"מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינזבורג, נמנע מכל מעורבות מקצועית של החברה בהליך תכנון חניון רמת החייל שהתמוטט ב-2016, חרף היות החברה אחראית בלעדית על התכנון מכוח חוזה" (עם חברת אפריקה ישראל שהיתה בשליטה של הטייקון הגולה, לב לבייב). כך עולה מכתב החשדות של פרקליטות מחוז תל אביב והגיע לידי "פוסטה" (8 מרס). בנוסף, לפי כתב החשדות, גינזבורג נמנע מלפעול ליישום המוטל על החברה ולא התווה כל מנגנון בחינה של התוכנית ההנדסית, על מנת להבטיח את יציבות מבנה החניון ובטיחותו.
אלו רק חלק מהחשדות שאמורים לעלות לדיון בשימוע טרם הגשת כתב האישום נגד חברת "דניה סיבוס" ומנכ"ל החברה, כמו גם נגד שורה של גורמים נוספים המעורבים במחדל האסוני.
ב-5 בספטמבר 2016, במהלך השלמת עבודת בניית החניון ברחוב הברזל, זמן קצר לפני תאריך היעד של פתיחתו לציבור, התמוטטה תקרת החניון. קריסת החניון גרמה למותם של שישה עובדים: אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דאובשה מוחמד ודניס דיאנצו, וגרמה לחבלה ברשלנות של 23 עובדים נוספים.
שלוש שנים וחצי לאחר התמוטטות תקרת החניון, בפרקליטות קיבלו החלטה לזמן לשימוע לפני הגשת כתב אישום שורה של חשודים במעורבות באסון הכבד. בפרקליטות טוענים כי "שרשרת המחדלים והמעשים המצטברים שביצעו החשודים, כל אחד לפי חלקו ותוך הפרת חובות קונקרטיות מתוקף תפקידם בפרויקט, גרמו להתמוטטות תקרת החניון".
מלבד גינזבורג, חשודים נוספים שקיבלו הודעה על הכוונה להעמידם לדין בכפוף לשמוע הם: חנוך צחר וליטל מרמוש, ממשרד "מילר, שנבל צחר ושות", המהנדס אריאל בבגנוב, ממשרד "ירון שמעוני שחם מהנדסים ויועצים" והאדריכל אילן דונסקי מחברת "קידן ניהול ותכנון הנדסי".
בכתב החשדות הפרקליטות פירטה את שרשרת האירועים וההחלטות שקדמו לאסון הכבד. נטען כי חברת "אחוזת החוף", שבבעלות עיריית תל-אביב, חתמה בשנת 2008 על חוזה עם משרד שחם, מה שהוביל לתכנון מקדמי להקמת חניונים תת קרקעיים ברחוב הברזל בתל אביב. במסגרת ההסכם בין הצדדים, משרד שחם התחייב לעמוד בכל הסטנדרטים המקצועיים, כדי להבטיח שהחניונים יוקמו על פי תקן הבנייה הישראלי ועל פי המפרט שהופיע במכרז. המהנדס אריאל בבגנוב, נטען, היה זה שקיבל את האחריות לעמוד בכל הדרישות הבטיחותיות באתר מטעם המשרד.
במקביל, "אחוזת החוף" הגיעה לסיכום גם עם חברת "קידן ניהול ותכנון הנדסי". נטען כי האדריכל אילן דונסקי ניהל את פרויקט החניון מטעמה של חברת קידן, וגם הוא היה אמור לפקח שכל הפעילות באתר הבנייה הינה בטיחותית לפי כל קנה מידה.
ארבע שנים לאחר ההסכם הראשוני זכתה חברת "אפריקה ישראל" (אפ"י) במכרז לתכנון הקמה והפעלה של החניון, אולם היא העבירה את הפרויקט ל"דניה סיבוס" ובחוזה בין החברות הוסכם כי דניה תהיה האחראית הבלעדית לתכנון ולביצוע של הפרויקט. (בהקשר זה יש לציין כי אפריקה ישראל אינה נכללת בכתב החשדות).
משרד צחר מהנדסים נשכר על ידי "דניה סיבוס" לתכנון הקונסטרוקציה של חניון הברזל ופיקוח עליו.
