נתניהו אוחנה ודן אלדד נגד מנדלבליט ושאר העולם

צמרת מערכת המשפט סוערת בעקבות המריבה חסרת תקדים בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבין ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד.
הרקע ידוע, מנדלבליט אשר התנגד למינוי של אלדד מלכתחילה, הודיע על התנגדותו גם להארכת כהונתו עקב כשלים מקצועיים וערכיים.
אלדד בהודעה לעיתונות מתוזמנת היטב מיהר לחשוף כי לבקשת עיתונאי הוא מקיים בימים אלה בדיקה חוזרת לגבי עילת הסגירה של "תיק מנדלבליט" בפרשת הרפז. מדובר בעיתונאי עקיבא נוביק מחדשות 13 אשר פנה לאלדד לפני כחודש וחצי, אבל אלדד בחר להשיב לו רק השבוע, ובאופן פומבי, ורק לאחר פרסום מכתב התנגדות של מנדלבליט לחידוש המינוי הזמני שלו. "כדי שאוכל להשיב לפניית העיתונאי.. ביקשתי לבחון את החומר הקיים מהעבר בנושא זה בלשכת פרקליט המדינה", כתב אלדד, "מהחומר עלתה לכאורה תמונה מדאיגה בכל הנוגע לטיפול בעניינו של מנדלבליט ובכוונתי להעמיק חקר בנושא".

ההודעה של אלדד רומזת למעשה כי היה טיוח בממצאי החקירה של מנדלבליט עליה היו ממונים היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, ודן אלדד עצמו בתפקידו אז בפרקליטות המדינה. בהחלטה שקיבלו לפני שש שנים וקיבלה אישור על ידי בג"צ בשנת 2016 נקבע, כי אין בממצאי החקירה כדי להטיל דופי במנדלבליט.
בעלי העניין העיקריים בחקירה המחודשת של מנדלבליט הם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים אמיר אוחנה, שנראה שוב כמי שמתפקד על תקן הקונסיליירי של נתניהו וסוללת עורכי הדין שלו אשר מבקשים להלך אימים על מנדלבליט לקראת פתיחת המשפט של נתניהו בחודש מאי. (כתבה בנושא היחסים בין נתניהו לאוחנה כפי שפורסמה לראשונה ב"פוסטה")

היחסים העכורים בין אוחנה לבין מנדלבליט מקבלים ביטוי במכתב של מנדלבליט לנציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, שבו מנדלבליט ציין בין היתר כי אלדד נפגש עם אוחנה והשניים מחליפים בינהם מידע רגיש מאחורי גבו. בתגובה להודעת אלדד על חקירה מחודשת של מנדלבליט התגייסו כמעט כל בכירי הפרקליטות – המשנים לפרקליט המדינה, פרקליטי המחוזות וחברי הנהלת הפרקליטות – ופרסמו הודעת תמיכה במנדלבליט וגינוי לאלדד: "הודעתך מבישה ובלתי לגיטימית", פנו ישירות לאלדד, "יש לנו אמון מלא ביועץ המשפטי לממשלה. לצערנו, תוכן הדברים המתואר לגבי אופן תפקודך בניהול הפרקליטות, משקף את המציאות אותה אנו חווים מאז שנכנסת לתפקידך. אנו מזועזעים".

בפרקליטות מצופפים שורות
"אני ממש שמח שלא הייתי צריך להיות שם בדילמה, האם אני חותם או לא חותם על מכתב הגינוי לאלדד", אומר ל"פוסטה" בכיר לשעבר בפרקליטות המדינה. "אם אני לא חותם – אני בוגד בחבר'ה, אם אני חותם – יכול להיות שאני שותף למעשה נבלה.
"ועדיין, אם היו מציעים לי להיות ממלא מקום פרקליט המדינה, ולא היתה לי ברכת היועץ המשפטי, לא הייתי נכנס לתפקיד. גם אם תהיה הכי הגון בעולם, טוב לא תצא מזה. הפרקליטה אורלי בן ארי ויתרה כאשר הבינה מול מה היא עומדת…  מי שיש שכל בקודקודו היה אמור לדחות הצעה כזו של שר משפטים כמו אמיר אוחנה, כי ברגע שרואים מי מינה אותך ישר רוב המחנה יהיה נגדך. אוחנה הוא שר מאוד לעומתי שבא להחריב את הפרקליטות, ומראש הכוונה שלו היתה להטריד את מנדלבליט".

