לנתן אברבוך, עבריין הונאה בן 45 מלוד, יש שיטה מיוחדת להשתלט על חשבון הבנק שלכם, בכמה שלבים.
בשלב הראשון, הוא יודע לפרוץ למשיבון הקולי של מוקדי השירות בחברות וגופים גדולים במשק. כך למשל הוא השתלט על המשיבון במוקד השירות של חברת רמי לוי, חדר למשיבון של חברת הוט מובייל, למשיבון של אחת מקופות החולים ועוד.
לאחר שהאזין להודעות שהשאירו הלקוחות במשיבונים, הוא התחזה כנציג שירות באותם גופים, חזר אל הלקוחות, שוחח עמם וחילץ מהם פרטים אישיים.
לאחר מכן, מצויד בפרטים שקיבל מהלקוחות, הוא התקשר למוקדי שירות של הבנקים, התחזה בשם הלקוחות והצליח להערים על נציגי השירות אשר מסרו לו גישה לחשבונות הבנק.
כך ביצע באופן סדרתי העברות ומשיכות כספיות של אלפי שקלים לטובתו.
ביום חמישי הרשיע בית משפט השלום ברמלה את אברבוך בעשרות עבירות של הונאה באמצעי תשלום, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות ופגיעה ב-18 קרבנות לפחות באמצעות השיטה הייחודית (8 מאי).
כך תיארה השופטת דורית סבן נוי את תמצית האישומים:
– בשלב הראשון, השיג אברבוך את פרטי ההתקשרות של המתלוננים. בדרך שאינה ידועה, חדר הנאשם למערכות התא הקולי של שירותי הלקוחות של חברות שונות כאמור.
– בחלק מהמקרים, תחת ההודעה הקולית מטעם החברה, אברבוך הקליט הודעה קולית אחרת לפיה לצורך קבלת שירות מהחברה, על הפונים ליצור קשר עם מספר טלפון שהיה בשימושו. בחלק מהמקרים האזין להודעות שהשאירו לקוחות החברה במערכת התא הקולי של החברה.
– בשלב השני, הנאשם יצר קשר עם הלקוחות באמצעות פרטי ההתקשרות שהשאירו. בשיחה עימם התחזה כנציג החברה והציג בפניהם מצג כוזב, לפיו לצורך טיפול בפנייתם, עליהם למסור לו את פרטיהם האישיים. המתלוננים עשו כן; מסרו לו מספר תעודת זהות, פרטי כרטיס חיוב וחשבונות בנק.
– בשלב השלישי, אברבוך יצר קשר עם מוקדי שירות של חברות הסלולר בהן מנויים הלקוחות, התחזה באמצעות פרטי הלקוחות, והורה לנציגי השירות לבצע הפניה של שיחות הטלפון של הלקוחות למספרי טלפון חדשים שהיו בשימושו האישי. בכך יצר אברבוך תשתית לכך שהודעות על פעולות שיבצע בהמשך בחשבונותיהם, לא יישלחו לטלפון של הלקוחות.
– בשלב הסופי יצר הנאשם קשר עם מוקדי הבנקים בהם מנהלים הלקוחות את חשבונותיהם, התחזה תוך שימוש בפרטים האישיים לצורכי זיהוי, והציג בפני הבנק מצג כוזב לפיו המתלוננים מורים על העברת סכומי כסף מחשבונם לחשבון אחר. הבנקים פעלו בהתאם להוראות הנאשם, בסברם שמדובר בבעלי החשבונות.
– לאברבוך חסרה רק 'רגל מסיימת' מאחר שהוא לא הסתיר ביעילות את זהותו. כאשר הוא הורה לבנקים לבצע העברות מהחשבונות שעקץ, החשבונות אליהם ביקש להעביר את הכספים היו מזוהים עמו או קשורים לאמו.
