שירות בתי הסוהר נערך לחידוש ביקורי עורכי הדין בבתי הסוהר, עם דעיכת הקורונה, אבל הפגישות יוגבלו לשיחות וידאו בלבד, כאשר הסנגור במתחם מבודד בתוך המתקן – והאסיר בחדר אחר. ממלא מקום נציב שב"ס, אשר וקנין, אמר בישיבת ועדת הכנסת לעניין משבר הקורונה כי הרעיון המתגבש הוא לבנות "מתחמים טכנולוגיים" בתוך בתי הסוהר, אליהם יבואו עורכי הדין כדי לתקשר עם לקוחותיהם (5 מאי). לפי התוכנית, הסנגורים יהיו חייבים להגיע למתקני הכליאה כדי לשוחח בווידאו עם לקוחותיהם, למרות שלא מדובר במפגש פנים אל פנים, וזאת מטעמי "חסיון ואבטחת מידע", על מנת לפקח כי השיחה נערכת עם עורך הדין. טרם יצאה הודעה רשמית בנושא.
ועדת הכנסת דנה בעניין זכויות הכלואים על רקע הגבלות משבר הקורונה, ומשתתפי הדיון שנערך באפליקציית זום, קראו לשב"ס לתכנן "אסטרטגיית יציאה". "יש להחזיר את ההיוועצות עם עורכי הדין לשגרה, ולבחון מחדש גם ביקורי משפחות. ניתן לאפשר מפגשים מאחורי זכוכית אטומה", אמרה עו"ד רותם טובול, יו"ר ועדת בתי סוהר בלשכת עורכי הדין. "זכויות העצורים והאסירים נפגעו משמעותית בתקופת הקורונה. התקשורת שלהם עם עורכי הדין צומצמה מאוד. את המעט שהיה להם, היכולת לשבת עם עורך הדין, לקחו. השיח לפני דיון הארכת מעצר בבית המשפט, צומצם לדקותיים בטלפון. גם בשאר שיחות הטלפון, חסיון עורך דין-לקוח לא נשמר".
עו"ד טובול הוסיפה כי עצירת יציאת הכלואים מבתי הסוהר פוגעת באסירים הזקוקים לאבחון רופא מומחה בתחומים שונים, ובכלואים חולי סרטן ובעלי מחלות מורכבות שאינם יוצאים לטיפולים רפואיים. זאת כאשר הסיכון לאסירים אלה גובר, וכשבבתי הסוהר אין אפשרות לשמור על מגבלת מרחק של שני מטר, כפי שדורש משרד הבריאות: "צריך לחשוב על פתרון מותאם לאסירים בסיכון". מתברר כי עצירת היציאות מבתי הסוהר מעכבת אפילו שחרורים שקבע בית משפט. לדברי עו"ד טובול, היו מקרים שבית משפט הורה לשחרר עצור בשתיים בצהריים, ושב"ס ביצע את השחרור רק בשעות הערב, בעוד שהעצור היה משתחרר לאלתר אם היה מובא לבית המשפט.
דברים דומים נשמעו מפי ד"ר סיגל שהב, ראשת הקליניקה לזכויות עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ועסקים: "יש לתת מענה למאות רבות של אסירים מבוגרים ובקבוצות סיכון, ולא להמשיך להחזיק אותם בתנאים הקיימים. צריך לקחת בחשבון איך נותנים לעורכי דין לבצע את עבודתם מול האסירים ולהגיע מוכנים לבתי המשפט, מדובר בחירות של אנשים בסופו של דבר". עו"ד שהב הוסיפה כי קיבלה פניות מעצורים חדשים שמוחזקים במעין בידוד במתקני מעבר בתנאים קשים, וללא החלפת בגדים. "באגפי המעבר אי אפשר לישון, גם נושא האוכל והטלפונים בעייתי. עצורים נשארים שבועיים עם אותם בגדים, בלי יכולת להחליפם".
ענת ליטוין, מנהלת מחלקת כלואים בארגון רופאים לזכויות אדם: "נכון ששב"ס עומד במטרה שלא יהיו נדבקים בתוך בתי הכלא, אך האסירים משלמים על זה מחיר יקר. הופסקו ביקורי עורכי הדין והמשפחות שמהווים אולי את ההזדמנות היחידה להתלונן על מצבי כליאה בעייתיים. בניגוד לאוכלוסייה הכללית שמקבלת מידע שוטף על המשבר ומצב התחלואה, הכלואים ניזונים משמועות שמזינות את החשש והחרדה".
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח: "ההגבלות יוצרת מצב של סיר לחץ. צריך לחשוב על דרך להחזיר את הזכויות, גם אם בהדרגה. צריך לחזק לפחות את שיחות הווידאו עם המשפחות – שמוגבלות לחמש או עשר דקות שיחה אחת לחודש או שבועיים. צריך לאפשר להם להתייעץ עם עורכי הדין שלהם בלי שמאזינים להם לשיחות. משפחות האסירים עדיין צריכות להגיע לסניפי דואר כדי להעביר להם כסף לקנטינה. לא יתכן שבשנת 2020 המצב עדיין עובד כך, צריך שיהיה בצורה מקוונת".
עו"ד גיל שפירא, ממונה ייצוג אסירים בסנגוריה הציבורית, ציין את הקפאת תקן הכליאה (מעל 14 אלף אסירים) שאושר בכנסת לאחרונה ב-2018 ולא עודכן מאז. הדבר הביא להקפאת השחרורים המנהליים (קיצור אוטומטי של תקופות כליאה במספר שבועות או חודשים), דווקא בתקופה זו, למעט אסירים המשתחררים לפי תקנות שעת חירום ובכפוף לאישור משטרה.
וקנין השיב לדברים: "לא היתה הדבקה אחת של קורונה בשב"ס, אם לא היינו נועלים את בתי הסוהר, המצב היה שונה. מחר תוצג לי תכנית כיצד לשפר את הקשר עם עורכי הדין, והרעיון המתגבש הוא לבנות מתחמים טכנולוגיים בתוך המתקנים בהם יוכלו עורכי הדין לתקשר עם העצורים. לגבי בתי משפט, העמדה של שב"ס היא שיש לעשות הכל בשביל לא להביא את העציר בפני בית משפט. הייתי רוצה לא לסכן את את האסירים. לתת להם את כל הזכויות, כולל היוועצות, אבל להשאיר אותם בפנים. נכון להיום, נערכו יותר מ-12 אלף דיונים בהיוועדות חזותית.
"בנוגע לטיפול רפואי, בשבועיים האחרונים כ-1,500 אסירים קיבלו טיפולים על ידי רופאים מומחים חיצוניים, חלקם בכניסה פיזית לתוך בתי הסוהר, וחלקם באמצעים אחרים. בנוגע לחולים – בשב"ס אין חולים סופניים, גם אם יש מספר חולי סרטן. ביחס לאסטרטגיית יציאה – חידשנו את העסקת האסירים במפעלים בתוך בתי הסוהר. השחרור המנהלי נעצר כי תקן הכליאה נקבע על 14,400, אבל שחררנו יותר מ-500 אסירים לחופשה כחודש לפני השחרור המתוכנן שלהם. מדובר על אסירים שלא עשו עבירות מין או אלימות בתוך המשפחה ושהפגינו התנהגות טובה".
לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח על בדיקות קורונה, וקנין ציין כי "מתוך אלפי אנשי סגל חלו שבעה סוהרים, ונכון להיום סוהר אחד חולה. העברנו בבדיקות יזומות 489 אנשי סגל ו-749 אסירים. יש לנו תוכנית סדורה והקצאות לבדיקות".
