בית משפט השלום בפתח תקוה קבע, כי פעיל הימין יוסי כמיסה ישלם פיצויים של 200 אלף שקל לח"כ אביגדור ליברמן, בגין פרסום דברי דיבה שקריים. כמיסה הורשע בהליכי קובלנה פלילית, לאחר שפרסם כי ליברמן הציע לו 100 אלף דולר בשנת 1999, כדי לרצוח את ניצב סנדו מזור שהיה ראש אגף החקירות במשטרה.
כמיסה העלה את הטענה בתוכניתה של איילה חסון ערב בחירות 2022 – יותר מ-20 שנה אחרי שהאירוע התרחש לטענתו. השופט ארז נוריאלי קבע, כי גרסת כמיסה ביחס לכלל האירועים כוזבת.
כמיסה היה שוטר ימ"מ שפרש מהמשטרה והצטרף כפעיל במפלגת "ישראל ביתנו" שהוקמה ב-1999. לטענתו, במהלך אותה שנה ליברמן הציע לו 100 אלף דולר כדי להתנקש לכאורה בראש אגף חקירות דאז, כנקמה על החקירות שהתנהלו נגדו (בין היתר בפרשת גרגורי לרנר ופרשת בר און חברון).
במהלך החקירה הנגדית על ידי פרקליטו של כמיסה, עו"ד אייל בסרגליק, ליברמן אישר כי כמיסה היה פעיל מרכזי עם הקמת המפלגה ואף נשקלה האפשרות לשלבו ברשימה לכנסת. ליברמן סייע לכמיסה בקבלת תפקידים, כמו עוזר מנכ"ל משרד התשתיות ועוזר בכיר למנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל.
לימים, ליברמן סייע לכמיסה להתקבל גם לעבודת אבטחה יוקרתית בפרויקטים של היהלומן דן גרטלר בקונגו, אפריקה, על רקע נסיונו הבטחוני כאיש ימ"מ.
עם זאת, לעניין הטענה כי ליברמן הציע לו כביכול כספים כדי לרצוח את ראש אגף חקירות – השופט ארז נוריאלי קבע, כי כמיסה הסתבך בגרסאות חסרות כיסוי, הנסתרות בעובדות אובייקטיביות ואין לתת בהן אמון.
מהראיות שהוגשו עולה, שכמיסה אכן ביקש למסור מידע על ליברמן, ונפגש ב-2004 לצורך זה עם ראשת יאח"ה תת-ניצב מירי גולן. חלקים מהשיחה שלו עם תנ"צ גולן תועדו ונשמרו בצילום ושמע. כך עלה, כי כמיסה לא סיפר למירי גולן דבר על הפרשה של "הזמנת רצח בתשלום" של ניצב סנדו מזור. עיקר העדות שמסר כמיסה לגולן נגעה לסכסוכים שלו עם ליברמן וגרטלר בנושא העבודה בקונגו.
כמיסה טען כי עוד קודם, ב-2002, הוא קבע פגישה עם ניצב משה מזרחי כדי למסור לו על פרשת "הזמנת הרצח" על ידי ליברמן – אך לטענתו, בדרכו לפגישה, בריונים מטעם ליברמן ארבו לו ושדדו ממנו באלימות קלטת של שיחות מפלילות.
בעניין זה נקבע, כי אין כל ראייה אובייקטיבית התומכת בגרסת כמיסה לאירועי אותו יום.
כמיסה הציג מכתב מ-2002 לכאורה, שבו הוא כתב לניצב מזרחי: "בבוא היום אספר בהרחבה על אירוע שהתרחש לפני שנתיים וחצי בקשר לאביגדור ליברמן והיה מדובר באירוע חמור של חיי אדם".
השופט נוריאלי קבע, כי עולה חשד כבד שהמסמך זויף. בין היתר, כי המכתב מוען לניצב מזרחי בתוארו כ"ראש אח"מ". אבל באותה תקופה עדיין לא היה תואר כזה והתואר היה ראש אח"ק, כיוון שאיחוד אגף החקירות עם אגף המודיעין התרחש אחרי שנים.
השופט נוריאלי כתב: "טענות הנאשם כלפי הקובל, שהינו איש ציבור, לפיהן הוא שידל אותו לרצוח ניצב מכהן במשטרת ישראל תמורת בצע כסף, מקימות עבירות של לשון הרע. מדובר בהכפשה קשה שנאמרה ביודעין ללא כל בסיס עובדתי… אופן הפרסום והיקפו, מלמדים כי לנאשם הייתה כוונה לפגוע אישית בקובל ולחבל בסיכוייו להיבחר לכנסת ישראל".
