10 שנות מאסר ומאסר עולם. אלו העונשים שנגזרו על שלושת המעורבים ברצח האכזרי של הצעירה חנאן אלבחירי (20) מהישוב לקיה בדרום.
כתב האישום המקורי שהוגש ביוני 2017 נגד שני דודיה של חנאן ונגד בן דודה, ייחס לשלושה רצח בכוונה תחילה, חטיפה לשם רצח, השמדת ראיה ואיומים. בזמנו נטען כי מחמד אלבחירי, בן דודה של חנאן, הוא זה שהוביל את חוקרי המשטרה אל המקום בו קבר את גופתה יחד עם אביו יונס אלבחירי ועם דודו סאגר אלבחירי.
בכתב האישום המקורי טענה הפרקליטות כי יונס וסאגר, אחיו של סאלם אלבחירי (אביה של חנאן) שנפטר כמה חודשים לפני כן. לפי האישום, כחודש לפני הרצח שוחחה חנאן עם יונס בטלפון על חוב כספי שאותו היה עליה לשלם, ואמרה שבכדי להחזיר את החוב ביקשה הלוואה מאדם אחר ובכוונתה לצאת לעבוד. יונס לא אהב את הדברים ואיים עליה שלא תלווה כסף מאנשים ושלא תצא מהבית. "את תדעי מה יקרה לך", אמר לה.
בעקבות השיחה הזו, ובשל חשדו שאחייניתו מקיימת קשר עם גברים, יונס נפגש בביתו עם אחיו ואחיינו, והשלושה החליטו לחטוף ולרצוח אותה. סאגר ומחמד לקחו את רכבו של האחרון, הרכיבו עליו גגון והחליפו את לוחיות הזיהוי שלו. הם נסעו לכיוון ביתה של חנאן ללא מכשירי הטלפון הניידים שלהם. בערך ב-11 בלילה צעדה חנאן בשביל המוביל לביתה. יונס וסאגר תפסו והכניסו אותה לרכב. שני עוברי אורח שהיו במקום הבחינו בחטיפה, ואחד מהם היכה על מכסה המנוע של הרכב בניסיון לעצור אותו, ללא הצלחה. הנאשמים לקחו את חנאן לביתו של יונס, ובעוד יונס נכנס איתה לביתו, נפטר מחמד מכרטיס הסים שהיה בטלפון הנייד שלה והשליך פריטים מזהים נוספים, כך שלא ניתן יהיה לאתרה. כשחזר, הובילו שני הדודים יונס וסאגר את אחייניתם מחוץ לבית, שם אחז בה סאגר, בעוד יונס שעמד מאחוריה סובב את ראשה בתנועה חדה על מנת לגרום למותה.
חנאן נפלה אל הקרקע, ולפי האישום השלושה שמו אותה ואת חפציה בתוך חבית פח. סאגר ומחמד שאבו מהרכב בנזין, שפכו אותו לחבית והציתו אותה. הם הניחו לאש לבעור כשעתיים, ואז לקחו את הגופה, הכניסו לשק וקברו אותה בבור מחוץ לבית.
הפרקליטות הגישה בקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים. בבקשה הוצגה שיחת הטלפון בה איים יונס על אחיינתו, ואת העובדה שתחילה הודה במעשה אך לאחר מכן חזר בו. סאגר ומחמד, הנאשמים האחרים, הודו בחקירה כי יונס נכח במקום, וסאגר אף הטיח ביונס, בעימות שנערך ביניהם, כי הוא זה שביצע את המעשים.
סאגר הודה כי הכין את הרכב לחטיפה, התוודה בפני מדובב על התכנון, העיד כי יונס הוא זה ששבר את צווארה של אחייניתו, ואף סיפק את המניע ושיחזר את האירוע. מחמד הודה בעובדות אך טען כי לא ידע שזו כוונתו של דודו. בעימות בינו לבין דודו סאגר, הטיח בו את גרסתו לאירוע. בקשת הפרקליטות נסמכה גם על עדי ראייה וצילומים בהם נקלטה החטיפה.
