ארקדי אליגולאשוילי: "מקסימום שירות במינימום עלות, נחזיר את הלשכה לעורכי הדין"

"אני שואף להחזיר את הכבוד למקצוע עריכת הדין, להנחיל נורמות וערכים שהם הולמים וראויים, לגרום לעורכי הדין להתגאות ולא להתבייש במקצוע שלנו.
"אני רוצה לדאוג ליצירת מקומות פרנסה לעורכי הדין, בין אם זה באמצעות מלחמה במסיגי גבול המקצוע, או במונופולים ששולטים בשוק.
"אני אפעל לעדכן את שכר הטרחה למציאות של ימינו, לדאוג להגנה על עורכי הדין, לביטחון הכלכלי שלנו ולהביא לידי ביטוי את הכוח הצרכני העצום של כ-80,000 חברים.
"בקדנציה שלי עורכי הדין בכל הארץ יקבלו מקסימום שירות במינימום עלות, אני אקרב את הפריפריה ואחבק אותה בדיוק כמו את עורכי הדין במרכז הארץ".

כך מצהיר בראיון מיוחד לאתר "פוסטה", עו"ד ארקדי אליגולאשוילי, שהיה הראשון להכריז על מועמדותו לראשות לשכת עורכי הדין כבר לפני כשנה וחצי, וכבר שלוש שנים מסתובב בארץ ומסביר את הרעיונות שלו לאלפי עורכי דין.

ספר עליך ועל המשפחה.
"נולדתי בשנת 1981 בברית המועצות לשעבר, בשטחה של מדינת גאורגיה.
"אני נשוי לעו"ד ברכה אליגולאשוילי ויש לנו שלושה ילדים. ברכה מרצה למשפטים וחשבונאות. היא מכהנת כיו"ר ועדת בתי הדין לעבודה, יו"ר פורום ביטוח לאומי במחוז ירושלים וחברת פורום עבודה ארצי בלשכת עוה"ד.
"אבי צזר אליגולאשוילי היה סגן יו"ר לשכת עורכי הדין בגאורגיה ויו"ר מחוז אוני במשך שמונה שנים, עד עלייתנו לישראל.
"אמי אלאונורה אליגולאשוילי עובדת כרופאת משפחה עם ותק של כ- 46 שנים, וגם הוריה אלכסנדר ויבגניה פיזיצקי ז"ל היו רופאים.
"אחותי, עו"ד ארינה גיינר, גדולה ממני בחמש שנים. היא פעילה שנים רבות בלשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת בתי הדין הרבניים, יו"ר פורום עזבונות, יו"ר פורום הגירה ועובדים זרים וחברת פורום משפחה בלשכת עורכי הדין במחוז ירושלים. בעברה הייתה סגנית מנהלת מרחב ירושלים במשרד הקליטה".

"סבי מצד האב, אהרון אליגולאשוילי ז"ל, היה גיבור מלחמת העולם השנייה, בעל עיטורי גבורה מהגבוהים והנחשבים ביותר, שעל עוז רוחו אף קיבל שטיח אמנותי כמתנה אישית מיוסף סטאלין.
"סבתי לובה ציפורה על אף השכלתה הגבוהה, התמסרה כל חייה לגידול הילדים והנכדים.
"בשל הכבוד הרב שרחשו לסבי אהרון ז"ל, הלוויתו שהתקיימה בשנת 1974 הייתה יוצאת דופן. על אף היותו יהודי ולמרות שסיים את שירותו הצבאי כשלושה עשורים לפני מותו, הצבא האדום ערך לו הלוויה צבאית עם כל כללי הטקס. תהלוכת הלוויה בליווי הצבא והתזמורת הצבאית עברה ברחובותיה הראשיים של העיר ועשתה עצירה בבית הכנסת המרכזי, שם נישאו ההספדים בעוד החיילים עומדים במסדר מחוץ לבית הכנסת, והמשיכה לבית הקברות היהודי בעיר קוטאיסי. למראה סוריאליסטי מעין זה לא היה אח ורע בכל ברית המועצות בתקופה הקומוניסטית.