דוגמאות לא חסר
הנה דוגמאות לשני מקרים:
הלקוח ארתור פנה לחברת גולן טלקום באמצעות ווטסאפ וביקש לבצע הזמנה של חבילת שימוש בטלפון הנייד. בדרך שאינה ידועה, הנאשם חדר למערכת של גולן טלקום וקיבל את ההזמנה. סמוך לכך התחזה כארתור תוך שימוש בפרטים שנמסרו בהזמנה, והורה לחברות גולן טלקום ובזק לשנות את פרטיו האישיים של ארתור.
בהמשך, הנאשם יצר קשר עם המוקד הטלפוני של חברת גולן טלקום, התחזה בפני הנציג כארתור, והורה להפנות שיחות לנייד שבשימושו.
לאחר מכן יצר קשר גם עם המוקד הטלפוני של בנק דיסקונט, התחזה כארתור תוך שימוש בפרטיו, והורה לבצע שתי העברות בנקאיות בסך כולל של 10,000 שקל לחשבון כרטיס נטען שבשימושו.
במקרה אחר ניסה הלקוח יחיאל ליצור קשר עם חברת מוצרי חשמל באמצעות מספר טלפון שפורסם באתר. הנאשם גרם שהמענה הקולי אליו הגיע יחיאל, הפנה את הלקוחות לטלפון שהיה בשימושו.
יחיאל ביקש בווטסאפ להזמין מהחברה מוצר. אברבוך התחזה כנציג החברה, וביקש מיחיאל את פרטיו לצורך טיפול בהזמנה. בשלב הבא השתמש הנאשם בפרטיו האישיים של יחיאל לצורך שינוי פרטיו באתר ביטוח לאומי, והזין כתובת מייל וטלפון שלו.
אברבוך פנה גם לבנק יהב, התחזה כיחיאל וניסה לבצע העברה בנקאית מחשבונו.
בהמשך, אברבוך ניסה לשנות את פרטיו של יחיאל גם במוקדי ויזה כאל, סלקום ושוב ביטוח לאומי, על מנת לגרום להעברת קצבה חודשית של יחיאל – אליו.
יחיאל קיבל התרעות מחלק מהגופים על ניסיונות ההתחזות הסדרתיים אליו, ובתגובה שלח מסרון לטלפון של הנאשם, וכתב לו שפנה למשטרה.
אברבוך ענה לו בקללות: "לך תזדיין יא בן שרמוטה, הבנתה, אתה עוד תשמע ממני, יא חתיכת הומו מסריח, חכה חכה, אתה והמשטרה יכולים לקפוץ לי, הבנתה, הלילה עוד ארוך, אל תדאג, הכל בשליטה אצלנו".
במקרה אחר חדר הנאשם למערכת המענה הקולי של חברת רמי לוי, הקליט הודעות בתא הקולי של החברה, לפיהן לקוחות המעוניינים ליצור קשר עם שירות הלקוחות, מופנים ליצור קשר עם מספר טלפון שהיה בשימושו.
בהמשך, הוא שוחח עם לקוחה שביקשה זיכוי מרמי לוי. הלקוחה פעלה נכון כאשר סירבה למסור ל"נציג" באותה הזדמנות את פרטי כרטיס החיוב שברשותה.
18 אזרחים מכל הארץ נעקצו בפועל. החקירה בוצעה על ידי יחידת ההונאה והפשיעה המקוונת במחוז מרכז. לפי כתב האישום המתוקן, אברבוך הצליח למשוך במרמה כ-125 אלף שקל מחשבונות, וניסה לקבל במרמה סך נוסף של 27 אלף שקל לפני שנעצר.
לא הפעם הראשונה
לאברבוך יש רקורד פלילי עשיר ומוכח, הוא מומחה בשיטת הפעולה משום שהרישום שלו כולל שמונה הרשעות בתחום ההונאה, החל משנת 2000 עת היה בן 20, ובגינן הוא נשפט עד כה (עוד לפני גזר הדין הנוכחי) לריצוי 230 חודשי מאסר (כ-19 שנים) במצטבר.
