זה סיפור על סכסוך משפחתי אלים שהסתיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (27 אוקטובר).
הכל התחיל כשהנאשמת ובעלה, להם יש ילד אחד קטין במשותף, החליטו להתגרש. למרות חוסר רצונה של האישה בגירושים, הבעל עזב את הדירה שלהם ועבר להתגורר לבד. כעבור זמן מה הוא ביקש מאשתו שתביא את הילד אליו לביקור. הנאשמת נעתרה, וביקשה להיכנס לראות את הדירה כדי לוודא שהתנאים בה מתאימים. אלא שבתיק שלה היא הביאה סכין מטבח באורך כ-10 ס"מ.
לאחר שנכנסה לדירתו של הבעל עם הילד האישה הובילה את בעלה אל חדרי השירותים והמקלחת בטענה שהיא רוצה לעשן שם. הם החלו לשוחח על מתווה הגירושים, ואז היא ביקשה ממנו לחכות רגע עד שתחזור עם "הפתעה" שיש לה בשבילו. היא הלכה לתיק ושלפה מתוכו את הסכין שהייתה עטופה בשקית, וביקשה מבעלה בנפרד להסתובב בשביל ה"הפתעה" שהכינה לו, ואיך שהוא הסתובב היא דקרה אותו בגבו. היא הצליחה לדקור אותו במותן פעם אחת, דקירה שגרמה לו לדמם, בשעה שבנם בחדר הסמוך.
הבעל ההמום הצליח לעצור אותה מלדקור אותו שוב, חטף מידיה את הסכין, זרק אותה מחלון השירותים וניסה לצאת מהחדר תוך שהוא צועק לבנם שיברח אל השכנים. האמא נסתה למנוע זאת מהילד, אבל הגבר המדמם הצליח להתחמק ממנה ולהוביל בבהלה את בנם לשכנים. או אז, האישה תפסה סכין מטבח נוספת והחלה לרדוף איתה אחרי הבעל ברחוב, לעיני עוברים ושבים, עד שעצרו אותה.
בהתחלה הנאשמת כפרה במיוחס לה וניהלה משפט. לאחר שמיעת העדויות בתיק נחתם הסדר טיעון עם הפרקליטות, לפיו הנאשמת תחזור בה מכפירתה, תודה בכתב אישום מתוקן תישלח לתסקיר מבחן טרם יוכרע עונשה.
התביעה דרשה 24 חודשי מאסר.
בשלב הזה נכנס לתיק עו"ד אלון קריטי, שהצליח לשכנע את התביעה לחתום על הסדר חדש. עם קבלת תסקיר שירות המבחן עו"ד קריטי הפנה את תשומת לב התביעה למצבה הבריאותי והכלכלי המורכב העולה מן התסקיר, ולמצב הנפשי שבו היא הייתה נתונה בשעת ביצוע העבירה. תסקיר המבחן הדגיש כי לנאשמת אין רקע פלילי וכי וההתרשמות המקצועית היא שמדובר באירוע חריג של אשה נורמטיבית אשר משתפת פעולה בצורה מלאה עם תהליך הטיפול הציבורי ואף מטופלת באופן פרטני.
על בסיס חוות הדעת הזו הסביר הסנגור קריטי כי מדובר באירוע קיצוני וחריג עבור הנאשמת, שיש לה ילד קטן הזקוק לה, עובדה שנתמכת גם על ידי נפגע העבירה, בעלה, שאף הוא ביקש מבית המשפט להימנע ממאסר כדי שהיא לא תתרחק מבנם המשותף. הסנגור הפנה לכך, שלנאשמת ולמתלונן יש יחסים יציבים כיום, מתוך דאגה הורית לילדם המשותף.
שירות המבחן המליצו על עונש של עבודות שירות, וצו מבחן לשנה, והסנגור יחד עם התביעה הסכימו על תשעה חודשים בעבודות שירות בלבד.
נציג הפרקליטות, עו"ד יריב צרי, ציין כי זה אחד המקרים החריגים שבגלל סכסוך משפחתי מתמשך ומצב נפשי לא פשוט של הנאשמת, היא הגיעה לאותה התנהגות פלילית, אך ניכר שהיא למדה את הלקח.
השופט, יואל עדן, הדגיש כי ההחלטה לא היתה קלה לו, אבל שני דברים מרכזיים הכריעו מבחינתו: עמדת המתלונן, הבעל – שביקש להימנע ממאסר – וטובת הילד הקטין, שנראה שתיפגע אם הנאשמת תיאסר. לפיכך, הוא קיבל את הסדר הטיעון וגזר על הנאשמת תשעה חודשי עבודות שירות ופיצוי של 25 אלף שקל למתלונן.
מעו"ד קריטי נמסר: "ההגנה שמחה שבית המשפט קיבל בסופו של יום את הסדר הטיעון. אנחנו שמחים עבור מרשתנו שתוכל לשהות במחיצת בנה בכל יום".
