מונולוג של צרכן שירותי זנות: "הלכתי לזונה, איך זה הופך אותי לפושע?"

ב-10 יולי 2020 נכנס לתוקף החוק לאיסור צריכת זנות, המטיל על גברים "הנמצאים במקום המשמש למעשי זנות", קנס מנהלי של 2,000 שקלים, ובעבירה חוזרת – כפל קנס.
החוק קודם בתמיכה נמרצת של שדולת הנשים וארגונים פמיניסטים, חברות כנסת מימין ומשמאל וכלי התקשורת, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מקולן של עובדות בזנות ודחיקתן אל הקיר ככל שהן נאלצות לרדת למחתרת כדי להימנע מפיקוח ואכיפה משטרתית.
מטבע הדברים, גם קולם של גברים אשר נוהגים לצרוך שירותי מין אינו נשמע בפומבי, איננו רגילים לשמוע את הקולות האלה. 

יוצא דופן הוא אזרח תל אביבי בשם ששון טווינה (52), תושב שכונת יד אליהו, שעוכב לפני חודשים אחדים על ידי שוטרת בבית זונות בשכונת נוה שאנן בתל אביב. הוא קיבל שני דו"חות שרשמה לו השוטרת – 2,000 שקל על "צריכת מעשה זנות", ועוד קנס של 500 שקל על "אי עטיית מסכה" במהלך שהותו שם.
בתגובה לכך הוא כתב בימים האחרונים סדרת תלונות למבקר המדינה וחברי כנסת, וכן הגיש עתירה מנהלית לבית משפט לתביעות קטנות בעיר. בפניותיו אלה ביקש טווינה לבטל את הקנסות שהוטלו עליו, אבל גם לבטל את חוק איסור צריכת זנות, ולהורות למשטרה כי תחדל מאכיפתו ותפסיק לרדוף ולהפוך אנשים כמוהו לעבריינים.
את כל אלה הוא ביקש מאתר "פוסטה" לפרסם, והמועד שנמצא לכך הוא דווקא ערב שבועות, יום מתן תורה, החג לחוקה הראשונה בעולם. 

הסקס שמאחורי המסכה
"ביום שבת 20 בנובמבר 2021 רכבתי עם האופניים החשמליים שלי ברח' ארלינגר…", כתב טווינה. "יש שם ארבעה או חמישה חדרים להשכרה, ובחורות שמציעות שירותי מין לכל המעוניין… את אחת מהן, תמי, אני מכיר לפחות ארבע שנים מביקוריי הקודמים אצלה… שילמתי לה 100 שקל פלוס 50 שקל לבעל הבית, שנתן לנו חדר. דקה אחרי שנכנסנו לחדר, כשאני הספקתי להתפשט רק מהחלק העליון של בגדיי, הגיעה שוטרת בשם עדי, היא התפרצה בזעם ואמרה 'משטרה', סילקה מהחדר את תמי שניסתה להגן עלי, ודרשה שאציג תעודת זהות…

"חשבתי לברוח, לעזוב את המקום, אבל השוטרת קראה בקשר לעוד ארבעה שוטרים, עוד רגע היו עוצרים אותי. אמרו לי, או שתביא תעודת זהות, או שמכניסים אותך לניידת, ישר לבית המעצר. הכל בגלל פגישה עם זונה – בהסכמה, ללא אלימות… השוטרת עדי 'הסבירה' לי שבכל מקום ציבורי שבו נשים נותנות שירותי מין, ואני אתפס – היא תקנוס אותי, גם אם זה בבית מלון. 'אתה יכול לקחת את הבחורה רק לבית שלך או למכונית', רק שם אנחנו לא נגיד לך מה לעשות', כך אמרה לי השוטרת", מצטט טווינה מהאירוע הטראומטי שחווה.
"אני לא מבין מדוע מציירים אותנו הצרכנים, כעבריינים. התחלתי לקרוא את דו"ח הקנס שמפרט כמה אפשרויות. כתוב שם שאתה יכול לבקש להישפט, או ללכת לגמילה (סדנת טיפול בת שש שעות בה מוסברים נזקי הזנות, ז"ק). אמרתי לעצמי, ריבונו של עולם, גמילה על מה? אפילו סיגריות אני לא מעשן… מה כבר עשיתי? הלכתי ברחוב, ראיתי בחורה שהציעה שירותי מין ונפגשתי איתה כבר פעמים רבות. שילמתי לה את מבוקשה. זה הופך אותי לפושע? לאנס? 
"מעולם לא אנסתי ולא פגעתי באשה… זה חוק שגוי, פופוליסטי… פעם חשבתי שהחוק נועד להגן על הזונות, אבל מהר מאוד הבנתי שהחוק הזה, חוץ מלהעשיר את קופת המדינה, לא מועיל לזונות ולא לאף אחד… המקום שבו נקנסתי ומקומות אחרים ממשיכים לעבוד".