להשלמת הפתיחה בניחוח ההיסטורי אנתרופולוגי הזו, איך הגעתם לישראל ומתי?
"זמן קצר לפני שהוריי החליטו לעלות לישראל, אבי ביקר קרובי משפחה בישראל ועם חזרתו לגאורגיה הודיע לאמי שהוא ראה אנשים עומדים בתור להניח תפילין בתחנה המרכזית, ולכן זה המקום שבו אנחנו צריכים לחיות. באותה תקופה בגאורגיה היה מצב טוב, המשפחה שלי חיה ברווחה גדולה, הוריי עבדו שניהם בעבודות מסודרות וטובות.
"האבסורד היה, שמי שרצה לעזוב את ברית המועצות יכול היה לצאת ממנו עם רכוש מועט מאוד ועם הגבלה של 150 דולר לאדם. בשנת 1990 הוריי עזבו את הכל, הותירו את הרכוש מאחור ועלו לארץ חדשה עם שני ילדים קטנים ו-600 דולר בכיס, שהשלטונות הסובייטיים התירו להם להוציא מהמדינה".

איך היה עבורך המעבר לישראל ואיך זה היה לגדול בארץ?
"בגאורגיה היה לנו בית פרטי מאוד גדול עם גינה ענקית במרכז העיר, היינו רגילים לרמת חיים מסויימת וכשעלינו לישראל, בגלל שלא התירו להוציא כסף מברית המועצות, הוריי נאלצו לשכור דירה בשכונה הכי בעייתית באותה תקופה בירושלים, שכונת עיר גנים, ברחוב הכי בעייתי ובבניינים הכי גרועים. נרקומנים היו זורקים את המזרקים בכניסה, כדבר שבשגרה. גרנו שם כמעט 15 שנים.
"המעבר הזה היה כמובן לא פשוט וטראומטי מאוד, במיוחד להורים שלי, שמבחינתם הגיעו עם ילדים קטנים לארץ חדשה ללא שפה, ללא עבודה, בלי כסף וללא בית.

"על אף שגדלתי בשכונת קשה ובסביבה עבריינית, הודות למשפחה התומכת שלא החסירה מאיתנו דבר, ידעתי להתרחק מצרות, אבל הרחוב לימד אותי הרבה על החיים. מי שגדל בסביבה שבה אני גדלתי יוצא לוחם, זה הופך להיות חלק מהדי.אן איי.
"למזלי אהבתי מאוד ספורט ושגרת היום שלי היתה מאוד מסודרת, אחרי בית הספר, הייתי הולך לאימון, אתלטיקה, כדורסל, סייף, בגיל צעיר זכיתי באליפות ישראל בסייף.
"בחטיבה ובתיכון למדתי בבית ספר 'זיו ומרקס' בשכונת בית הכרם, שהוא אחד מבתי הספר הטובים בעיר".

בשלב מסויים הגיע ארקדי ללימודי המשפטים, מדוע הוא בחר דווקא במקצוע הזה? "זה היה הדבר היחיד שעניין אותי מאז שהייתי ילד, כנראה בזכות אבא שלי והשאיפה שלי תמיד לצדק, הרצון לעזור לאנשים, במיוחד כאלו שידם אינה משגת לקבל ייצוג משפטי. לאחר השרות הצבאי, התחלתי את לימודי המשפטים וסיימתי תואר בוגר במשפטים בהצטיינות באוניברסיטה בעברית בירושלים, שם גם סיימתי תואר מוסמך בהתמחות פלילית.
"במהלך הלימודים לתואר בוגר עשיתי טרום התמחות במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ואת ההתמחות עשיתי בפרקליטות מחוז ירושלים פלילי. בפרקליטות הכרתי אנשים נפלאים שרבים מהם חבריי הטובים ביותר עד היום. מבחינתי זה היה המקום הכי טוב להתמחות בו, שהקנה לי כלים חשובים להמשך הדרך המקצועית שלי.

