"הנאשם תכנן את מעשיו, צעד אחר צעד, עשה שימוש בעוצמתו כמנהל ובהתנהלותו מזרת האימה, ידע להכניע את המתלוננות, כולן מבתים חרדים, חלקן נשואות, חלקן אמהות, ולכפות עליהן מעשים אשר לא שיערו בדמיונן כי ניתן לעשותם עם מי שאינו בן זוגן… והרקע החרדי שימש בידיו מנוף להשתקתן ולהפחדתן… המעשים השתרעו על פני מספר שנים, ועל אף שמדובר בתקופה ארוכה ועל אף שכל אחת מהמתלוננות זעקה אליו לחמלה, הנאשם אטם ליבו, מוחו ואוזניו והיה כרוי אך ורק לתאוותו".
זהו קטע מהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שגזר עונש חסר תקדים של 17 שנות מאסר על מתי בן דוד, איש פרסום בכיר במגזר החרדי, שהורשע באונס סדרתי, מעשי סדום ומעשים מגונים בשש עובדות של המשרד, תוך ניצול יחסי המרות והשליטה שכפה עליהן.
בן דוד מירושלים, שנחשב "ילד פלא" במגזר החרדי והיה שותף במשרד הפרסום הגדול במגזר "גל אורן", כפר בכל ההאשמות. שש המתלוננות, כולן נשים חרדיות שהיו צעירות ממנו רק בכמה שנים, נשואות ורווקות, עלו להעיד בזו אחר זו בבית המשפט – מחזה חסר תקדים (שהתקיים בדלתיים סגורות כמובן) ופורץ דרך עבור החברה החרדית. גזר הדין לבן דוד ניתן בתחילת החודש והותר לפרסום כעת.
לכוכב הפרסום הצעיר, שהיה בסוף שנות ה-20 בלבד, היתה שיטה קבועה. בכל פעם הוא קידם "עובדת כוכבת" תורנית, לרוב חדשה במשרד, קידם וקירב אותה אליו מבחינה מקצועית והעניק לה מעמד. מהר מאוד הוא עבר ממחמאות אישיות עדינות ל'חיזור' כפייתי ומטריד, תוך הפניית הערות בדרגה הולכת ומסלימה על חזותן ועל גופן, משם עבר לנגיעות אינטימיות ולכפיית יחסים.
דוגמאות מההתעללות המינית והנפשית שעברו שש עובדות במשרד פורסמו בכתבה על הרשעתו של בן דוד מחודש מרס האחרון. בית המשפט קבע כי הנאשם יצר מאזן אימה עם העובדות, שהפך למכשיר לסיפוק תאוותיו – תוך ניצול פער הכוחות הגדול וקשר השתיקה והאימה בנוגע ליחסי גברים-נשים, במיוחד מחוץ לנישואין, בחברה החרדית. הוא ידע לאיים עליהן ולהפחידן שאם ינסו להתלונן עליו, ייפגעו הרבה יותר. הוא הבהיר שהוא חזק ומקושר, שישחיר אותן לחלוטין בקהילתן ובמשפחתן, מול בני הזוג ובכלל, ואיש לא יאמין להן.
השופטים רפי כרמל (אב בית הדין), אריה רומנוב ושירלי רנר כתבו עכשיו, בחלקים שהותרו לפרסום מגזר הדין, כי "הנאשם תכנן את מעשיו בקפידה. בתחילה, לאחר שקירב את המתלוננות אליו מבחינת תפקידן ומעמדן, הוא ניצל את הצ'אט המשרדי להכשרת הקרקע באופן של שיחות אשר גלשו מהר מאוד לרמיזות מיניות, שעוצמתן הלכה וגדלה. לאחר מכן שלח ידיו במתלוננות, באופן של נגיעות מיניות פוגעות, ולאחר מכן בצע בהן מעשים מיניים…
"הנאשם תכנן את מעשיו, צעד אחר צעד… הנאשם שהנו איש מוכשר בתחומו ויצא לו שם של ילד פלא בעולם הפרסום החרדי, ידע לנצל כשרונו וכישוריו בהתנהלות חסרת גבולות מול נשים צעירות, פגיעות, לאחר שפענח את הדרך שתגרום להן להשלים עם המעשים שנכפו עליהן ולאורך זמן.
