אסעד אמארה, תושב הצפון, הוא עבריין הונאה שנכנס ויוצא בשערי בתי הסוהר. בפברואר השנה הוא נכלא עקב פקודות מאסר בגין קנסות מהשנים 2004-2006, שהוטלו עליו בשורת תיקים פליליים, אותם חמק מלשלם במשך 15 שנים.
אמארה הורשע בעוקץ סחורות והונאות כלכליות באמצעות צ'קים ללא כיסוי. בתיק אחד הוטלו עליו 16 חודשי מאסר וקנס של 50 אלף שקל – או 500 ימי מאסר תמורתם. בתיק אחר, הוטל עליו מאסר וקנס של 100 אלף שקל – או 1,000 ימי מאסר במקום הקנס.
כבר שנים שאמארה מתחמק מלשלם את הקנסות, עד שבפברואר 2021, לבקשת המרכז לגביית קנסות ובצו שופט, הופעלו פקודות המאסר הדרקוניות – לריצוי מאסרים באורך מצטבר של 1,500 ימים (כמעט חמש שנים) כפי שנקבע בגזרי הדין מלפני 15 שנה.
אמארה, באמצעות עו"ד בוריס שרמן מהסנגוריה הציבורית, פעל מיד בשני נתיבים. אחד, ערעור על אורך המאסר חלף הקנסות, באמצעות בקשות להארכת מועד לערעור על גזרי הדין משנת 2006. בית המשפט המחוזי בחיפה נעתר לערעור: פקודת מאסר אחת קוצרה מ-1,000 יום לשנה. פקודת מאסר שנייה קוצרה מ-500 יום לחצי שנה.
עדיין, לאמארה נותר לרצות מאסר לא קצר, כאשר בקנה ממתינות להפעלה עוד פקודות מאסר בגין קנסות מתיקים ישנים. ביולי השנה פנה אמארה לפתרון שני שיעצור את המאסרים, וביקש לפתוח הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל). במסגרת הבקשה ביקש אמארה הגנה מחובות כלפי כלל הנושים שלו, והקפאת הליכי גבייה. הממונה על הליכי חדלות פירעון (הכנ"ר) אישר את הבקשה לפתיחת ההליכים.
תחילה, נראה היה כי הדבר לא יסייע לחייב. השופט שלמה בנג'ו מבית משפט השלום בחיפה דחה את בקשתו של אמארה לביטול פקודת המאסר באחד התיקים, וקבע כי הליך חדלות הפירעון אינו רלוונטי, משום ש"מדובר בחייב שמתחמק בשיטתיות מתשלום הקנס שהוטל עליו לפני שנים רבות".
אמארה ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
הפרקליטות טענה כי המערער "מהתל" בבתי המשפט, וזו כבר פעם שלישית שהוא פותח בהליכי פשיטת רגל – בכל פעם שניתנת נגדו פקודת מאסר. הליכי פשיטת הרגל הקודמים בוטלו לבסוף עקב התנהלותו, ציינה הפרקליטות, אולם את המטרה לכאורה של ביטול המאסרים – אמארה השיג.
כך למשל קרה במרס 2016, אז שופט אישר את פקודת המאסר הראשונה. בסמוך לכך ביקש אמארה צו הקפאת הליכים בהליך פשיטת רגל. אחרי כשנה, הכנ"ר דיווח כי החייב לא עמד בהתחייבויותיו ולא שילם לקופת הכינוס.
באוקטובר 2017 נחתמה על ידי שופט פקודת מאסר מחודשת, לבקשת המרכז לגביית קנסות, אולם המשטרה לא איתרה אותו.
בפברואר 2019 ביקש אמארה שוב להיכנס להליכי פשיטת רגל, אך הפעם בית המשפט דחה את בקשתו.
ואז הגיע חודש יוני האחרון. אחרי הפעלת פקודת המאסר השלישית, אושרה בקשתו של אמארה לפתוח שוב בהליכי חדלות פירעון. המדינה התנגדה כאמור לביטול פקודת המאסר – משום שהחייב חסר תום לב והחוב שמקורו בקנסות בתיקים פליליים אינו בר-הפטר (חוב שאינו ניתן לשמיטה).
נוסף על טענות אלה, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) העלתה טענה מדהימה נוספת, נגד הכנ"ר, אשר לדבריה "לא היה מעודכן בהליך פשיטת הרגל הקודם של החייב בבית משפט משנת 2019 שבוטל עקב חוסר תום לב", ובשל כך לכאורה – אישר את בקשתו החדשה לכניסה להליכי חדלות פירעון.
בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב שלושה שופטים בראשות הנשיא רון שפירא, לא קיבל את טענות המדינה. תחת זאת, השופטים החליטו לקבל את הערעור של אמארה, הפכו את החלטת בית משפט השלום וביטלו את פקודת המאסר באחד התיקים הישנים (ערעור על פקודת מאסר בתיק נוסף תלויה בבית משפט אחר). הנשיא שפירא כתב: "דין ערעורו של המערער להתקבל, ואין מנוס מלהורות על ביטול פקודת המאסר. חוק חדלות פירעון קובע כי עם מתן צו פתיחת הליכים, לא יינתן צו לביצוע מאסר חלף קנס פלילי".
השופטים הוסיפו וציינו: "שמענו באריכות את טענות המשיבה לעניין חוסר תום ליבו של המערער אשר מזה 16 שנים אינו משלם את הקנס ונוקט בכל הליך אפשרי על מנת למנוע את מאסרו. ואולם, משניתן צו פתיחת הליכים, וחוק חדלות פירעון אינו קובע חריג ואינו מסייג את הכלל לפיו לא יינתן צו מאסר לחייב שנקט בעבר הליכי פשיטת רגל או מתנהל בחוסר תום לב – אין בטענות אלה של המשיבה כדי לשנות מן התוצאה הבלתי נמנעת… חל איסור על הוצאת פקודת מאסר כנגד חייב בגין אי תשלום קנס, כל עוד צו פתיחת ההליכים שריר וקיים".
השופט שפירא הוסיף, כי גם העובדה שתשלום עונשי או חוב שנוצר במרמה אינו בר-הפטר – אינו משנה ממסקנה זו.