"בשנת 2007 הוסמכתי לעריכת דין ואחרי תקופה של כשנה וחצי שעבדתי במשרד עורכי דין 'כרמלי ארנון', יצאתי לדרך עצמאית. למזלי גם במשרד 'כרמלי ארנון', זכיתי לעבוד עם עורכי דין מהשורה הראשונה מהם למדתי המון על עריכת דין ובראשם מעו"ד יוסי ארנון, איתו עבדתי צמוד.
"כעורך דין עצמאי היה חשוב לי לתת ייצוג לאנשים מאוכלוסיות חלשות, במשך שנים זכיתי לייצג אנשים מעוטי יכולת הן בפלילי והן באזרחי".

החיידק – פעילות הציבורית
במקביל ללימודים ולעבודה, עו"ד אליגולאשוילי עוסק בענייני ציבור במשרה מלאה נוספת, והרזומה שהוא מפרט מדבר בעד עצמו.
"חלק ניכר מחיי ומזמני אני מקדיש לפעילות ציבורית ולהתנדבות. למעלה מעשור הנחיתי פינה משפטית שבועית ברדיו רק"ע לטובת מאזינים שלא יודעים כל כך עברית ולא בקיאים בדיני המדינה. אני מכהן כנשיא הפדרציה העולמית של יהדות גאורגיה (עמותה רשומה), כיהנתי מספר שנים כנציג ציבור במועצת העיתונות הארצית וכ-14 שנים אני פעיל בלשכת עורכי הדין.

"הפעילות הציבורית שלי בלשכת עורכי הדין החלה בשנת 2009 כאחראי על תחום עורכי הדין הצעירים במחוז ירושלים, תפקיד שאותו מילאתי במשך 12 שנים והיה כמו הבייבי שלי. זה תפקיד שלמעשה יצקתי בו תוכן, באמצעותו התאפשר לי לעמוד לצד עורכי הדין החדשים ולהילחם על המעמד שלהם בבתי המשפט ומול עורכי דין ותיקים. התפקיד איפשר לי להנחיל לדורות של עורכי הדין, נורמות וערכים שאנחנו עורכי הדין הירושלמים כל כך גאים בהם. בנינו הווי חברתי, ערכנו מסיבות ובנינו קהילה. פיתחנו מערך של ערבי עיון והשתלמויות. זכור לי שבשנים הראשונות, כשהפעילות הייתה עוד בחיתוליה, אפילו את הגרפיקה של הפרסומים הייתי מכין בעצמי.

"החל משנת 2015 ועד 2022 הייתי אחראי על מערך ההשתלמויות במחוז ובמהלך השנים הללו, ערכנו למעלה מ-1,200 פעילויות עם למעלה מ-100 אלף משתתפים. היינו למחוז המוביל בתחום, לפני תקופת הקורונה היינו כמעט כל יום בתפוסה מלאה של מאות עורכי דין ועם רשימות המתנה. היינו למחוז היחיד שהעמיד לרשות המשתלמים השתלמויות גמול.
"שיתפנו פעולה עם הסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, יחידות התביעה המשטרתית, שופטים, מרצים מהאקדמיה ועורכי דין, כולם באו לחלוק עם המשתלמים מהידע והניסיון שלהם. בתקופת הקורונה, היינו למחוז הראשון שהסתגל לשינויים הנדרשים והמשכנו בפעילויות באופן חלק דרך שידורי זום".

מאז 2015 עו"ד אליגולאשוילי חבר ועד מחוז ירושלים, ובשנים האחרונות הוא מכהן כיו"ר פורום פלילי ותעבורה במחוז.