במהלך דין ודברים בין הפרקליטות להגנה טענו סנגוריהם של הנאשמים – עורכי הדין יוסי לין, רמי שלבי, רפי ליטן, אבנר שמש ויערה זאנו מיארה – כי בתיק קשיים ראייתיים. בין היתר טענו במהלך המשפט כי הפרקליטות העלימה האזנות סתר והסתירה מפגשים בין הנאשמים במהלך מעצרם, לאחר שכבר נגבו מהם כמה גרסאות. כמו כן טענו הסנגורים כי העדויות בתיק לא תאמו לממצאי הפגיעות בגופת המנוחה. הראיות, כך לטענת ההגנה, לא תאמו לחלק מהגרסאות בתיק, מה גם שעלו סתירות במהלך חקירות נגדיות במשפט.
לבסוף, על רקע קשיים אלו ולאחרים, ולאחר הליך גישור שהתקיים, הצדדים הגיעו להסדרי טיעון ותיקון כתב האישום. מחמד – שיוצג על ידי עורכי הדין שמש וזאנו מיארה – הורשע ברצח ובהשמדת ראיה בעוד שיונס וסאגר – שיוצגו על ידי עורכי הדין לין, שלבי וליטן – הורשעו בסיוע לרצח והשמדת ראיה.
בחודש יוני נגזר דינו של מחמד והוטל עליו מאסר עולם. לפני ימים אחדים נגזר דינם של שני הנאשמים האחרים שהורשעו כאמור בסיוע לרצח במסגרת ההסדר.
אימה של הצעירה המנוחה, שהתנגדה להסדר, אמרה בעת שהוצג בבית המשפט המחוזי בבאר שבע: "החיים של הילדים שלי נהרסו. הכאב בלב שלי מאוד חזק. אני עצבנית כל הזמן. הילדים שלי בעצם חיים, אבל הם מתים בפועל, בגלל המקרה הזה. אף אחד לא דואג להם, אף אחד לא שואל עליהם. אין אף אחד שיעזור להם…".
השופטים נתן זלוצ'ובר, שלמה פרידלנדר ודינה כהן גזרו בסופו של דבר במסגרת ההסדר 10 שנות מאסר על כל אחד משני הנאשמים וחייב כל אחד מהם לפצות את האם ב-150 אלף שקלים – 300 אלף שקל בסך הכל. "העובדות המתוארות קשות לכתיבה, לקריאה ואף להבנה", ציינו השופטים, "מדובר ברצח מזעזע ואכזרי, שהרקע לו הוא מה שמכונה, משום מה, 'כבוד המשפחה'. לא בכבוד מדובר, אלא בבושה ובביזיון, שכך נוהגים בני אנוש במאה ה-21. הנוהגים כך מכריזים על עצמם שאיבדו צלם אנוש".
עוד הוסיפו השופטים: "בחורה צעירה איבדה את חייה על מזבח מנהג עתיק, אכזרי, מיותר ולא אנושי, רק משום שהיה לה אולי את האומץ לנהוג אחרת ממה שמכתיב המשטר הפטריארכלי. אין להשלים עם התופעה. יש להילחם בה בכל האמצעים העומדים לרשות מערכת אכיפת החוק. למלחמה זו חייבים להיתרם כל הגורמים ולא רק מערכת אכיפת החוק ומערכת החינוך היא זו שצריכה לעמוד בראש המאבק. מדובר בצורך חיוני לגרום להפנמת נורמות מוסריות שיוקעו את הנורמות החברתית הפסולה, שמובילה לאותו רצח המכונה 'על כבוד המשפחה'".
עו"ד שלבי מסר בתגובה: "הסדר הטיעון הוא תוצאה מתחייבת והוגנת בנסיבות התיק, לפיו בוטל האישום ברצח נגד מרשנו אשר הואשם בהתחלה בביצוע הרצח בעצמו. בסוף הוא הורשע רק בעבירה של סיוע לרצח. עסקת הטיעון היא פרי ניהול לוחמני של התיק למשך יותר משלוש שנים. הצלחנו לעמוד על הקשיים הראייתיים המהותיים, חשפנו שיטות חקירה פסולות של המשטרה להשגת ראיות, גילינו מחדלי חקירה חמורים. לא זו אף זו, המדינה הסתירה קיומן של ראיות ותוצרי פעולות חקירה אשר חשפנו בזכות חקירה נגדית עיקשת ומקצועית שלנו במהלך שמיעת הראיות."
