הממונים על אכיפה כלכלית בפרקליטות ובמשטרה קבעו למשטרת ישראל בשנת 2022 יעד תפיסות של כמיליארד שקל בהליכי חילוט מרכושם של גורמי ארגוני פשיעה וחשודים בעבירות כלכליות והלבנת הון. כך אמר אתמול נצ"מ מוטי שיף, ראש זרוע חקירות ביחידה למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 (15 נובמבר).
נצ"מ שיף היה אחד הדוברים בכנס השנתי של המרכז לגביית קנסות ורשות האכיפה והגבייה, שעסק באכיפה כלכלית. "יש שתי דרכים עיקריות לאכיפה", אמר נצ"מ שיף, והסביר: הדרך הקלאסית – אישום בעבירה פלילית הכולל תפיסה וחילוט, והדרך השנייה – תקיפה פיסקלית (מיסויית), מנהלית ואזרחית, המוכרת גם בשם "אכיפה משולבת" המתבצעת על ידי רשות המסים, הרשות המקומית, המשרד להגנת הסביבה, משרדי החקלאות, בריאות ועוד.
כדוגמה ציין שיף את החקירה נגד משחטת עופות גדולה בצפון הארץ, שנחשדה כי היא מתנהלת במעורבות ארגון פשיעה אבו לטיף. תשעה חשודים, בהם מנהל המשחטה מדיר אל אסד, נעצרו לפני כחודש. מלבד חקירה פלילית וצווי תפיסת רכוש בסך 20 מיליון שקל, הוצאו למקום צווי סגירה דרך משרד החקלאות והפרקליטות האזרחית.
נצ"מ שיף התייחס לאתגרים בחקירות כלכליות: "חסרים לנו שוטרים רבים, קיים קושי לגייס כוח אדם שמתאים לתחום, כגון רואי חשבון וכלכלנים במשכורות של המשטרה. אתגרי החקירות עצמן – ההליכים המשפטיים מאוד ארוכים ומסורבלים. קיים קושי באיסוף מודיעין כלכלי, היקפי החומרים עצומים, קיים קושי ראייתי בהוכחה של עבירות אלו, ריבוי דיונים בבית משפט על התפוסים, חקיקה ורגולציה חסרה וישנה".
הקצין הבכיר הוסיף שורת אתגרים באיתור הרכוש של העבריינים: "פעילות בצ'יינג'ים, מטבעות דיגיטליים, קושי לעקוב אחר כסף שמועבר במזומן, הברחת נכסים לחו"ל, רישומי בעלות פיקטיביים וערבוב כסף שחור בעסקים לגיטימיים. המשטרה כל העת לומדת בשטח ומגיבה במטרה לשים יד על כספי העבריינים, דבר שברור שמהווה מרכיב הרתעה משמעותי בלחימה בפשיעה החמורה והאלימה.
"התוצאות העסקיות מלמדות כי אנו עומדים ביעדי החילוט שנקבעים, והפעילות העברינית בהסתרה מלמדת כי הם חוששים ומודעים לעובדה שאנו כל העת בעקבותיהם".
הכנ"ר, או בשמו החדש "הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים", רו"ח ועו"ד אשר (אשי) אנגלמן, הציף בכנס שאלה שעולה לא מעט: האם הליכי חדלות פרעון הם מקלט לחייבים ולעבריינים?
"הליך חדלות פרעון יוצר מערכת מורכבת של איזונים, בין אינטרס החייב לשיקום כלכלי ואינטרס הנושים. מלאכת האיזון מורכבת מאוד", אמר אנגלמן, "על פניו נראה שלא תמיד האינטרסים האלו יכולים ללכת יחד, אך אני סבור שהם משתלבים. כאשר אנו פועלים לשיקום החייב, המנוע הכלכלי בחברה ימשיך לעבוד. גם אם נגבה קצת פחות בהליך חדלות הפרעון – נגבה הרבה יותר כאשר החברה תהיה משוקמת ופעילה. אם נעזור לאותם חייבים לצאת ממעגל החובות ובהליכים יותר קצרים, הם ישיאו ערך משמעותי יותר למשק".