לאורך השנים הובלת מאבקים ציבוריים. מה תוכל לספר לנו עליהם?
"אשמח בהזדמנות זו לספר על כמה מהמאבקים הציבוריים החשובים, שאותם יזמתי והובלתי יחד עם חבריי.
"ב-2020, תקופת הקורונה, היה מבחן הסמכה שנכשלו בו למעלה מ-66 אחוזים מהנבחנים. מדובר היה בתקופה שבה לנבחנים לא היו תנאים מינימליים ללמוד בשל הסגרים, רבים מהם היו הורים לילדים שנאלצו למצוא כל מיני מקומות מוזרים ללמוד בהם בשל ההגבלות שהונהגו באותה תקופה. הגיעו אליי מתמחים שסיפרו על כך שלמדו כל יום תשע שעות ברכב, ביער, בפארקים, בבתי כנסת, הייתה גם אם חד הורית לארבעה ילדים שסיפרה לי שלמדה במקלחת.

"לא יכולתי לא לסייע לאנשים האלו, יחד עם עו"ד צ'רלי אלימלך (מספר 3 ברשימה שלנו למועצה הארצית) הקמתי את מאבק 'צדק למתמחים', אליו הצטרפו רבים וטובים שהראו את רוח הלחימה שלהם ואת אמונם בצדק.
"בסופו של דבר המאבק השיג תוצאות נפלאות, קרוב ל-850 מהמתמחים שנכשלו עברו את הבחינה. מבחינתי זה היה מאבק סופר חשוב בפן האנושי, בתקופה כה קשה, כשאף אחד לא ידע לאן העולם הולך.

"מאבק חשוב נוסף שאני גאה בו במיוחד הוא מאבק 'דורשים הגנה לעורכי הדין', שהקמתי יחד עם חבריי צ'רלי אלימלך והדס ארנון שרעבי, לאחר רצח אביה של הדס, עו"ד אפרים ארנון ז"ל בנשר. במסגרת המאבק הזה ערכנו הפגנות ברחבי הארץ כדי לעורר את המודעות הציבורית לבעיה הקשה ממנה סובלים עורכי הדין, שמותקפים ומאויימים על בסיס יום יומי. הנענו תהליכי חקיקה בכיוון של החמרת ענישה נגד מי שפוגע, מאיים או מעליב עורך דין וכן ייצגנו עורכי דין מאויימים ומותקפים פרו בונו ברחבי הארץ".

החזון – "חזקים יחד" בראשות הלשכה
כחלק מהמאבקים הציבוריים, והממשק עם עורכי הדין הצעירים והוותיקים, בשלב הבא מחליט עו"ד אליגולאשוילי להתמודד על ראשות לשכת עורכי הדין.

"הלשכה נמצאת היום בשפל המדרגה. מעמד עורכי הדין בשפל. השייכות של עורכי הדין כמעט ולא קיימת. אנחנו מרגישים שאין כל תמורה בעד דמי החבר אותם אנחנו משלמים כל שנה. אין הגנה על עורכי הדין, אין דאגה לפרנסה או למקורות פרנסה, אין דאגה להתאמת שכר טרחה. לא נלחמים בגופים מונופוליסטים כאלה ואחרים, לא נלחמים מספיק במסיגי גבול המקצוע. יש תחושה שהכוח הצרכני של כ-80 אלף עורכי הדין לא מנוצל מספיק, שהתקציב השנתי הגבוה אינו מנוצל בצורה נכונה.

"אני פעיל בלשכה שנים רבות ואני רואה את תהליך ההתדרדרות שהחל עוד מהקדנציה של דורון ברזילי, במהלכה הלשכה התפלגה ונכנסה בה עסקנות מיותרת, זה המשיך עם הקדנציה של אפי נוה, בתקופתו קודמה חקיקה שפגעה בעורכי הדין כמעט בכל תחום, וזה עוד לפני הנזק התדמיתי שאפי נוה גרם ללשכה. בתקופת כהונתו של אבי חימי, ההתדרדרות המשיכה עוד יותר והשיא שלה היה עם הפוליטיזציה שהכניס עו"ד חימי, שמסכנת את עצם קיומה של הלשכה. לצערי גם היושב ראש הזמני עמית בכר ממשיך את דרכו של אבי חימי ומוביל קו פוליטי מסוכן מאוד ללשכת עורכי הדין ולקיומה.