אכיפה בררנית פוליטית
לאחר הכרעת הדין, כמיסה ועו"ד בסרגליק הביאו כעדי הגנה לעונש את ניצב בדימוס אהרון אקסול, לשעבר מפקד מחוז תל אביב ואת תנ"צ בדימוס חיים איפרגן, מפקד יאחב״ל לשעבר. אקסול ואיפרגן פרשו מהמשטרה ב-2016 ושותפים כיום בחברת אבטחה וחקירות פרטיות.
איפרגן ואקסול העידו כי ביוני 2022, מעט לפני הפרסום אצל איילה חסון, הגיע כמיסה למשרדם ותיאר להם את האירוע וגרסתו כי ליברמן הציע לו סכום כסף בשנת 1999 עבור "חיסול סנדו מזור". כמיסה סיפר גם להם, כי הוא פנה בשעתו לניצב משה מזרחי המנוח וביקש ממנו להיפגש במטרה לחשוף את הסיפור – אך הפגישה לא התקיימה, כיוון ש"בריונים עצרו אותו בלטרון".
למדור צווארון לבן >>
עורכי דין צווארון לבן >>
אקסול אמר, כי הכיר את כמיסה שנים רבות, על רקע שירותם ביחידות מיוחדות במשטרה. הוא אמר כי "כמיסה אדם ערכי, אמין ואמיץ שהציל חיי אדם".
השופט נוריאלי קבע בפסק הדין, כי "איפרגן ואקסול אינם מודעים לכל פרטי המקרה. הם, כמו אחרים, מודרו על ידי הנאשם (כמיסה) אשר בחר לגלות טפח אך לכסות טפחיים. התרשמותי זו מתחדדת נוכח דברי הנאשם, שהודה במהלך עדותו בבית משפט ששיקר בחקירתו במשטרה; שמסר פרטים סותרים בהקשר לכל דבר ועניין, לרבות הקלטות ש'החזיק' ברשותו, 'האלימות' שחווה באירוע בלטרון ונושאי ליבה נוספים".
פרקליטו של ליברמן, עו"ד ירון קוסטליץ ביקש להטיל על כמיסה עונש של תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות ופיצוי גבוה בגין "עלילת דם" של שידול לרצח.
כמיסה כופר בהכרעת הדין המרשיעה ומתעתד לערער עליה.
בשלב זה, טרום מתן עונש, עו"ד בסרגליק ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות, היותו לוחם ימ"מ מוערך אשר שירת במשטרה 17 שנים ובעל עיטור האומץ.
השופט קבע כי בשים לב לנסיבות, על כמיסה יוטל מאסר על תנאי.
העונש בפועל הוא הפיצוי שישלם הנאשם: 190 אלף שקל לליברמן ו-10,000 שקל למפלגת ישראל ביתנו (עם ריבית והצמדה מיום הפרסום).
עו"ד בסרגליק, המייצג את כמיסה, מסר בתגובה: "ניהול ההליך כשלעצמו הינו שערוריה וגם תוצאתו – ההכרעה וגזר הדין אשר רצופים שגיאות משפטיות לא מבוטלות. חבר הכנסת ליברמן נאחז בקרנות המזבח של החסינות ובחסות היועמ"שית ותוך אכיפה בררנית על רקע פוליטי – חמק מחקירה פלילית. וכך, התלונה המבוססת לכאורה על שידול לנ,סיון לרצח, לא נבדקה כלל על ידי היועמ"שית ופרקליט המדינה".
עו"ד בסרגליק טען עוד, כי "תלונות נוספות שהגיש כמיסה, גם הן לא נבדקו ובמקומן הובאו הדלפות לכתבים מטעם, בניגוד לתלונות כלפי אנשי ימין שנבדקות מיידית ובצורה חריפה. גזר הדין קובע ענישה מחמירה על מוסד שצריך לעבור מהעולם – קובלנה פלילית פרטית, כאשר הוכח בצורה ברורה בפני בית המשפט, כי מר ליברמן כחבר כנסת ומפלגתו הוציאו כלפי כמיסה, לכאורה, לשון הרע, בצורה החמורה ביותר וכאשר העד המרכזי מטעם כמיסה, ניצב מזרחי, נפטר. עם זאת, בית המשפט דחה את דרישת ליברמן ומפלגתו למאסר בפועל, דרישתו למתן התנצלות ופרסום מתקן כמו גם הוצאות משפט".
סנגורו של כמיסה אמר: "אנו לא נרפה עד שהאמת תצא לאור ועד שרשויות אכיפת החוק ובכלל זה היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, יעשו את מלאכתם בצורה שיוויונית, בסיטואציה לא שיוונית של חבר כנסת עתיר משאבים מול אדם שרוצה לומר את דברו והאמת שלו, ועד שננצח בערעור ובכלל זה נסיר מהעולם את הקנס השערורייתי שלא ניתן לצד השני".
