השר איתמר בן גביר הגיש בקשה לפסול את שופטת בג"ץ דפנה ברק-ארז מלדון בעתירות הדורשות את פיטוריו, בטענה ל"משוא פנים". בבקשת הפסלות שהגיש פרקליטו של בן-גביר, עו"ד דוד פטר, נטען כי בעלה של השופטת ברק ארז השמיע אמירה בגנותו של בן גביר, בתפילה שהיתה בבית הכנסת "היכל משה" בתל-אביב בראש השנה.
לטענת בן גביר, לאירוע היה עד חבר סיעתו, השר יצחק וסרלאוף, שנכח באותה תפילה וכן מספר מתפללים נוספים.
כך נכתב בבקשה לפסילת השופטת: "בראש השנה האחרון, בבית הכנסת… אירע גילוי פומבי של איבה וסלידה אישית קיצונית מצד בן זוגה של כבוד השופטת ברק-ארז כלפי מפלגתו של השר לביטחון לאומי וכלפי השר יצחק וסרלאוף באופן אישי. במהלך התפילה, הרים לפתע בן-זוגה של כבוד השופטת את קולו ואמר, ביחס לשר וסרלאוף שהתפלל במקום: 'זה השר של בן גביר', קם ממקומו, קיפל את טליתו ויצא בהפגנתיות יחד עם בנו, עת הסובבים מבינים כי הוא מסרב להתפלל לצדו של השר וסרלאוף באותו בית כנסת".
עם זאת בן גביר מציין כי בהמשך, בן הזוג ניגש לשוחח עם השופטת ברק-ארז שיצאה לעברו מעזרת הנשים – ולאחר מכן הוא שב למקומו.
בבקשת הפסלות נטען, כי התנהגות בן הזוג של השופטת מצביעה על יחס הסלידה במשפחתה לשר בן גביר וכל מי ממפלגתו וקשה להלום כי "היא זו שתדון בכהונתו, בעתירות כה רגישות מבחינה פוליטית ומשטרית… כאשר בני ביתה לא מסוגלים לשבת עם אנשי השר באותו בית כנסת, בימים הנוראים".
לטענת השר בן גביר, מדובר בגילוי איבה אישית ופוליטית מובהקת כלפיו וכלפי מפלגתו, באופן המקשה על קיום דיון שיפוטי נקי ונטול משוא פנים.
הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה לפרסום בנושא, כי התיאור אינו משקף את המציאות: "השופטת ברק ארז, בעלה ובנה השתתפו בתפילת החג בבית הכנסת בראש השנה במלואה עד סוף תפילת מוסף, כמנהג המשפחה זה כשלושים שנה.
"בשל צורך לתאם תוכנית לחג, בעלה של השופטת יצא וביקש לקרוא לה מעזרת הנשים, ללא קשר לנוכחות השר בבית הכנסת ומיד לאחר מכן שבו כל אחד למקומו… צר לנו על הצגת הדברים חסרת השחר".
עתה בקשת הפסלות תובא באופן רשמי להכרעת השופטת וחבריה, הנשיא יצחק עמית וסגנו נעם סולברג, האמורים לשבת איתה בהרכב אשר ידון ביום חמישי הבא (15 ינואר) בעתירות לפיטורי בן גביר מהממשלה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כבר הודיעה לבג"ץ כזכור, כי היא תומכת בעתירות להעברת בן גביר מתפקידו בממשלה. לטענת היועצת, בן גביר הפר צווים והחלטות שיפוטיות קודמות של בג"ץ, שאסר עליו להתערב באופן פוליטי בעבודת המשטרה.
נציגי היועמ"שית כתבו לבג"ץ: "בשלב זה אין מנוס מן המסקנה כי לא ניתן להגן על הציבור מפני ההתנהלות השיטתית (של השר) לפגיעה בעצמאות המשטרה, אשר מסכנת את אופייה כגוף ממלכתי וא-פוליטי, על המשתמע מכך לעניין ההגנה על זכויות האדם ועל שלטון החוק. מצב דברים זה מביא לפגיעה ממשית בערכי יסוד דמוקרטיים.
"בהעדר טיפול בסוגיה על ידי ראש הממשלה עד כה, קמה הצדקה להוצאת צו על-תנאי בעתירות, תוך העברת נטל השכנוע אל ראש הממשלה לנמק ולשכנע מדוע, לאחר שלא פעל עד כה, לא יפעל לאלתר להפסקת הפגיעה בעצמאות המשטרה ובאופייה הממלכתי והא-פוליטי, בדרך של העברת השר מכהונתו".
המשך יבוא.