"בשנים האחרונות על רקע המצב הרע של לשכת עורכי הדין, החלטתי לרוץ לראשות הלשכה היות ורק מהתפקיד הזה ניתן יהיה לבצע את השינויים המיוחלים. אני שמח שחברו אליי אלפי עורכי דין מרחבי הארץ שמאמינים בדרך ורוצים שלשכת עורכי הדין תייצג אותם ותיתן להם את כל מה שמגיע להם. רוב רובם של עורכי הדין היום מבינים, שלמעשה הפריפריה בלשכת עורכי הדין היא לא עניין גיאוגרפי, היום ירושלים, באר שבע, עפולה ופתח תקווה הם פריפריה באותה המידה.

"הקואליציה אותה אני מוביל בהתמודדות הזו היא הקואליציה המשמעותית והגדולה ביותר, יש לנו רשימה למועצה הארצית בראשותי שקוראים לה 'חזקים יחד', רשימות לוועדי המחוזות בירושלים, במרכז, בחיפה ובדרום שגם השם שלהן הוא 'חזקים יחד'.
"יש לנו ברית חשובה עם המועמד המוביל לראשות מחוז ירושלים עו"ד אבי שינדלר העומד בראש רשימת 'יוזמה'.
"כך גם עם המועמד המוביל לראשות מחוז מרכז, עו"ד איתן עמרם, שמתמודד לתפקיד מטעם רשימת 'חזקים יחד'. עו"ד עמרם מנהל יחד עם עו"ד אופיר כהן (מספר 2 ברשימה שלנו למועצה הארצית) את 'פורום הפרקליטים' בפייסבוק שחברים בו קרוב ל-7,000 עורכי דין".
מה הוא יעשה אחרת בתור ראש הלשכה? קבלו את מצע הבחירות של אליגולאשוילי ורשימת "חזקים יחד":

• "אני מתחייב לתת לעורכי הדין מקסימום שירות במינימום עלות, להעניק מעטפת הגנה לעורכי דין, להעניק מעטפת ביטחון כלכלי, להפוך את הלשכה למקצועית יותר, להילחם על טוהר המידות ולהילחם נגד השחיתות.
• "בין היתר בכוונתי להוריד את דמי החבר בלשכה ל-350 שקל, מה שיבטיח תהליך התייעלות והזרמת משאבים בצורה נכונה. אין הצדקה לשקל אחד יותר. הורדה זו לא תבוא על חשבון השירות, עורכי הדין ישלמו פחות ויקבלו הרבה הרבה יותר.
• "נקים מועדון צרכנות שייתן מענה הולם לכוח הצרכני של עורכי הדין בישראל;
• "נפתח קרן מגן לעורכי הדין, שתסייע לעורכי דין מאוימים ומותקפים;
• "נקים גם קרן מגן כלכלי, שתסייע לעורכי דין במצוקה כלכלית;
• "נילחם בתלונות שווא לוועדת האתיקה, בין היתר בהטלת אגרות על הגשת תלונה והוצאות על תלונת שווא;
• "נעלה את שכר הטרחה בתחומים מסוימים, למשל במקרקעין, נדאג לשכר טרחה מינימלי מחייב של 1% פלוס מע"מ, בענייני פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נפעל להעלות את שכר הטרחה בצורה משמעותית, בתחומים נוספים שצריך לתקן את שכר הטרחה בהם, אנחנו נעדכן גם אותם;
• "נפעל לעדכן את תעריפי שכר הטרחה של עורכי דין שעובדים עם הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית;
• "נסבסד מאגרים משפטיים;
• "נקים מערך שידרוש שכר טרחה עבור עורכי דין מלקוחות שלא משלמים שכר טרחה;
• "נדרוש הוספת תקנים והעלאת שכר עבור עורכי דין שעובדים בפרקליטות ובתביעה המשטרתית; ועוד ועוד.
• "מלבד אלו אני רוצה לעשות רויזיה בכללי האתיקה, אתן דגש לכללי הפרסום, נתאים אותם למציאות של ימינו;
• "אני אפעל מיד לבטל את מוסד המזכירים המשפטיים ותיקונים בתקנות סדר הדין האזרחי; "אפעל לקדם דיונים לא מהותיים בהיוועדות חזותית, אפעל בכל דרך למנוע את ההמתנות המיותרות במסדרונות בתי המשפט, ולהגביל אורך תקופת ניהול התיק.

