א', מוסלמי בן 38 שלפני 13 שנים נכנס לישראל באמצעות דרכון מזויף תוך התחזות לקטין, ושהה בארץ ללא היתר עד עצם היום הזה, יוכל לצאת מהארץ בחזרה למולדתו, ולשוב לכאן עם מסמכים אותנטיים כדי להתאחד עם אשתו הישראלית ובנם המשותף. כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן.
א', שנולד בעיר הנמל קונאקרי בגינאה שבמערב אפריקה, הגיע לישראל בדצמבר 2009, כשהיה בן 25, דרך גבול מצרים. הוא הזדהה אז בשם אחר והתחזה לקטין בן 14 מחוף השנהב. מספר שבועות לאחר כניסתו לארץ נערך לו שימוע על ידי הממונה על ביקורת הגבולות. א' טען בשימוע כי עזב את חוף השנהב באותה שנה, הוציא דרכון באמצעותו טס לקהיר, ושהה שם מספר חודשים עד שחבר לקבוצת אפריקאים שהתירו לו להצטרף אליהם כאשר חצו את הגבול לישראל בצורה לא חוקית.
לאחר שא' נכנס לישראל הוא הועבר למתקן משמורת המיועד לקטינים, אלא שאז התברר כי הוא בגיר. באפריל 2010 נערך לו שימוע בו הוחלט שאינו עומד בקריטריונים של מבקש מקלט ולכן יש לגרשו. עם זאת, באוקטובר אותה שנה הוחלט לשחררו בהתאם לחוות הדעת של נציבות האו"ם לפליטים והסכמת רשות האוכלוסין, מאחר ובאותו הזמן התנהלה בחוף השנהב מלחמה, ותושבי חוף השנהב קיבלו אישור שהיה זמני.
ואולם, גם לאחר שהסתיימה המלחמה בחוף השנהב, א' המשיך לשהות בארץ ללא היתר. בשנת 2018, במסגד בכפר קרע, הוא הכיר במסגרת שידוך את תושבת המקום, פעילת שמאל ישראלית בת 37 שהתאסלמה. באותה שנה הם התחתנו, ובחלוף זמן קצר הגישו לרשות האוכלוסין בקשה למתן מעמד מכוח הנישואין.
בבקשה לרשות האוכלוסין חשפו בני הזוג המתגוררים כיום בתל אביב כי א' הוא אזרח גינאה (יליד 1984) ולבקשה צורפו מסמכים המעידים על כנות הקשר. בנוסף צורף לבקשה הדרכון מגינאה.
בחודש אוקטובר 2020 דחתה רשות האוכלוסין את הבקשה, בנימוק שא' נכנס לארץ בדרכון מזויף. לפי רשות האוכלוסין, גם הדרכון מגינאה שהוצג לרשות, נבדק במעבדה והתגלה כמזויף.
בני הזוג הגישו ערר על ההחלטה לבית הדין של הרשות, שנדחה אף הוא, ולכן ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. באמצעות עו"ד תומר ורשה ועו"ד מורן גור טענו בני הזוג כי ההחלטה לדחות את הערר התקבלה על יסוד כתבי הטענות בלבד, מבלי שהתקיים כלל דיון בתיק. בנוסף טענו בני הזוג כי לא הוענק משקל לתעודת הנישואים שלהם.
מנגד, רשות האוכלוסין טענה כי דין הערעור להידחות בשל "חוסר תום לב, אי ניקיון כפיים חמור ועשיית דין עצמי". בנוסף טענה הרשות כי המסמכים שהגישו בני הזוג אינם קבילים משום שהם מתבססים על דרכון שנבדק במעבדה ונמצא מזויף.
השופטת אגמון גונן קיבלה את הערעור באופן חלקי. "אני סבורה כי לא ניתן להתעלם מהתנהלותו של המערער במרמה מתמשכת מאז כניסתו לישראל", ציינה השופטת, "המערער נכנס לישראל שלא כחוק תוך שהוא משקר הן באשר לגילו והן באשר למוצאו. לאחר שנדחו בקשותיו למקלט מדיני, עשה דין לעצמו ונותר בישראל מספר שנים ללא אשרה… ככלל, הדין והצדק עם הרשות, אלא שבנסיבות מקרה זה אני מוצאת את טובתו של הפעוט שטרם מלאו לו שלוש שנים, כמשתנה עובדתי קריטי, ואת שקילתה כשיקול ראשון במעלה כמצדיקה הפעלת כלי חריג, ולו כדי לאפשר למערער להוכיח את זהותו האמיתית".
לפיכך, השופטת הורתה לרשות האוכלוסין להנפיק למערער תעודת מעבר כדי לאפשר לו לצאת מישראל לגינאה, ולשוב בחזרה ארצה באמצעות מסמך זיהוי אותנטי ומקורי. עם זאת, השופטת ציינה כי האישור שנתנה הוא רק כדי שא' יוכל להביא מסמכים מארץ מוצאו, ולרשות תהיה הסמכות לדחות את בקשתו לאחר חזרתו לארץ.
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "מדובר במבקש שהגיש דרכון מזויף בבקשתו לקבל מעמד. בבית המשפט נקבע כי הרשות תנפיק למערער תעודת מעבר ואשרת כניסה לחזרה חד פעמית אינטר-ויזה, כדי לאפשר לו לצאת מישראל למדינת גינאה ולשוב עם מסמך זיהוי אותנטי מקורי. אישור חזרתו אינו מהווה אישור לבקשה ואין בו כדי לכבול את שיקול דעתה של הרשות".