טווינה בעתירות שלו מצביע על נקודה מעניינת, שעלתה לדיון בעבר אך זכתה לתגובה מבטלת. "לפי החוק, לזונות מותר לעבוד, אין חוק שאוסר עליהן עיסוק במקצוע, אבל אותנו הגברים מענישים. מה ההיגיון? במכתבים שכתבתי לשרים עומר בר לב, יאיר לפיד ועוד ביקשתי שיבטלו את החוק נגד צריכת זנות, חוק שהעבירה הממשלה הקודמת עם קואליציה מוזרה של חרדים ושל נשים מימין ומשמאל. מרב מיכאלי מצד אחד, שולי מועלם מהבית היהודי מצד שני… אמרו שהחוק בא להגן על הזונות מפני סרסורים שמנצלים אותן ולוקחים להן את הכסף, אבל כאן זה לא נכון. חלק מהבחורות עובדות באופן עצמאי".

ועוד סוגייה מעולמות התוכן של גברים, מבוגרים בעיקר. "ומה יעשה בן אדם שאין לו אשה? אני אדם בוגר, רווק ומפרנס את עצמי. בעבר היתה לי חנות מכולת, והיום אני עובד בסופרמרקט. מדוע מדינת ישראל אוסרת עלי לקיים מין בתשלום עם אשה בוגרת בהסכמה הדדית? אדם אחד הולך למשחק כדורגל, אני, זו פעילות הפנאי שלי. אני זוכר את עצמי עוד מגיל 18 הולך לחוף תל ברוך, כשהזונות היו שם. זה היה מאז ומתמיד… מין וגם שירותי מין הם חלק מהתרבות…  מדינת ישראל גורמת לי עוול ואני מבקש שהמשטרה תפסיק לרדוף אותי, אינני מסוכן לסביבה".

לגבי הקנס על המסכה, הוא כתב, "מדובר בבית זונות שמקיימים בו סקס, לא נהוג לעשות סקס במסכה". בינתיים הוא הצליח לבטל את הקנס על המסכה בעקבות השגה שהגיש למשטרה. 

ששון טווינה אמר בפנייה ל"פוסטה", כי בעקבות מכתב ששלח ליו"ר ועדת חוקה בכנסת, יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (עבודה) שוחח עימו. לדבריו, בשיחה הוא הבהיר את טענתו, כי עובדות המין מציעות את שירותיהן בעצמן ואיש אינו כופה עליהן, ואילו ח"כ קריב ענה לו כי הוא תומך בחוק שאושר בממשלה הקודמת.

על פי נתונים שפרסמה המשטרה בחודש ינואר 2022, בתום שנה לאכיפת החוק היא רשמה 1,400 קנסות לצרכני זנות, 70 אחוז מהקנסות חולקו בתל אביב וערי המרכז.
בימים אלה הגישה המשטרה את תגובתה לתביעה שהגיש טווינה, ונאמר בה כי הדרך המשפטית בה בחר טווינה היא שגויה, היה עליו להגיש בקשה להישפט במקום להגיש תביעה קטנה או עתירה מנהלית. בתגובת המשטרה לבית המשפט צוטטו דברי ההסבר מחוק איסור צריכת זנות שאושר בכנסת: "מטרתה של קביעת העבירה היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח מאפייניה הפוגעניים. ראשית, סיבות ההיקלעות לזנות קשורות במצוקות כלכליות, נפשיות וחברתיות, אשר אף מקשות על היציאה ממעגל הזנות, ולפיכך הן מעלות קושי לראות בהימצאות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית. שנית, לזנות נלווים נזקים פיזיים ובריאותיים שונים, וכן נזקים נפשיים כגון תסמונות פוסט טראומטיות, התמכרויות ואובדנות. שלישית, האוכלוסייה במעגל הזנות ,שהיא בעיקרה נשים, נמצאת במלכוד המקשה על יכולת היציאה מעולם זה".

מחקר: נקודת מבט גברית על זנות
על רקע הפנייה המקורית של האזרח טווינה, פנינו לעו"ס רחלי טל-הדר, חוקרת על נשים מתעשיית המין, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב המנהלת גם קליניקה לטיפול פרטני וזוגי, שכתבה עבודת מחקר על צרכני הזנות בעבודת הגמר לתואר שני.