המהפכה המקצועית
רעיון מעניין נוסף של המועמד לראשות הלשכה מתייחס לרפורמה בהגדרת המומחיות של עורכי הדין בתחומים השונים, עו"ד אליגולאשוילי טוען כי "מדובר בשני צעדים מהפכניים".

"הראשון, לעורך דין אסור להיקרא 'מומחה' לתחום מסוים. אני רוצה לאפשר לעורכי הדין לקבל תעודה פעם בשנה או שנתיים, מעין רישיון, שיאפשר להם להיקרא 'מומחה' לתחומם. כדי שהם יעשו זאת נדרוש מהם לעבור השתלמות עומק של חידושי פסיקה, חקיקה ופרקטיקה שבסופה יהיה מבחן. מי שיעבור את הבחינה יקבל רישיון מומחה לתקופה מסוימת. נאפשר שלושה או ארבעה תחומי מומחיות לכל היותר, ואת השתלמויות העומק אנחנו נסבסד לעורכי הדין על חשבון הלשכה.

"השני, כל מה שקשור לעניין ההצפה של שוק עורכי הדין. אנחנו רוצים לשפר את איכות עורכי הדין, למקצע אותם וגם להילחם בהצפת המקצוע בצורה צודקת והוגנת. בשביל זה אבקש לקדם דרישה לפיה סטודנט למשפטים שירצה להתחיל התמחות יצטרך להראות ציון של 80 ומעלה בכל שנת לימודים. אם בן אדם לא מראה את ציון המעבר, הוא לא יוכל להמשיך למסלול עריכת דין ויסיים במסלול משפטנים, בו יקבל תעודת בוגר במשפטים בלבד.

"כמו כן, את מבחן ההסמכה, שעושים בסוף ההתמחות, אבקש לעשות לפני ההתמחות. כדי שמי שמתחיל התמחות יהיה אחרי שהוא למד את כל מה שלומדים לקראת מבחן ההסמכה. השינוי הזה יאפשר לאנשים לא להתפטר מעבודה אחרת, כל עוד הם לא עוברים את הבחינה, כך שהפגיעה במתמחים תהיה קטנה יותר. תוך כדי ההתמחות, אבקש לשלב מבחנים פרקטיים בתחומים מסוימים, באמצע ובסוף, כדי לבחון תהליך של רכישת כלים ולמידה".

המהפכה הפוליטית
מה יהיה האקלים הפוליטי של הלשכה בניהולו של עו"ד אליגולאשוילי?
"לשכת עורכי הדין לא אמורה להיות פוליטית. אסור שתהיה. אני מתנגד לפוליטיזציה של לשכת עורכי הדין. הלשכה צריכה להשמיע קול מקצועי, בהצעות חקיקה, כפי שהחוק מאפשר, אבל בפן המקצועי ולא בפן הפוליטי-מתלהם. לא רק להגיד מה כן ומה לא, אלא לתת הסבר מקצועי ופתרון איפה שאפשר. אני מתנגד לקו שהוביל אבי חימי ועכשיו ממשיך עמית בכר. אני חושב שהפוליטיזציה מאוד מסוכנת ויכולה להביא לביטול לשכת עורכי הדין כפי שאנחנו מכירים היום ובוודאי שגם את הקולות שלה בוועדה לבחירת שופטים. התבטאתי נגד זה עוד לפני הבחירות לכנסת, כשזיהיתי את הסימנים, לכך ואני ממשיך להתנגד לכך לאורך כל הדרך.

