה הפגנה פוליטית לאירוע אלים והמתלונן היה אחד החשודים ב"התקהלות לא חוקית והפרת הסדר הציבורי" (כאמור, התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה). כשנדרש על ידי שוטרים לעזוב את המקום, הביע מורת רוחו ב"השמעת ביטויים עולבים". מעצרו האלים, לכאורה, היה רחוק מאירוע ההפגנה, לאחר שנענה להוראות לעזוב את המקום.
לדברי רוזן, "מסרט הצילום עליו נסמכה ההחלטה שלא לחקור את התלונה, לא ניתן ללמוד ולא כלום… הסרט מתעד את הזמן והמקום שבהם התקיימה ההפגנה, ואין בו כל תיעוד למעצרו של המתלונן. נכון היה לפרקליטות לקבל החלטה בתיק לאחר חקירה בסיסית. לא נכון היה לדחות תלונת המתלונן כמילים ריקות מתוכן, על בסיס סרט שאינו נוגע לאירוע בזמן ובמקום".
רוזן כתב: "הנה נא, תלונה על תקיפה חבלנית של שוטרים נגנזת ללא חקירה, כשהיא נסמכת על דוחות פעולה וסרט, שאינם נוגעים על פני הדברים למעשה התקיפה הנטען, שהתרחש, כך המתלונן, לאחר שהתרחק ממקום ההפגנה ובמנותק ממנה". הנציב המליץ בפני המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה מומי למברגר, לשקול למצות את החקירה נגד השוטרים.
עו"ד לוי המטפלת בתלונות של קבוצות מיעוט בדרך כלל נגד אלימות המשטרה וחקירות מח"ש, אומרת כמי שמכירה תיקים רבים, כי "זו בעיה שחוזרת על עצמה, בעיקר במחלקת עררים בפרקליטות שמהווה חותמת גומי להחלטות מח"ש ודוחה עררים מבלי להתייחס לטענות המתלונן והעורר".
יש לה דוגמה טרייה מתיק אחר, בו התלונה שלה נגד מח"ש ומחלקת עררים גובתה על ידי בג"ץ: אזרח חרדי, תושב מאה שערים בירושלים, הוכה על ידי שוטרים. כל "חטאו" היה נוכחותו ליד הפגנה נגד גיוס לצה"ל. שוטרים רדפו אחרי נערים אחרים שחלפו על פניו וברחו מהשוטרים לתוך כולל. האברך הלא קשור היה על מדרגות הכניסה לכולל, כאשר אחד השוטרים הרודפים החל להכות אותו, נתן לו אגרוף בפנים ושבר את משקפיו.
מח"ש זרקה לפח את התלונה, וסגרה ללא חקירה מבלי לבדוק את הראיות, ועל אף שהיו סרטוני אבטחה ועדי ראייה. פרקליטות המדינה דחתה ערר על סגירת התיק. הוועד נגד עינויים עתר לבג"ץ, שהוציא צו על תנאי ולחץ על המדינה לחזור בה ולקיים חקירה. השופט עוזי פוגלמן אמר בדיון כי "מח"ש צריכה לחקור ששוטר תוקף אזרח, בדיוק כמו כשאזרח תוקף שוטר". בחודש מאי האחרון, נציגי המדינה הודיעו לבג"ץ כי הם מסכימים שמח"ש תפתח חקירה פלילית בתיק, שלוש שנים אחרי האירוע – ואחרי דחיית התלונה והערר על הסף.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "החלטת מח"ש כמו גם ההחלטה בערר אשר התקבלה על ידי המשנה לפרקליט המדינה נורית ליטמן, נסמכו על גרסאות המעורבים וסרטונים שמתעדים את האירוע. מכל אלו עלה כי המתלונן הורחק מההפגנה לאחר שהיה מעורב בעימותים פיזיים שאירעו במהלכה, והאופן בו הורחק לא הקים חשד לעבירה פלילית מצד השוטרים שפעלו להפסקת האלימות במקום. החלטת הנציב, אשר ניתח אחרת את חומר הראיות, וקבע כי היה מקום לפתוח בחקירה, תיבחן כמקובל".