למעשה, את סדרת העבירות המתוארת בפרשה זו החל בסמוך לשחרורו ממאסר קודם.
הפרקליטות הגישה תצהירים מאת תשעה נפגעי עבירה. אחד אמר: "אני מרגיש שמערכות שאמורות להגן עליי נכשלו לחלוטין בתפקידן, וזה גרם לי להרגיש מופקר וחסר אונים".
אחרת שנפלה קורבן: "אני ממש מרגישה שנלקחה לי התמימות והאמון, שמאותו הרגע אני הרבה יותר מפוחדת ונמצאת בבקרה אובססיבית על כספי… כיצד אדם בקלות יכול לבצע הונאה כזאת".
והנה מתלוננת שלישית: "פניותיי גזלו ממני זמן רב, נאלצתי להחסיר ימי עבודה, הוא הצליח לזרוע פחד, חששות תמידיים, הרגשה של עירום מוחלט".
באמצעות הסנגורים, עו"ד אלי כהן ועו"ד איריס טוביאנה ממשרדו, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, חסך העדת 80 עדי תביעה, ובכך צמצם את הנזק מבחינתו.
עו"ד אלי כהן ציין בטיעוניו לעונש את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, המוכר למערכות הבריאות והרווחה מגיל צעיר בשל קשיים נפשיים.
בנוסף, ימים ספורים לאחר מעצרו בתיק זה, אמו של הנאשם הלכה לעולמה באופן טראגי לאחר שנפגעה בתאונת דרכים. ,היא היתה האדם היחידי בעולמו של הנאשם, היא היתה כל משפחתו", אמרו הסנגורים.
התובעת, עו"ד אורעד שלו מפרקליטות מחוז מרכז, הדגישה את העבריינות הסדרתית של הנאשם, עברו הפלילי ומספר הקורבנות. היא ביקשה להטיל על הנאשם 54 חודשי מאסר, ולטענתה עונש זה כבר לוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות הקשות. שאם לא כן – הפרקליטות היתה מבקשת לגזור עליו 60 חודשי מאסר, ברף העליון של מתחם הענישה ואף למעלה מכך.
הסנגור הוותיק שב והפנה להודאת הנאשם, הבעת החרטה ולכך שלא ניהל משפט וחסך שמיעתם של עדי תביעה, חלקם מבוגרים.
השופטת סבן נוי כתבה בגזר הדין: "מעשי הנוכלות של הנאשם מניפולטיביים, שיטתיים, חזרתיים, מלמדים על תעוזה, רוע ואדישות כלפי הזולת ורכושו. במעשיו פגע הנאשם באזרחים תמימים, חלקם מבוגרים, חלקם מתקיימים מכספי ביטוח לאומי, חדר לפרטיותם, עשה שימוש בפרטיהם האישיים ביותר, גזל את כספם".
השופטת הוסיפה: "במקרה דנן, הוצגה שיטה ייחודית ומתוחכמת, כך שיש ליתן לכך משקל משמעותי. הנאשם לא נרתע להציג מצג כוזב ולבצע עבירות מרמה אל מול חברות וארגונים שלהם מנגנוני בקרה ואבטחה שונים" – שגם עליהם כמסתבר אפשר להתגבר. "התנהלותו העבריינית של הנאשם ומידת המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו מצביעה על הצורך בעונש מאסר ממושך ומוחשי", אמרה השופטת.
בסיכום, על הנאשם נגזרו 54 חודשי מאסר (ארבע וחצי שנים) כבקשת התביעה, והוטל עליו לשלם פיצוי סמלי של 1,000 שקל לכל נפגע עבירה (בסך הכל 18 אלף שקל) ועוד קנס כולל של 10,000 שקל.
השופטת הדגישה כי אלמלא נסיבותיו האישיות והשיקולים לקולא, כפי שתיארה ההגנה, היא היתה חורגת ממתחם הענישה לחומרה וגוזרת למעלה מ-60 חודשי מאסר "לצורך הגנה על הציבור".