מה תעשה אחרת לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי?
"הלשכה אמורה להיות גורם מאזן בין הרשויות, לשמור על אובייקטיביות, מקצועיות ולא לכבול את עצמה לאף רשות. לגבי הוצאת נציגי הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים, יש לי רעיון יצירתי: כיום יש שני נציגים פרסונלים של הלשכה בוועדה. אני מתנגד שיהיו שני נציגים פרסונלים. אני רוצה ששני הקולות הללו יישמרו ללשכה בוועדה, אבל מי שיצביע עבורם הם חברי המועצה הארצית, שכוללת 44 חברים. המועצה תקבל את רשימות המועמדים לשיפוט, תוכל לראיין אותם והמועצה שמורכבת מכל הקשת של החברה הישראלית, ממש מיקרו קוסמוס של החברה, תצביע ותדרג את המועמדים והדירוג הזה יהווה למעשה את שני הקולות של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.
"אני גם מציע תמונת ראי בהקשר הזה: שגם הכנסת תצביע באותו אופן ותעביר את הקולות שלה לוועדה לבחירת שופטים על חשבון שני הנציגים של הכנסת, מהקואליציה והאופוזיציה. יישארו שני שרים ואני מסכים שזה יישמר, כי זה מייצג את הרשות המבצעת.
לגבי שלושת השופטים בוועדה, אני מציע שלא יהיו שלושה שופטים מבית המשפט העליון, אלא יהיה נשיא עליון, נשיא מחוזי ונשיא שלום. מספר הקולות בוועדה יישאר זהה, אך כך נוכל לשטח את הבחירה, להביא ליותר שקיפות וייצוג יותר דמוקרטי".

למתמודד אליגולאשוילי יש עמדה נחרצת גם בסוגיית תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
"לגבי הדרישה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי, לטעמי זו יוזמה סופר הכרחית. לא יכול להיות אדם אחד שיחבוש את שני הכובעים החשובים הללו, גם היועץ המשפטי לממשלה וגם העומד בראש התביעה. המצב דומה לאותו אדם שגם סנגור במשפט וגם קטגור. לא יכול להיות שמישהו גם מגן על הנאשם וגם מאשים אותו. היוזמה קודמה גם על ידי גדעון סער, והיועמ"שית שמונתה כעת הסכימה לכך מראש, שייתכן והתפקיד שלה יפוצל עוד במהלך כהונתה".

מה לסיכום?
חשוב ביותר שעורכי הדין יצאו מהאדישות ויצאו להצביע בבחירות. אחוז הצבעה נמוך כפי שהיה עד כה משרת את אלו שהביאו אותנו למצב בו אנחנו נמצאים.
"הצורך בשינוי מובן לכל עורכי הדין. הסכנות שהלשכה ועורכי הדין עומדים בפניה גם הם מוחשיים. הדברים שאני רוצה לקדם ולשנות, עולים מהצרכים של עורכי הדין ברחבי הארץ, שלא פעם מרגישים שקופים וללא תחושה של שייכות ללשכה.
העובדה שאני לא שייך לאף מחנה בתוך הלשכה, לא שייך לאף מפלגה פוליטית ומממן את כל הקמפיין בעצמי, בלי שקל של תרומה מאחרים, תאפשר לנו לפעול ללא כבלים, ללא פוליטיזציה ובצורה חופשית למען עורכי הדין והשמירה המקצועית על שלטון החוק".