שלושה צעירים מהפזורה הבדואית פרצו לפני כשנתיים לבית ביישוב בנגב (30 ינואר 2021).
אחד הפורצים, אז כבן 17 וחצי, נכנס לחדר שבו ישנו ארבעה ילדים, ביניהם ילדה בת 10 וחצי. לפי הכרעת הדין, "הוא ראה כי אחיה ישנים וניגש למיטתה של הקטינה, שהיתה ערה, ביקש ממנה לזוז והתיישב לצידה. הנאשם נשק בחוזקה על לחיה הימנית של הקטינה, שאל אותה לשמה, וכששאלה לפשר מעשיו, אמר לה שלא תדאג. הנאשם התיישב על המיטה, הפשיט את מכנסיה של הקטינה עד ברכיה, ניסה להחדיר את אצבעו לפי הטבעת שלה, וכתוצאה מכך הקטינה חשה כאב. הנאשם הפסיק את מעשיו ויצא מהחדר, והקטינה קראה לאביה. מיד לאחר מכן יצאו הנאשם ושותפו מהבית דרך חלון הסלון, רצו אל הרכב בו המתין להם השותף הנוסף ועזבו את המקום".
על רקע הקושי בהבנת הפרטים המדוייקים של המקרה, במסגרת הסדר טיעון הסכימו הצדדים על הודאה בעבירות של ניסיון למעשה סדום, מעשה מגונה והתפרצות למקום מגורים.
השופטים מבית משפט המחוזי בבאר שבע, יעל רז-לוי, גילת שליו ואהרון משניות, אישרו את ההסדר בעניין סעיפי העבירות והרשיעו את הנאשם, אבל כאשר שירות המבחן המליץ בשלב הטיעונים לעונש לא לשלוח לכלא את הצעיר, שבינתיים כבר הגיע לגיל 19, השופטים דחו על הסף את ההמלצה וגזרו על הנאשם חמש שנות מאסר.
השופטים אישרו לפרסום תקציר דל ביותר של פרטי המקרה, שהוא נטול תיאורים על חומרת העבירה (בעקבות הביקורת הציבורית פורסמה גרסה רחבה יותר).
התקציר התייחס בהרחבה לתסקיר שירות המבחן שכולו מביע חמלה על הנאשם, ועל נסיבות חייו הלא פשוטות בחברה הבדואית בה גדל. מלבד זאת, בתסקיר מצוין כי בכל תקופת מעצרו עד כה (שנה וחצי) הצעיר לא שהה בבית מעצר כנהוג אלא במעון סגור לצורך הליך טיפולי, וכעת שירות המבחן המליץ להסתפק בעוד תקופה דומה בתנאי המעון הטיפולי התורם לשיקומו, ולא בבית סוהר.
הנימוק היחיד לכך שהובא לידיעת הציבור הוא, שהטיפול במעון יפחית את הסיכון העתידי אשר נשקף מהנאשם.
הפרקליטות טענה כי עובדת היותו של הנאשם קטין אינה מהווה חסינות מפני ענישה הולמת. לפי התביעה, לנוכח חומרת המעשים וכיעורם; העובדה שהנאשם היה בן 17 וחצי בעת ביצוע העבירות, וכיום הוא בגיר שמלאו לו 19; העובדה שהוא נמצא אשם בעבירות רכוש רבות נוספות בתיק אחר, והעובדה שלמרות שהותו במעון במשך כשנה וחצי והטיפול בו שולב, לא ניכרת התקדמות ממשית.
הפרקליטות גם הגישה לבית המשפט תסקיר של נפגעת העבירה אשר פירט את הנזק הרב והקשה בתחומי חיים רבים שנגרם למתלוננת ולמשפחתה כתוצאה ממעשיו של הנאשם, מעשים שהפרו את תחושת המוגנות והביטחון של הילדה ושל משפחתה המתגוררים עד היום בסמיכות פזורה הבדואית בה מתגוררים הנאשם וחבריו.
לנוכח הנסיבות החמורות בקשה הפרקליטות להטיל על הנאשם 10 שנות מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופיצוי משמעותי לקטינה.
הסנגורית, עו"ד נטלי אוטן, תיארה את נסיבות חייו של הנאשם, קטין שהגיע ממשפחה קשת יום ומרובת ילדים המוכרת לרווחה, שלא קיבל מענה הולם לצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים, ולמעשה לא נחשף מעולם לשיח על מיניות. בהקשר זה היא הפנתה לדוחות סוציאלים על התקדמות שחלה ביחסו לעבירות ונטילת האחריות המלאה מצידו, תפקודו התקין במעון, השתתפותו בטיפול קבוצתי ופרטני. לטעמה, העובדה שבמשך שנה וחצי הנאשם יצא לשתי חופשות בלבד מעידה על רצינותו בהליך הטיפולי, והדגישה כי כאשר הופסקה היציאה שלו לחופשות מאז חודש אפריל לא נצפתה רגרסיה בהתמדתו בטיפול.
הסנגורית טענה כי הענישה החמורה אותה דרשה התביעה אינה מביאה בחשבון את הודאת הנאשם ואת ההליך השיקומי, ובקשה מבית המשפט לקבל את המלצת שירות המבחן, עונש מאסר שירוצה במסגרת המעון הטיפולי.