"הנאשם תכנן את מעשיו, שלט בהם, רצה בהם, נהג בעורמה, בהפחדה ובמניפולטיביות. לא פעם, כאשר מתלוננת ביקשה וחזרה וביקשה כי יחדל והיתה מנסה להציב גבול, היה הנאשם משנה עורו, מנתק עמה מגע בתחום עבודתה וגורם לה להתחנן ליצירת קשר עמו בענייני העבודה… עוצמתו המקצועית, כשרונו המקצועי והידיעה כי לעובדי ולעובדות משרדו אופציות מעטות, אם בכלל, לתעסוקה בתפקידים שהיה בכוחו להעניק, והעובדים והעובדות יסבלו עד כלות את שיגיונותיו, מחוסר ברירות, גרמו לו להמשיך עוד ועוד, לא ליתן דין וחשבון למצפונו, ולפגוע במתלוננת אחר מתלוננת".
"המעשים השתרעו על פני מספר שנים", צוין בהחלטה, "ועל אף שמדובר בתקופה ארוכה ועל אף שכל אחת מהמתלוננות זעקה אליו לחמלה, הנאשם אטם ליבו, מוחו ואוזניו והיה כרוי אך ורק לתאוותו. הנאשם פגע בשלומן הפיזי והנפשי, פרטיותן, ביטחונן במקום העבודה ובחיי המשפחה שלהן… הן אלה שהיו נשואות והן אלה שלא… הנזקים הן כצלקות הטבועות בגופן ובנפשן, צלקות אשר יתכן שאין להן זמן תפוגה".
פרקליטות מחוז ירושלים ביקשה לגזור על בן דוד 25 שנות מאסר נוכח ריבוי התקיפות והנפגעות. "כל מתלוננת היא עולם בפני עצמו", אמרה התובעת, עו"ד ליזו וולפוס שביקשה לקבוע מתחם ("תג עונש") נפרד עבור פגיעה בכל אחת מהמתלוננות. בנוגע לארבע מתלוננות שהפגיעה בהן היתה חמורה במיוחד – ביקשה הפרקליטות רף שבין 5-7 שנות ל-9-12 שנות מאסר. חשוב לציין שהפגיעה בכל אחת מהמתלוננות לא היתה חד פעמית אלא אירוע שהתמשך על פני תקופה ארוכה.
עו"ד רבקה שוורץ שליוותה את המתלוננות במסגרת ארגון "מן המיצר" לסיוע לנפגעות תקיפה מינית בחברה החרדית, התראיינה לאתר "פוסטה" לאחר הרשעתו של בן דוד וסיפרה על העדויות ודפוס הפגיעה: "כל אשה שהגיעה למשרד זכתה ביחס מועדף. רבות מהן זכו להגדלת השכר מיד בהתחלה, בואי תהיה העוזרת הקרובה שלי. בכל תקופה היתה עוזרת אחרת, והיחסים הקרובים הפכו מהר מאוד להפחדה. הוא השתמש בהפחדות ואיומים וכעסים בלתי נשלטים. היה כועס, צורח עליהן, משחק בשיטת המקל והגזר בו זמנית, כשזה הפך מהר מאוד מחיבה וקירבה לכפיית יחסי מין עם כל אחת ואחת מהן. במשרד ומחוץ למשרד, היה לוקח אותן לאזורים מבודדים, כופה עליהן יחסים ומאיים: אם מישהו יידע, לא רק שאני אפטר אותך, אלא שגם בעלך יידע וכל הקהילה. זה הפך לריטואל קבוע".
לדברי עו"ד שוורץ, בגלל הטאבו בחברה החרדית, היה לנפגעות הרבה יותר קשה להתנגד ולספר. "בית המשפט הקדיש מקום רחב בהכרעת הדין לנושא ההסכמה החופשית… הוא אמר לכל אחת: אני אספר לבעלך מי את. כאילו הטיל בהן מום. הוא עשה את זה גם במצבים רגישים – לפני ואחרי לידה. שום דבר לא עמד בדרכו… כשאחת פתחה את זה, ושלחה מכתב לכל מי שעבדה אי פעם אצלו, וברגע שגילו שהן לא לבד, הן קיבלו כוח . השיח על הטרדות מיניות, שבמגזר הכללי פרץ לפני 25 שנה, היה מושתק בחברה החרדית עד למשפט הזה".
מלבד המאסר הממושך, שיחושב מיום מעצרו של בן דוד (יוני 2017), בית המשפט קבע כי הוא ישלם לקורבנותיו פיצוי כולל של 470 אלף שקל, לאחר שלאחת המתלוננות כבר נפסקו פיצויים אזרחיים בתביעה שהגישה נגדו.
סנגורו של בן דוד, עו"ד רועי פוליטי, מסר שיוגש ערעור על הכרעת הדין.
