11 חודשים לפני פקיעת הדד-ליין הסופי שהציב בג"ץ לממשלה לעמוד ביעד של בתי סוהר בתנאי מחיה אנושיים, עם מרווח של 4.5 מ"ר לכל אסיר בחדר – ממשלת ישראל משדרת איתותים של "הרמת ידיים" ונסיגה ממתווה השחרורים המנהליים המוגברים (קיצורי מאסר), גם בסיכון של אי עמידה בפסיקת בג"ץ.
כזכור, המדינה ביקשה עוד ועוד דחיות ממועד הדד-ליין הראשון שהציב בג"ץ ליישום פסק דין "הצפיפות בבתי הסוהר". ביוני 2017 קבע הרכב בג"ץ בראשות השופט אליקים רובינשטיין כי על שב"ס להבטיח מרחב מחיה של 4.5 מטר לכל אסיר – החל מדצמבר 2018. בפועל, עד היום רק 50 אחוז מהאסירים מקבלים את תנאי המחיה הבסיסיים עליהם הורה בג"ץ.
לפני שנה, הובהר על ידי בית המשפט לממשלה כי לא תינתן דחייה נוספת והדד-ליין הסופי לפסק הדין הוא דצמבר 2022. המדינה ביקשה שנה נוספת, ונדחתה.
הממשלה הודיעה על תוכניות לבניית מתחם בתי סוהר חדש במגידו אבל התכנון לא הושלם, והכלי המרכזי שהופעל כדי להתקרב ליעד שקבע בית המשפט להפחתת הצפיפות, היה ה"שחרור המנהלי". מדובר בשחרור של אסירים מספר חודשים לפני תום ריצוי מאסרם, כולל אסירים שלא עברו ב"ועדות שליש" ולא עמדו בדרישות "שיקום", כאשר הווסת לאותו שחרור מנהלי היה סך מספר האסירים. בכל שנה נקבע על ידי השר לביטחון פנים "תקן כליאה" שהוא מספר כלואים מקסימלי, ובכל פעם שמספר האסירים בפועל עבר את התקן – נפתח השער לקיצור מאסרים בשחרורים מנהליים לתקופות שהתארכו יותר ויותר.
לאחרונה הוחלט בממשלה לסובב את ההגה, לשנות מדיניות – ולמנוע שחרורים מנהליים של אסירים בעבירות מין ועבירות אלימות קשות שלא עברו שיקום ולא שוחררו בשני-שליש.
היום הודיע השר לביטחון פנים עומר בר-לב כי החליט לבטל גם את התוכנית להורדת תקן הכליאה (26 ינואר). התוכנית אשר גובשה על ידי השר הקודם אמיר אוחנה, גרסה כי התקן יירד מהחזקת 14 אלף אסירים במתקני שב"ס ל-13,750. מהלך כזה היה אמור לאפשר יותר שחרורים מנהליים, לפחות לאלה מהאסירים אשר לא הורשעו בעבירות מין ואלימות חמורות.
השר בר-לב הודיע לוועדה לביטחון פנים בכנסת, כי במקום להוריד את תקן מספר האסירים – הוא מעלה אותו מעט ל-14,100. פירוש הדבר שהשחרורים המנהליים יופסקו כאשר מספר הכלואים יירד מתחת לרף זה, ולא יהיו ברף נמוך יותר. השר בר לב נימק בכך שצעדי האכיפה האגרסיביים במסגרת המלחמה בפשע בחברה הערבית ובעוד גזרות כמו החקיקה והחמרת הענישה על עבירות נשק, צפויים להביא לעלייה במספר האסירים בשנה הקרובה, ולהחמיר למעשה את בעיית הצפיפות.
עוד אמר בר-לב לוועדה, כי הוא מודע לכך שהמהלך מרחיק את המדינה מעמידה בדרישות בג"ץ להפחית את הצפיפות עד הדד-ליין בדצמבר 2022 – אך הוא מציע לעמוד בחובת קיום פסק הדין לא באמצעות שחרור מנהלי, אלא באמצעות העברת מאות אסירים פליליים ממבני קבע לאגפי אוהלים.
בר-לב אמר כי המשרד שוקל מחדש להכשיר את מתקן סהרונים בנגב, שבעבר אכלס מסתננים זרים, לשם שיכון אסירים פליליים נוספים. זאת למרות שבעבר המדינה דחתה תוכנית דומה, וטענה כי המתקן אשר שימש לשהיית מסתננים אינו מותאם לכליאת אסירים פליליים מטעמי בטחון והיעדר אגפי שיקום.
