
בית המשפט העליון הפחית שנתיים ממאסרו של יצחק דרי, ושנה ממאסרו של עמרם כנפו – שניהם היו סגני ראש עירייה באשדוד וחברי מועצה במשך עשרות שנים.
בית המשפט המחוזי גזר במקור על דרי שש שנות מאסר, בשל קבלת שוחד מיזמים והלבנת הון ביותר מ-2.5 מיליון שקל. על כנפו, שהורשע בלקיחת שוחד של רבע מיליון שקל ועבירות נוספות, נגזרו חמש שנות מאסר.
לאחר שמיעת ערעורי הנאשמים, בית המשפט העליון קבע את עונשם של השניים על ארבע שנות מאסר.
את דרי ייצגו עורכי הדין רון שפירא, קובי בן-שעיה ודניאל נאמן.
את כנפו ייצגו עורכי הדין נבות תל-צור, טל שפירא ורעות סרנת.

לפי הכרעת הדין בבית משפט המחוזי, דרי וכנפו שהיו חברי ועדת תכנון ובנייה, התקשרו במקביל עם שורה של יזמים וסייעו להם לקדם הקלות, הגדלת זכויות בנייה והפחתת היטלים. בתמורה קיבלו שני חברי המועצה טובות הנאה וזכויות כלכליות בשורה של פרויקטים. הפרקליטות ביקשה במקור לגזור על כל אחד מהם תשע שנות מאסר.
השופט דניאל בן טולילה מבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב כי "ההשפעה של כל אחד מהנאשמים על ההחלטות שהתקבלו בוועדה, היתה עצומה. לא אחת ההחלטות התקבלו בניגוד לעמדות גורמי המקצוע… הנאשם כנפו ניצל את הבנתו ובקיאותו הרבה בתחום על מנת לעטות על השיקולים הזרים שהניעו אותו, כסות של שיקולים ענייניים לרווחת הציבור".
לדברי השופט, "בכל הפרויקטים בהם קיבלו הנאשמים שוחד, בוצעו שינויים בתב"ע המקורית. כתוצאה מכך, היזמים גרפו לכיסם רווחים עצומים… והקופה הציבורית נגרעה".
בבית המשפט העליון, השופטים עוזי פוגלמן, נעם סולברג ויוסף אלרון קיבלו את בקשת הסנגורים להפחית את עונשי המאסר. זאת בשל חלוף הזמן – העבירות בוצעו כבר לפני כשני עשורים – ובשל עונשיהם של נותני השוחד, היזמים, שהיה קל במידה משמעותית. הקבלנים הגיעו להסדרי טיעון עם המדינה, ולא הוטל עליהם עונש מאסר. על חלקם נגזר רק מאסר על תנאי וחילוט כספי. בית המשפט העליון נתן משקל לפערים בענישה.
מלבד זאת, עונשו של דרי הוקל בצורה משמעותית והופחתו שנתיים ממאסרו, בשל גילו המבוגר (78) ומצבו הרפואי, וכן בשל זיכויו מעבירה אחת של הפרת אמונים. כמו כן, השופטים לקחו בחשבון את החרטה המאוחרת.
השופט פוגלמן כתב: "המערערים הורשעו בפרשת שחיתות חמורה, שקשורה בהפעלת אחת מהסמכויות הרגישות ביותר של השלטון המקומי – הליכי התכנון והבניה. בעבור בצע כסף פעלו המערערים לקידום ענייניהם של יזמים ובעלי אינטרסים בתחום העירייה. עבירות אלו מצדיקות הטלת עונשי מאסר ממושכים. ואולם, השיקולים, ובהם נטילת האחריות של המערערים על מעשיהם, חלוף הזמן ואחידות הענישה, כמו גם גילו ומצבו הרפואי של דרי מוליכים למסקנה כי יש להקל – במידת מה – בענשם של המערערים".











