יוני 2016. השופט יואל עדן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה את השוטרים יוסף בר ואבי עוזרי, לצד קצין המודיעין אורן סבג ושוטר נוסף, מהתעללות בעצור ממוצא אתיופי שנחשד בעבירות רכוש.
ראש צוות הבילוש בר ורכז הבילוש עוזרי הואשמו כי הטיחו את העצור בקיר, היכו אותו באגרופים, בעטו בכל חלקי גופו וגרמו לו לחבלה בעין. הקצין סבג הואשם כי שפך על העצור ארבע פעמים מים רותחים מקומקום. הפרקליטות טענה כי בר ועוזרי שמעו על כך לפחות מהעצור עצמו, ולא דיווחו. העצור התלונן למח"ש שלוש שנים כביכול אחרי המקרה. השופט עדן זיכה את כל הנאשמים זיכוי מוחלט. "האירועים לא קרו כלל", פסק, וקבע כי המתלונן אינו אמין.
בהכרעת הדין השופט מתח ביקורת חמורה ביותר על שיטות החקירה הפסולות שהפעיל צוות החקירה של מח"ש בראשות דובי שרצר, כולל חתימת הסכם עד מדינה עם חוקר אחר מתחנת באר שבע ללא תיעוד, וחקירות אחרות לא מתועדות העולות כדי חשד לבידוי ראיות. בקביעה חריגה, השופט עדן קבע כי כי עדותו של שרצר "אינה מהימנה", והוסיף: "היחידה החוקרת הוצבה למשמר על המשטרה, ומהראיות עולה כי יש צורך למשמר גם על מי שעומד על המשמר".
המדינה לא ערערה על פסק הדין הפלילי והוא הפך לחלוט.
עכשיו הבלשים בר ועוזרי, המשרתים במשטרה 20 שנה, מגישים תביעה על סך מיליוני שקלים לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד המחלקה לחקירות שוטרים ושירות בתי הסוהר. באמצעות עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און תובעים השניים פיצויים בגין מעצר שווא ומעצר בית, הרחקה מהמשטרה (חופשה כפויה) למשך חודשים, נזקי גוף, נזקים נפשיים, חקירה ברוטלית ולשון הרע. "שמם הוכתם באופן קשה, כשוטרים אלימים ומושחתים".
עורכי הדין בר-און וכהן טוענים כי מח"ש תפרה תיק לנאשמים, כשהמטרה לנגד עיניה היתה הפללת הקצין סבג, שהסתבך בפרשה נוספת – בעילת סוכנת שגייס למשטרה. "דובי שרצר אמר לתובעים מפורשות, כי כל רצונו הוא 'לקבל את אורן סבג הסדיסט' ואם יתנו לו את אורן – בזה יסתיים העניין", נכתב בתביעה. "חוקרי מח"ש זימנו את אשתו של אחד הנאשמים, המשרתת גם היא בתחנה, וניסו לשדל אותה לטעון שגם היא הוטרדה מינית על ידי סבג. כאשר השיבה בשלילה, חודש מסע האיומים, וחוקר מח"ש צרח עליה: 'באזל (תחנת המשטרה ברחוב באזל בבאר-שבע, ז.ק) הוא ארגון פשיעה".
סבג, אגב, הורשע לבסוף בבעילת סוכנת (פרשה נפרדת), אך זוכה מתקיפת עצור כמו יתר הנאשמים.
בר ועוזרי מעלים בתביעה טענות קשות: שרצר וחוקרי מח"ש דרור תא-שמע ושרית עדיקא לכאורה איימו עליהם בשלל איומים, חלקם בוטים במיוחד. לדברי בר, שרצר אמר לו שהוא "יאכל זין", וכינה אותו "נכה בראש". עוזרי טוען כי אחד מחוקרי מח"ש הזהיר אותו כי כתוצאה מה"אלימות" שלו כביכול כשוטר, ובעקבות החקירה, צפויים לו נזקים איומים: "אנחנו יודעים שאשתך בהריון מתקדם, מה אתה חושב שיקרה לה אם נעצור אותך?".
