מספר הנפגעים, נרצחים ופצועים מעבירות נשק ואירועי ירי על רקע פלילי בישראל זינק פי שלושה בשמונה השנים האחרונות, מאז שנת 2017.
היקף התופעה, המצביעה על זמינות כלי נשק, זינק בעיקר בחברה הערבית: 92 אחוז מהמאושפזים בבתי חולים בשל אירועי ירי בשנים 2020 עד 2024 הם ערבים. כך עולה ממחקר חדש ואיסוף נתונים במרכז המידע של הכנסת.
עד כה, היו מוכרים בעיקר מספרי הנרצחים. המחקר החדש מוסיף נתון חשוב לתמונה והוא מספר המאושפזים בבתי חולים עקב אלימות פלילית באמצעות כלי נשק בשנים 2020-2024.
הנתונים שיובאו מתייחסים רק לאלימות פלילית – ולא כוללים קורבנות ירי שנפגעו בפעולות איבה.
כפי שניתן לראות בתרשים, בשנים האחרונות היתה עלייה מתמדת במספר המאושפזים והנרצחים כתוצאה מעבירות ירי.
כמו כן, אם מרחיקים את ההשוואה לשנת 2017, מגלים עלייה דרמטית עוד יותר ומבהילה: בשנת 2017 נרשמו 280 מאושפזים בלבד מאירועי ירי פליליים בבתי החולים.
מספר הנפגעים והפצועים מירי פלילי, שאושפזו בבתי החולים עלה כך:
2017 – 280 נפגעים
2018 – 341 נפגעים
2019 – 393 נפגעים
2020- 459 נפגעים
2021 – 527 נפגעים
2022 – 541 נפגעים
2023 – 710 נפגעים
2024 – 785 נפגעים.
כאמור, מאיסוף הנתונים עולה שהרוב המוחלט של המאושפזים כתוצאה מעבירות ירי הם ערבים: מדובר בכ-92 אחוז ממספר הנפגעים בטבלה. לא מפתיע, בהתחשב במספר אירועי הירי בחברה הערבית, אבל עדיין נתון מדהים בחדותו.
אם לחשב לפי גודל אוכלוסייה, בכל התקופה אושפזו כתוצאה מירי כ-137 ערבים לכל 100 אלף תושבים, בעוד שהיחס המקביל באוכלוסייה היהודית הוא כשלושה מאושפזים בלבד לכל 100 אלף תושבים יהודים.
כלומר, הסיכוי של אזרח ערבי להיפגע בארוע ירי על רקע פלילי גבוה פי 45 מהסיכוי של אזרח יהודי להיפגע בארוע דומה.
בפילוח לפי גיל עולה, כי בחמש השנים 2020-2024 נפגעו מעבירות ירי 209 קטינים – 95 אחוז מהם ערבים (!).
בד בבד, אושפזו בחמש השנים 2,813 בגירים נפגעי ירי – 91 אחוז מהם ערבים, וקבוצת הגיל הבולטת בין הנפגעים היא 18-24.
המחקר מבצע פילוח של המאושפזים והנרצחים בחמש השנים האחרונות, גם על פי מקום המגורים והמוצא:
1,500 מהנרצחים והפצועים מאירועי ירי בשנים 2020-2024 מתגוררים ביישובים מוסלמים.
529 מתגוררים ביישובים בדואים בדרום.
118 מתגוררים ביישובים בדואים בצפון.
53 מתגוררים ביישובים נוצרים.
49 מתגוררים ביישובים דרוזים (הנתון לא כולל דרוזים שמתגוררים בישובים עם רוב מוסלמי).
243 מתגוררים ביישובים יהודים.
עוד נתון לדוגמה: ביישובים הבדואים בדרום גדל מספר המאושפזים מירי כמעט פי שלושה תוך חמש שנים, מ-66 מאושפזים בשנת 2020 ל-182 נפגעים בשנת 2024.
גם ביישובים הבדואים בצפון גדל מספר הנפגעים באירועי ירי ב-81 אחוז מאז שנת 2020.
ביישובים המוסלמים מספר הנפגעים גדל בכמעט 50 אחוז.
ביישובים מעורבים גדל מספר הנפגעים ב-32 אחוז.
עשרת היישובים בהם מספר הנפגעים מארועי ירי היה הגבוה ביותר בשנים 2020 עד 2024 הם אלה שבטבלה:
הנתונים מצביעים על כך שהסלמה בולטת במיוחד נרשמה בין שנת 2022 לשנת 2023, בה נרשמה עלייה של 31 אחוז בקורבנות אירועי ירי בכל הארץ.
שנת 2022 היתה השנה בה פעלה תוכנית "מסלול בטוח" שהקצתה משאבים חסרי תקדים לטיפול במוקדי הפשע בחברה הערבית, תוכנית שהוביל סגן השר יואב סגלוביץ במשרד לביטחון הפנים תוך הידברות עם ראשי הרשויות הערביות.
שנת 2023 בה נרשמה הקפיצה החדה מ-540 נפגעים בארועי ירי ל-710, היא השנה של חילופי הממשלה וחילופי השר עמר בר-לב בשר איתמר בן גביר. ממשלת נתניהו ועמה השר בן גביר הושבעו ונכנסו לתפקידם ב-29 בדצמבר 2022 – מה שמאפשר השוואה מלאה בין ביצועי הממשלות.
המספרים הנוספים
מסמך נוסף שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאיר את תופעת הפשע הגוברת הגוברת בחברה הערבית – גם מצד נתוני האכיפה.
המחקר חושף כי בשנים 2023-2024, שני-שליש – שהם כ-65 אחוז – מהעצורים על ידי המשטרה בכל סוגי העבירות, בגילאי 18-34, היו לא יהודים.
מספר העצורים היהודים בשנת 2024 בקבוצת הגילאים 18-34 עמד על 7,929 עצורים.
מספר העצורים שאינם יהודים היה גבוה פי שניים, והגיע כמעט ל-15 אלף עצורים.
זאת, למרות שהצעירים הערבים בקבוצת הגיל עד 34, מהווים רבע בלבד מהאוכלוסיה.
עוד עולה, כי כ-43 אחוז מכל כתבי האישום של התביעה המשטרתית הוגשו נגד נאשמים לא יהודים.