יחד עם זאת הוסיף אנגלמן: "המחוקק קבע כי תכלית הדין הפלילי גוברת גם על הליכי השיקום, משום כך הליכי חדלות פרעון לא יכולים להוות ערי מקלט (לעבריינים)".
עו"ד דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, דיברה על האכיפה הכלכלית של חוק איסור צריכת זנות. החוק המכוון להעניש לקוחות של שירותי המין דרך הכיס, במקום לפגוע במחוללי התעשייה עצמם – נכנס לתוקף ביולי 2020.
לדברי דומיניץ, "החוק מגלם את ההבנה שאין מספיק מודעות בציבור לנזקי הזנות. זנות קרובה לעולם הסחר מאחר והיא רואה באדם חפץ. זה משליך על היחס לנשים בחברה, על כבוד האדם וחירותו. הגישה שלנו היא שהנשים שנמצאות במעגל הזנות הם קורבנות, והלקוחות שצורכים זנות מעצימים את התופעה".
עו"ד דומיניץ טענה כי "המטרה היא לא להעניש את צרכני הזנות, אלא להוות כלי לשינוי חברתי. אדם שעובר עבירה מקבל כיום דוח של 2,000 שקל, אך הכנסנו מנגנון חדש של 'אמצעי חלופי' – מי שמקבל דוח יכול לבחור בין לשלם את הקנס לבין ללכת לקורס שיקומי שבו הוא נחשף לפוגענות של התופעה".
עוד ציינה עו"ד דומיניץ, כי מתחילת אכיפת החוק ועד לחודשים האחרונים ניתנו מעל 3,000 קנסות. סקר שנערך בדבר עמדות הציבור, מעלה עם זאת שרק חמישה אחוזים מאמינים שהחוק אכן יצמצם את צריכת הזנות.
עוד עלה כי מאפייני הצריכה משתנים עקב האכיפה: בתי בושת נסגרים, אבל גדל המעבר לדירות דיסקרטיות.
מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטיין, אמר בכנס כי ככל שמגמת האכיפה הכלכלית מתפתחת כתחליף להפללה ולמאסר בתחומים שונים (דה-פליליזציה), כך חלקו של "המרכז לגביית קנסות" במערכת אכיפת החוק גדל משמעותית. "העברת עבירות לדין המנהלי, צפויה להביא לגידול בעולם הקנסות", אמר ולרשטיין. אחת הדוגמאות היא מהפכת אי ההפללה בצריכת קנאביס לשימוש עצמי, והמעבר לעולם של קנסות.
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג אמר בכנס כי "הירידה במשילות" קשורה גם לאי-גביית חובות. "כמי שאמונים על ניהול נכסי המדינה, אנו רואים את אזלת היד של משרדי הממשלה בגביית חובותיהם. לא יכול להיות ש-44 אחוז מהמשרדים מבצעים עדיין גבייה באופן ידני. לא ייתכן ששיעור החייבים עולה משנה לשנה משמעותית מקצב הגידול בתקציב", אמר רוטנברג. "בשנת 2021 גובה החובות גדל ב-8.5 אחוזים. על כן ההגדרה שלנו היא למקד את משרדי הממשלה בסרגל האכיפה המורכב משלוש פעולות פשוטות: משלוח הודעות חיוב, משלוח תזכורת בסמס והעברה של החובות לרשות האכיפה והגבייה כמה שיותר מהר".
מנהל המרכז לגביית קנסות ברשות, דורון תשתית, ציין את התהליך להסמכת המרכז לגביית כל האגרות המוטלות על ידי המדינה. "כבר היום גובה המרכז את אגרות רשות התאגידים, אגרות סניגוריה ציבורית, אגרות רשות הרישוי, אגרות רשות השידור ובדרך, עם כינונה של הממשלה תקודם חקיקה שתאפשר למרכז לגבות כמה מאות אגרות שעד היום המרכז אינו מוסמך לגבות".