גונדר אילה חיים, ראש אגף האסיר בשב"ס, הבהירה היום בוועדה בכנסת: "אנו עושים כל מאמץ לעמוד בבג"ץ, אבל לא נצליח לעמוד ב'הנחיה' (פסק הדין, ז.ק) עד סוף שנת 2022. היום 50 אחוז מהמיטות עומדות בהנחיות בג"ץ של 4.5 מטר לאסיר. יש תוכניות בינוי בכלא אלה, שם יתווספו 400 מקומות, ועדיין לא נצליח לעמוד במאה אחוז".
נציגת משרד המשפטים, נעמה פויכטוונגר, ביקרה ברמיזה את השר בר-לב: "כל המודל של שחרור מנהלי מורחב הוא פתרון חירום זמני. אין לנו פתרונות טובים יותר להבטיח עמידה בדרישות בג"ץ".
השר עמד על דעתו ואמר לוועדה כי לפי הערכת משרד הבט"פ, מספר האסירים בסוף 2022 יגדל משמעותית וינוע בין 15,700 אלף בהערכה מקלה ועד 18 אלף. זאת לעומת 13,789 כלואים שהיו בשב"ס בסוף דצמבר 2021. לפי דוח שב"ס מדצמבר האחרון, היו 9,519 אסירים פליליים, מתוכם 5,929 שפוטים ו-3,590 עצורים לפני ואחרי כתב אישום, ו-4,270 ביטחוניים.
"בהתחשב במאבק בפשיעה ברחוב הערבי ובשינויי חקיקה, צפוי שמספר האסירים ומשך כליאתם יגדל במהלך 2022 – אבל שחרור מנהלי הוא פתרון רע", אמר בר-לב, "במקום להשקיע ביותר בתי סוהר עם תנאים טובים, אנחנו 'פותחים את הדלת ומשחררים אנשים".
לטענת השר, אין טעם לקבוע תקן כליאה נמוך יותר כי הוא עומד בניגוד למטרות האכיפה. "בטווח המיידי אפשר להשמיש 250 מקומות בסהרונים, ועם השקעה לא גבוהה אפשר להוסיף שם 550 בשנה הקרובה. עוד 750 מקומות נוסיף לאסירים בקציעות, באוהלים, אם הממשלה והכנסת רוצים לעמוד בהנחיות בג"ץ".
לדבריו הפתרון באוהלים יהיה מוגבל בזמן, כי בשנה הקרובה צפויה בנייה להרחבת בתי הסוהר הקיימים ויחל התכנון האדריכלי של מתחם הכליאה במגידו. בר-לב הוסיף כי המשטרה תבחן לשחרר יותר עצורים בתחנות ולא להביאם לבית משפט כשאין חובה – אבל יש גם מגבלות טכניות לכך כמו מגבלת תנאים והפקדה כספית שקצין יכול לדרוש .
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי, אמרה בדיון כי היא מתנגדת לשים אסירים פליליים באוהלים.
בר-לב: "אני לא יודע אם יש מספיק ביטחוניים".
ח"כ אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת הגיב: "לערבים מותר להיות באוהלים?".
ח"כ בני בגין, חבר הוועדה, הציע כי גם הפרקליטות תבחן מחדש את העונשים שהיא דורשת כדי לעמוד בדרישות בג"ץ: ממילא חלק גדול מהתיקים מסתיימים בעסקת טיעון, הסביר בגין. "אפשר להעלות או להוריד את מספר חודשי המאסר… הזמן קצר".
ד"ר סיגל שהב מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים, שהיתה מהעותרים ב"בג"ץ הצפיפות", אמרה כי החלטת השר להעלות את תקן הכליאה ומספר האסירים – מוטעית. "הצעות השר לפתרונות חלופיים (במקום שחרור מנהלי) מוכרות שנים רבות, וזה לא נפתר עד היום", אמרה שהב, "צריך לעבור ליישום, שתהיה תוכנית לעמידה בשטח המחיה".
הוועדה קבעה בסיכום כי תקן הכליאה החדש שביקש השר יאושר רק לארבעה חודשים, ואחר כך ייבחן מחדש, כדי לבחון את ההשלכות, לקראת הדד-ליין של דרישת בג"ץ .