לבכיר לשעבר יש גם ביקורת על היועץ המשפטי, הוא תוהה מדוע מנדלבליט התעקש על המינוי של המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, תוך שהוא מביע עמדה פומבית על הכשלים הערכיים והמקצועיים של אלדד ועל אי התאמתו. "זה היה מיותר גם אם לדן יש את הבעיות שלו. כאשר הוא ניהל את המחלקה הכלכלית בתפקידו הקודם היו טענות רבות כלפיו, בעיקר של יחסי אנוש בעייתיים. תחת מנהיגותו, כוח האדם במחלקה הידלדל, פרקליטים ותיקים ומנוסים עזבו או עברו לתפקידים אחרים. אבל להגיד שאלדד מושחת? הוא לא מושחת. הוא אדם ערכי, רק הוא מתנהל כטירון פוליטי.

"זה מה שקרה עכשיו, כשאתה ממלא מקום פרקליט המדינה אתה מודיע על פתיחה בבדיקה בעקבות שאילתה של עיתונאי על סגירת תיק מנדלבליט בפרשת הרפז? מדובר בעניין שלובן אלף פעם, וגם בג"ץ נדרש לו. ברור שהמניעים היו פוליטים. כך גם ההחלטה שלו לפתוח בחקירת 'המימד החמישי' (החברה בראשות בני גנץ) שבועיים לפני הבחירות. בקיצור, הוא עשה את כל השגיאות האפשריות.

"למיטב ידיעתי, בכירי הפרקליטות לא משתפים איתו פעולה מזה זמן, ופשוט לא נותנים לא לעבוד, וזה לא קורה סתם. הנהלת הפרקליטות מצופפת את השורות כי היא באמת נלחמת על חייה, נתניהו וחבורתו רוצים להחליש אותה, הם עושים דה-לגיטימציה, למשטרה, לפרקליטות ובקרוב גם לבית המשפט העליון. על הרקע הזה, חלקים נרחבים בציבור באמת לא מאמינים היום למשטרה ולפרקליטות, והעימות החדש בין מנדלבליט לאלדד מחליש אנושות את המערכת. מה יאמר האדם מהרחוב ולמי הוא יאמין, למנדלבליט או לאלדד? אנשים יגידו בסוף: 'הנה ההוכחה שהכל אישי', בלי קשר לשאלה מי צודק ומי לא".

תמי אולמן ללא הפסקה
רק לאחרונה קראה עו"ד תמי אולמן לשלול על אתר מהשר אוחנה את רשיון עריכת הדין, עקב התמיכה הפומבית שלו ביו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אשר סירב לקיים את פסק דין בג"ץ לבחירת מחליפו. אולמן, יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, נוהגת להתבטא בעניינים ציבוריים, ופעם אחר פעם היא מתייצבת לימין מערכת אכיפת החוק אל מול הגורמים התוקפים אותה מהשלטון המרכזי במדינת ישראל.

בעימות הנוכחי עו"ד אולמן סבורה כי מנדלבליט צודק, ואילו  אלדד "עשה מעשה שלא ייעשה, בהנחה שהעובדות הנמסרות לציבור הן נכונות. אלדד הרי היה מעורב בחקירת מנדלבליט בזמנו, אז היום הוא מחפש לפתוח מחדש חקירה שהוא עצמו דן ודש בה, וניתנה בה החלטה של בג"צ? אם כך, אנחנו לא יכולים לסמוך על שיקול הדעת שלו. לפתוח חקירות מחדש? זה לא הגיוני".
עו"ד אולמן סבורה כי אלדד צריך להתפטר על אתר נוכח האי אמון שהביעו בו כל בכירי הפרקליטות. "ברגע שאין אמון בפרקליט מדינה, הוא צריך לקום וללכת. זו משרת אמון, חייב להיות אמון בין פרקליט המדינה לבין היועץ המשפטי, ובין פרקליט המדינה להנהלת הפרקליטות וראשי המחוזות. מכתב הפרקליטים הבכירים מדבר בעד עצמו, אם הם באופן גורף לא מאמינים במנהיג שלהם, הוא בוודאי לא יכול להמשיך".

