בית משפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של עורכת דין צעירה שהורשעה בהברחת סמים לאסיר בשתי הזדמנויות, ונשפטה לעונש מאסר (20 נובמבר).
האירוע הראשון החל בכך שאדם שזהותו אינה ידועה יצר קשר עם עו"ד שיר סנדלר (33) ואמר שהוא מעוניין למסור לה "כסף" אותו תעביר לאסיר בשם אמיר עיסא בבית הסוהר "רימונים".
אחרי כמה ימים קיבלה עו"ד סנדלר אריזה מגולגלת ובה לפי כתב האישום המתוקן, "חומר שאסור להכניס לבית הסוהר".
אחר כך נכנסה עם החומר המוסלק, כעורכת דין, לביקור אצל האסיר, תושב כפר קאסם במקור, השפוט על עבירות נשק.
תמורת ההברחה הזו קיבלה עורכת הדין 2,981 שקל בהפקדות שביצעו עבורה מספר אנשים, דרך שירות העברת מזומנים בבנק הדואר.
אירוע שני היה כעבור חודש, אז כבר עו"ד סנדלר הייתה תחת מעקב בלשי יחידת "דרור" של שב"ס. בפעם הזו, עורכת הדין נפגשה עם תושב כפר קאסם וקיבלה ממנו מעטפה ובה חשיש במשקל 41 גרם. אחרי שבוע היא החדירה את הסם בביקור נוסף אצל האסיר עיסא, שהסליק אותו בתחתוניו. בצאתו מהמפגש נערך חיפוש על גופו והסם נתפס. סנדלר הודתה בשני האירועים.
בטיעוניה לעונש, סנדלר טענה כי מעשיה היו קרובים ל"סייג הכורח", כי בן זוגה הסתבך בחובות לגורמים עברייניים, שדרשו ממנה לבצע את המעשים. לדבריה היא פעלה מתוך פחד ומתוך מצוקה כלכלית. סנדלר הוסיפה כי מרבית הזמן היא עובדת כגננת, ועבדה כעורכת דין באופן מזדמן.
כל הערכאות דחו את טענת "סייג הכורח". עם זאת, שופט בית משפט השלום בנתניה גיא אבנון, ציין את ההליך הטיפולי שעברה הנאשמת, וקיבל את בקשת הסנגור עו"ד אורי בן נתן לקבוע את העונש מתחת ל"מתחם העונש ההולם" המתחיל בשנה מאסר. השופט אבנון גזר על עורכת הדין 10 חודשי מאסר בפועל.
בערעור לבית המשפט המחוזי מרכז, נחלקו שופטי ההרכב בדעותיהם. השופט דרור ארד-איילון החזיק בדעת מיעוט שיש לקבל את בקשת ההגנה להקל בעונש, ולקבוע אותו על עבודות שירות. השופט ארד איילון בחן שלושה תיקים של עורכי דין שהורשעו בהברחות סמים ללקוחותיהם בכלא, וקבע כי עונשה של עו"ד סנדלר חמור יותר (עורכי הדין האחרים נשפטו בעשור האחרון על הברחות סמים קשים יותר, כמו MDMA וקוקאין ונשפטו לשבעה עד שמונה חודשי מאסר).
לדברי השופט, מעשי הנאשמת לא נבעו מ"התנהגות בסיסית עבריינית או מהזדהות פלילית עם הלקוח", אלא שבן זוגה סיבך אותה בחובות והוביל אותה למשבר. בסופו של יום, השופטים דנה מרשק מרום ורפי צלקובניק הותירו את עונש המאסר על כנו.
ההגנה ביקשה בחינה נוספת והגישה בקשת רשות ערר לבית משפט העליון. השופט יוסף אלרון דחה כאמור את הבקשה. "חומרה יתירה בעניינה של המבקשת, אשר ניצלה את מעמדה כחברה בלשכת עורכי הדין, לצורך סחר בסמים אל תוך כותלי בית הסוהר", כתב השופט. "ערכאות קמא שקלו כראוי את נסיבותיה האישיות הייחודיות של המבקשת, בכלל זה הלחץ הכלכלי והמצוקה הקשה שעמדו ברקע לביצוע המעשים. נסיבותיה אף הביאו את בית משפט השלום לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. העונש שנגזר על המבקשת מאזן כראוי בין חומרת העבירות לבין נסיבותיה האישיות".
עו"ד בן נתן מסר בתגובה: "מרשתי אמנם מחזיקה ברישיון עו"ד אולם מעולם לא עסקה במקצוע עריכת דין. הנסיבות הקשות בהן היתה נתונה בתקופה שלפני האירועים נשוא כתב האישום, קרי – הלחצים מצד גורמים של השוק האפור ושלוחם, עימם נאלצה להתמודד משך תקופה לא מבוטל כשהיא חווה מסכת איומים ולחצים יומיומיים. חייה, לא היו חיים, כל אלה – הביאוה, לחצות את הגבול ולספק חומרים מסוכנים לכלא בניגוד לחוק למי שדרש ממנה לעשות כן".
"מרשתי עוברת הליך שיקום מוצלח ולא בכדי כב' השופט ארד איילון בחר להשית עליה ענישה שיקומית בדמות עבודות שירות", הוסיף עו"ד בן נתן, "למרבה הצער שופטי הרוב פסקו כי דינה למאסר בן 10 חודשים. אני סבור כי נגרם לה עוול גדול ולא נכון היה לשלוח אותה למאסר ממש. גם בית המשפט העליון לצערי לא התייחס לטענות המשפטיות עליהן עמדנו בבקשת רשות הערעור ואנו מתכוונים לפנות לבית המשפט שוב בבקשה חריגה לעיין מחדש בהחלטתו. אני תקווה כי מרשתי תעבור את ההליך המשפטי מבלי שמצבה הנפשי ידרדר ויפגע בהליך שיקומה. יש לה אישיות חזקה ואני בטוח שהיא תדע לשים את התקופה הקשה בחייה מאחוריה".












חשבתי לתומי שקבלה 10 שנות מאסר, כל הסיפורים לחץ כלכלי , חרטה ברטה, עו"ד שמבצעת עבירה כה חמורה, דינה עונש ממשי פי כמה וכמה מאזרח רגיך, זאת ועוד שלא מדובר במקרה בודד !!!
גם תגובת עורך דינה בשקר יסודה, הוא טען שבהיא מעולם לא עבדה כעורכת דין???? איך היא קבלה רשות לבקרו כעו"ד , אם לא הגישה בקשה כמייצגת, האם בא כוח שקרן או שהיא עצמה שקרה וחבל שהתביעה לא התייחסה גם לנקודה זו
חייבים רפורמה מישפטית דחוף.
עושים צחוק מינימום 10 שנים בכלא.
נבלה סרוחה ומה עם אלו שנתנו לה את הסמים להעברה וגם מי שקיבל שותף לאיומים שנתיים בצינוק ותוספת של 10 שנים בכלא היה מתחיל לעשות תיקון עוול חברתי.
אבל השופטים מעדפים להעניש בחומרה אנשים טובים שהגנו על עצמם