"לעולם לא תהיה יותר שוטר… תתחיל לחשוב מאיפה אתה מביא כסף לעורך דין… מה תעשה בלי פרנסה", כך אמרו חוקרי מח"ש, לטענת התובעים, בניסיון לשכנע את השוטרים למסור גרסה אחרת, "כל החקירות אופיינו בהעלבה שיטתית, הטחת עלבונות, השפלה עד עפר, שימוש בשפת ביבים, התעלמות מזכויות הנחקר לאוכל, שתיה, הפסקות, זמן החקירה המותר…".
בסצנה אחת המתוארת בתביעה, בר ועוזרי נפגשו במסדרונות מח"ש והתחבקו. אחת מחוקרות מח"ש לא התאפקה, והשפילה אותם פעם נוספת: "אני מבינה שאתה ויוסי חברים ממש קרובים, מי מכם הגבר ומי האישה?", שאלה.
נטען, כי השוטר בר נלקח לתא מעצר רגיל בכלא השרון – יחד עם עבריינים, ונאלץ להמציא "סיפור כיסוי". לדבריו, לאחר ש"חבריו לתא" החלו לשוחח בערבית, אחד העצורים טען: "אתה מוכר לי", וניסה להיזכר מהיכן. בר היה אחוז אימה שיזהו אותו ולא עצם עין בהמשך הלילה. בבוקר, במשרדי מח"ש, הוא קבל בכעס: "הכנסתם אותי לעבריינים. מה רציתם – להרוג אותי?".
עורכי הדין בר-און וכהן תיארו עוד בכתב התביעה, כיצד מח"ש עשתה לכאורה שימוש ברעייתו של בר וזימנו אותה לסדרת חקירות במטרה להפעיל עליו אמצעי לחץ. "בניסיון לתפור תיק, נקטה מח"ש במגוון שיטות חקירה פסולות, על מנת לנסות ולקבל מהתובעים הודאה… באמצעות שיחות מסדרון לא מתועדות… התעללות בתובעים על דרך הקפאתם בקור עז… ביצוע מסדר זיהוי פסול… השלכת התובע לתא מעצר אחד עם עבריינים… רישום מזכרים כוזבים… אי העברת ציוד בסיסי".
בנוסף נטען כי מח"ש התעלמה מהסתירות בעדות המתלונן. "בידיה היו מספר גרסאות של המתלונן, ומנגד אפס ראיות כלפי התובעים… במהלך עימות עם המתלונן, כאשר עוזרי ניסה לענות, החוקר שרצר בעט ברגליו".
עו"ד כהן ובר און מצטטים שלל קביעות חריפות של השופט עדן מהכרעת הדין המזכה, ובהן שגיוס עד המדינה בתיק, במהלך הפסקה לכאורה בחקירה ובשירותי התחנה, "בוצע בניגוד לכללים ביחס לניהול חקירה ותיעודה… חלק זה של החקירה כלל איננו מתועד למעט אותו מזכר של ראש צוות החקירה (שרצר) שעדותו היתה מגמתית… כמה נחקרים כמה פעמים מוצאים החוצה להפסקה, והם מעידים כי מבוצעת אליהם פנייה על ידי החוקרים… הפסקות אלו מתועדות באופן חלקי ביותר, ולמעשה נסתר מעינו של בית המשפט התוכן המלא של הדברים שנאמרים בהפסקות אלו, אשר הן חלק בלתי נפרד מהחקירה, שכן במסגרתן החוקרים עם החשודים, שואלים שאלות, משוחחים עימם על האירוע, מזהירים אותם אזהרות ובחלק מהמקרים נותנים להם הבטחות".
מפרקליטות המדינה נמסר בעקבות הגשת תביעת השוטרים בר ועוזרי: "כל הטענות במסגרת ההליך יתבררו בפני בית המשפט".
עו"ד עודד סבוראי ממשרד סבוראי, שחם-שביט, המייצג את סנ"צ שרצר, מסר בתגובה: "הפרשה המדוברת נבדקה על ידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, אשר קבע בדו"ח המסכם באופן חד משמעי, כי לא נפל רבב בהתנהלותו של סנ"צ שרצר וכי פסק הדין גרם לו עוול. חבל שלאחר קביעה זו של הגורם המוסמך, עדיין יש מי שמוצא לנכון לחזור שוב על אותן טענות".