מנדלבליט ישן על זה לילה
כאמור, בינואר 2016 דחה בית משפט העליון פה אחד בהרכב חמישה שופטים (ג'ובראן, דנציגר, עמית, זילברטל, סולברג) עתירות שהגישו בעניין תנועת אומ"ץ באמצעות עו"ד יובל יועז ועו"ד אילנית שומרון, והתנועה לאיכות השלטון.
עיון בפסק הדין של בג"צ ובחוות הדעת של וינשטיין מאיר באור תמוה את החלטת אלדד החדשה לחזור לנער את האבק מעל התיק. פרסומים שוליים באתרים מסויימים וברשתות החברתיות אשר מלווים עכשיו את ה"בדיקה" ומשמשים כלהקת עידוד לאלדד, רק מלמדים על המניעים הפוליטיים של המעוניינים בפתיחת תיק מנדלבליט מחדש – על כך שלא פנה ליועמ"ש ויינשטיין בערב שבו הגיע לידיו מסמך הרפז אלא רק למחרת בבוקר.

השופט ג'ובראן כתב על זה בפסק הדין: "וינשטיין הסתמך על עמדת פרקליט המדינה (שי ניצן), לפיה מחומר הראיות אמנם עלתה התנהגות בעייתית מצדו של מנדלבליט, אך זו הייתה מצויה ברף הנמוך ולא הצדיקה העמדה לדין פלילי. וינשטיין ציין בהחלטתו כי מצא שמנדלבליט 'עשה את המעשה הנכון בתוך זמן קצר ביותר'. שותף אני לדעה זו. סבורני כי מנדלבליט נהג כשורה שעה שהשהה את החלטתו בדבר העברת 'מסמך הרפז' לידי היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין למשך זמן קצר, כדי לשקול את העניין במהלך הלילה. עת נתקל אדם בסוגייה כה רגישה ובעייתית, מצופה ממנו לשקול את הדברים ולקבל החלטה מושכלת, ולא 'לשלוף מהמותן' החלטות פזיזות. החלטתו של מנדלבליט לשקול את הנושא במשך הלילה היתה החלטה סבירה ונטולת דופי ערכי".

השופט סולברג כתב: "החלטת היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק מבוססת על שני אדנים. בנוגע לראיות נאמר כי קשה יהיה להוכיח ביצוע עבירה, בעיקר במה שנוגע ליסוד הנפשי; בנוגע לאשמה נאמר כי מכלול האירוע כולו, ובעיקר העובדה שמנדלבליט עשה את המעשה הנכון כבר למחרת היום, והעובדה שלא נגרם נזק לחקירה, מובילים למסקנה כי אין הצדקה להגיש נגדו כתב אישום".
השופט סולברג שלל את "הנחת המוצא, לפיה במינוי למִשׂרה בכירה כמו זו של היועץ המשפטי לממשלה, לא יתכן למנות מועמד שדבק בו איזה רבב, ולוּ קל שבקלים… לקדוש ברוך הוא יש מספיק מלאכים בשמים. ברור כי גם אם שגה ד"ר מנדלבליט בהחלטתו 'לישון על זה לילה', הרי מיד עם שחר, בבוקר שלמחרת תיקן את שגיאתו. די בכך על מנת להפחית במידה ניכרת ממשקלם של המעשה ושל המחדל, עד כדי כך שמשקלם, לטעמי, זניח".
ואילו השופט עמית ציין, "ספק אם היה מקום מלכתחילה לחקירתו של מנדלבליט בנקודה שולית בהסתעפות של פרשת הרפז; קל וחומר אם היה מקום לחקירתו באזהרה, ואם אכן טעה מנדלבליט בכך ש"ישן לילה" על הנושא".