"אין צורך להכביר מילים על חומרת עבירות המין שביצע הנאשם בקטינה, ולפגיעה הטמונה בהן לערכים המוגנים…. פערי הגילים והכוחות בינו לבין הקטינה היו גדולים ומשמעותיים, בהיותו נער בוגר כבן 17 וחצי כשמולו עמדה הקטינה, ילדה כבת 10 ו-4 חודשים", ציינו השופטים בגזר הדין, אבל, "אל מול חומרת העבירות ושיקולי ההלימה והגמול… כשמדובר בנאשם קטין חוק הנוער מורה כי על בית המשפט לתת משקל משמעותי לשיקולי שיקומו, בפסיקת בית משפט העליון נקבע כי קטינותו של נאשם מהווה נסיבה מקלה בעת גזירת עונשו", הדגישו השופטים בניגוד לעמדה שהציגה הפרקליטות בטיעונים לעונש.
ועדיין, השופטים הבהירו כי "קטינות אינה מהווה חסינות… ובמקרה המתאים לא יירתע בית המשפט מהטלת עונש מאסר ממשי על קטין", הם דחו על הסף את המלצת תסקיר שירות המבחן ושלחו את הנאשם לחמש שנות מאסר בבית סוהר ולא במעון לעבריינים צעירים.
אלא שגם העונש הזה כבר מעורר סערה ציבורית עצומה, בין היתר משום שהציבור אינו מודע למשקל הראייתי שעמד בפני הפרקליטות ובית המשפט. מצד אחד, השופטים הדגישו את חומרת העבירות גם בכתב האישום המתוקן, כולל הנסיבות בהן בוצעו, "בתוך הבית של הילדה, במקום בו היא ובני משפחתה אמורים להיות מוגנים". מצד שני הם ציינו כי הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו וחסך את עדות הקטינה בבית המשפט, והוסיפו כי הנאשם שוהה במעון נעול ועובר שם הליך שיקומי וטיפולי, וגם ש… הוא עצמו היה קטין בעת ביצוע העבירות – בן 17 וחצי.
מלבד עונש של חמש שנות מאסר, השופטים קבעו כי הנאשם ישלם לילדה פיצוי בסך 70 אלף שקל.
במסגרת הסערה הציבורית שלא איחרה להגיע, רבים אמרו כי מדובר במקרה המסמל את אובדן המשילות של המדינה בנגב, ובמקביל גם את העונשים המקלים שבתי המשפט גוזרים על עבירות פליליות חמורות. כך למשל חבר הכנסת איתמר בן גביר, המיועד לתפקיד השר לביטחון פנים, צייץ בטוויטר: "גזר דין של חמש שנות מאסר בלבד לרוצח נשמתה של ילדה בת 10 הוא עדות מובהקת לכך שמערכת השפיטה שלנו בקריסה ערכית מוחלטת… בממשלה החדשה נכניס אמות מידה ראויות גם ברשות השופטת", אמר השר המיועד שעל פניו נראה כי הוא אינו מודע לראיות שהיו בתיק, וספק רב אם הוא מודע לכך שהשופטים בכלל החמירו עם הנאשם עשרות מונים ביחס לשיקולים הסוציאלים של שירות המבחן.
בין פלילי ללאומני?
הסנגורית של הנאשם, עו"ד נטלי אוטן, אומרת בשיחה עם "פוסטה", כי לאחר גזר הדין היא קבלה שיחות איום טלפוניות והודעות מטרידות במייל, בין היתר על רקע תגובות מתלהמות ברשתות החברתיות על גזר הדין, וראיונות שנתנו בני המשפחה מבית המשפט ובתוכנית הבוקר עם נסלי ברדה בחדשות 12.
"אני מבינה את הצער את הכאב של המשפחה, אבל לומר שהנאשם חייך באולם – הדבר אינו נכון. הוא התנצל והביע חרטה גם בפני המשפחה", אומרת הסנגורית, ומוסיפה בהקשר זה, ""ההגנה אינה חולקת על כך שהמעשה חמור, אך להגיד שהקטין אנס, זה דבר שפשוט אינו נכון, מדובר בתיק של ניסיון למעשה סדום".
בהקשר הזה יש לציין כי במקור הואשם הקטין בביצוע מעשה סדום, אך כאמור כתב האישום תוקן, בין היתר משום שהקטינה לא הגיעה להעיד בבית המשפט למרות שחוקרת ילדים ממשרד הרווחה התירה את עדותה. מהסיבה הזו בעיקר נחתם הסדר הטיעון עם התביעה בסופו של דבר.
לעניין העונש עו"ד אוטן אומרת, כי במקרים דומים כאשר הנאשמים היו קטינים ניתנו לעתים גם עונשים פחותים מחמש שנים, עונשים שנועדו להתחשב בגיל הפוגעים ובהליך השיקומי שהם יכולים לעבור כדי למנוע את המשך הידרדרותם.
עו"ד אוטן מתקוממת על הממדים הלאומניים שלדבריה מנסים להדביק לאירוע, מאחר שהתוקף הוא בדואי ערבי ונפגעת העבירה היא ילדה מיישוב יהודי. בהקשר הזה אפשר לציין כי במהלך המשפט עורכת דין של נפגעת העבירה אף הצהירה כי היא תבקש להכיר בלקוחה שלה נפגעת פעולות איבה. "לטענה הזו אין על מה להסתמך כמובן", אומרת עו"ד אוטן, "עצם זה שהוא ערבי הופך אותו למחבל? האירוע חמור ללא ספק, אך הוא פלילי מובהק, ומעולם התביעה לא טענה אחרת".