טל-הדר ערכה ראיונות עומק עם 16 לקוחות של שירותי מין בניסיון לברר מה מאפיין את הפרופיל האישי שלהם. היא גילתה שמדובר בגברים מכל חלקי החברה, צעירים ומבוגרים יותר (המדגם כלל בני 23 עד 51), נשואים, רווקים ופרודים, בעלי השכלה מגוונת (אקדמאים היוו כמעט מחצית מהמדגם), גברים הטרוסקסואליים שהעידו על עצמם כי רכישת שירותי מין היא חלק בלתי נפרד מחייהם.  

"המרואיינים תיארו את זהותם הגברית דרך שני ממדים: מיניות וזוגיות", כתבה מחברת המחקר. "הסיפורים המיניים האישיים היו מגוונים מאוד ורבים מהם לא עלו בקנה אחד עם הדימוי החברתי הנפוץ". שיחותיה עם הגברים שהתראיינו נגעו בנושאי עומק של יחסים עם נשים בכלל, ותפיסות לגבי מין וזוגיות. התברר לה, כי מין וזוגיות לא נתפסו אצלם כצרכים בעלי משמעות זהה, מבחינתם הכיבוש המיני הוא אחד המדדים להצלחה בגיבוש זהות גברית. "לפי תפיסותיהם, הגבריות זקוקה לאישור מנשים אשר משמשות כסמל סטטוס גברי. המרואיינים ראו את יחסיהם עם נשים גם כבעלי השפעה על יחסיהם עם גברים, ועל התפיסה שלהם את עצמם ביחס לגברים אחרים".

לעומת זאת היא מצאה, כי בקרב אוכלוסיית המחקר "נשים אינן נתפסות כקבוצה מוחלשת. למעשה, הרעיון המרכזי שרוב המרואיינים חזרו עליו סביב סוגיית היחסים בין המינים, הוא כי ההזדקקות של גברים לקרבה נשית על צורותיה השונות היא נקודת התורפה של הגבריות, כי לנשים יש יכולת לשלוט בהם באמצעות השימוש במיניותן". 

עו"ס טל-הדר מצאה חלוקה בין גברים הבטוחים ביחסיהם עם נשים ונמצאים זוגיות אך מחפשים ריגושים בחוץ, לבין אחרים שמפצים באמצעות הזנות על חוסר במערכת יחסים זוגית. בין נרטיב הגבר הפגום שהולך לזונה כברירת מחדל, לבין נרטיב הגבר הרואה בתשלום על מין ביטוי של גבריות.
על הרקע הזה היא קטלגה את אוכלוסיית הגברים על פי ארבעה דפוסים:
הלקוחות המתייסרים – רווקים, וכאלו שמעולם לא חוו זוגיות ממושכת.
הלקוחות האמביוולנטיים – נמצאים במערכת יחסים אך מגדירים עצמם כמכורים למין המחפשים סיפוקים בחוץ.
לקוחות לסירוגין – ניהלו אורח חיים בו עברו ממין בתשלום לזוגיות, ובחזרה.
הלקוחות הסימולטניים – גברים בזוגיות המאמינים כי גבר אינו יכול להסתפק במערכת יחסים מונוגמית למימוש המיניות שלו. לקוחות אלו גורסים כי לגברים נורמטיביים יש צרכים מיניים שאינם יכולים לבוא על סיפוקם במסגרת זוגית, ומין בתשלום הוא משהו שגברים עושים.

"הכרת תפיסותיהם של לקוחות הזנות הינה חשובה להבנת התופעה בכללותה", מסכמת טל-הדר. "התפיסה שיש להטיל אחריות על הלקוח מייצגת מדיניות חדשה ביחס לזנות. היעילות של החקיקה בהרתעת הלקוחות, כהגנה על נשים בזנות, כמו גם העמדה המוסרית הפטרונית של החוק החדש, שנויות במחלוקת. המחקר מלמד כי אוכלוסיית הלקוחות תופסת שימוש במין בתשלום כחלק מרצף של יחסים אינטימיים עם נשים… יש מקום לשאול האם כל קשר בין לקוח לאישה בזנות הוא בהכרח ביטוי של אלימות, או שתיתכן מערכת יחסים אשר למרות היותה מבוססת על תמורה כספית קיימים בה ביטויים אותנטים של אינטימיות מינית ורגשית, והאם החוק הוא הדרך הנכונה לחנך את הציבור".