על פי כתב החשדות, שרשרת המחדלים והמעשים המצטברים שביצעו החשודים כל אחד לפי חלקו תוך הפרת חובותיהם, גרמו להתמוטטות תקרת החניון. בפרקליטות טוענים כי החשודים והחברות שהיו בבעלותם או שהם עבדו בהן היו אחראים ליציבות המבנה של חניון הברזל ולבטיחותו. על פי כתב החשדות, החשודים לא נקטו את הצעדים המתחייבים מהם להבטחת יציבותו של חניון הברזל ולמניעת סכנה, וכתוצאה מכך נגרם האסון הכבד.
לפי הודעת הפרקליטות, המהנדסים צחר ומרמוש ממשרד צחר תכננו את תקרת החניון כתקרה העשויה כולה ממשטח בטון מלא ורציף, ללא קורות הנשענת על עמודים ומועדת מטבעה לסיכון של חדירה. תכנון זה, שהוביל משרד צחר, היה שונה באופן מהותי מהתכנון המקדמי שביצע משרד שחם לפי הזמנה מצד אחוזות חוף של עיריית תל אביב. בכתב החשדות נטען כי התכנון של משרד צחר והמהנדס מרמוש היה שגוי, החברה לא פעלה על פי סטנדרט מקצועי סביר, בכך שהמומחים שלה לא ביצעו בדיקת עמידות לחדירה לתקרת החניון, ולא לקחו בחשבון את רמת העומס הצפויה על תקרת החניון.
לגבי המהנדס בבגנוב ממשרד שחם נטען, שהוא קיבל לבחינה את התוכנית הגיאומטרית הלקויה שערך משרד צחר, אבל לא זיהה את הכשל היסודי בתכנון והעביר את אישור הביצוע לאדריכל הפרויקט, דונסקי מחברת קידן, שגם הוא מצידו נמנע מלעמוד על טיב האישור שסיפק לו המהנדס בבגנוב.
עוד נטען לגבי בבגנוב, כי הוא הפר את נוהל העבודה של פרויקט החניון בכך שלא העביר למשרד שחם בו עבד תוכנית קונסטרוקטיבית מלאה ומפורטת, לפני הביצוע כמתחייב. אם היה עושה כן, נטען, היה ניתן לזהות את הכשל של משרד צחר בבחינה חוזרת של משרד שחם.
לגבי מנכ"ל דניה, גינזבורג, נטען שהוא נמנע מכל מעורבות מקצועית בהליך התכנון, חרף היות החברה שניהל אחראית בלעדית על התכנון. עוד נטען נגד גינזבורג, כי הוא נמנע מלפעול ליישום המוטל על החברה ולא התווה כל מנגנון בחינה של התוכנית ההנדסית, על מנת להבטיח את יציבות מבנה החניון ובטיחותו.
בנוסף, נטען נגד דניה סיבוס, כי מנהליה לא נתנו את דעתם לשינוי המהותי בתכנון תקרת החניון בין התוכנית המקדמית של משרד שחם לבין התוכנית שהוגשה לבסוף על ידי משרד צחר, ולא בחנו את השלכות השינוי על יציבות החניון ובטיחות.
כמו כן, לפי החשד חברת דניה סיבוס העסיקה מהנדס ביצוע שאינו מהנדס אזרחי אך שימש בתפקיד לאורך מרבית תקופת הקמת פרויקט חניון הברזל.
מחברת "דניה סיבוס" נמסר בתגובה: "קבוצת 'דניה סיבוס', אחת מהחברות הקבלניות המובילות בארץ, הינה בעלת סטנדרטים מקצועיים ותרבות ארגונית יוצאי דופן. כתב החשדות, המטיל דופי ואחריות לכשלים תכנוניים על החברה כקבלן מבצע או על מי ממנהליה, נובע מחוסר הבנה מוחלט של תחום הביצוע והתכנון של פרויקטים מעין אלה. החברה מאמינה בצדקת הדרך שלה ושל מנהליה ובטוחה כי הדברים שהועלו יובהרו בשימוע".
עו"ד שרון נהרי, המייצג את חברת שחם, מסר בתגובה: "אין מדובר ברשלנות. החברה עשתה כמיטבה בצורה מקצועית ובהסתמך על תוכניות וחישובים שהוגשו לה. הנימוקים הועלו בחקירה ויועלו בשימוע הקרוב. יחד עם זאת, אני מברך על ההחלטה לסגור את התיק נגד המהנדס דניאל שחם" (מבעלי חברת ירון שמעוני שחם).
חנוך צחר בחר שלא להגיב.
