
הנאשמים אילן בן שטרית ומשה מלול הגיעו להסדר טיעון סופי עם התביעה, והורשעו על ידי בית המשפט כל אחד בעבירות המיוחסות לו (15 מרס). על חשיבות ההוצאה לפועל של ההסדרים הללו אפשר ללמוד מכך שהדיונים נערכו למרות הוראת שר המשפטים על השבתת מערכת המשפט בעקבות סכנת ההידבקות בקורונה.
ל"פוסטה, נודע כי הסדרי טיעון נוספים עומדים על הפרק וייסגרו בימים הקרובים.
לגבי הנאשם מספר 1, יצחק אברג'ל, מהתנהלות פרקליטו בדיון עולה כי הוא ממשיך בניהול המשפט כרגיל, ועל פניו נראה כי הוא מתכוון להגיש ערעור על ההרשעה שצפויה לו בסיומו של המשפט.
תיק השולחנות מבלגיה ליפן
אילן בן שטרית, אחד האנשים הקרובים ביותר לאברג'ל לאורך שנים ארוכות, הורשע בעבירות של ייצוא, ייבוא, מסחר ואספקה במסגרת ארגון פשיעה, עבירה על פקודת הסמים המסוכנים ועל החוק למאבק בארגוני פשיעה. בנוסף הוא הורשע בעבירות של התחמקות ממס וסיוע לאחר להתחמק ממס, הכל במסגרת פעילות בארגון פשיעה, הגם שנמחקה עבירת המנהל בארגון פשיעה שיוחסה לו בכתב האישום המקורי.
התובעת עו"ד מיכל מזור מפרקליטות מחוז תל אביב מסרה הודעה פורמלית לבית המשפט, "הארגון אליו חבר הנאשם יחד עם אחרים הוא ארגון פשיעה בינלאומי אשר פעל בישראל ובמדינות העולם השונות בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, בין השנים 2002 עד 2006, במסגרתו הנאשם, עם אחרים, חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו עסקאות סמים בהיקפים גדולים ברחבי העולם כדי לבסס את השפעת הארגון ועוצמתו נגד יריביו. לשם כך ניהל הארגון מערך לוגיסטי בינלאומי מסועף שכלל זרועות בבלגיה ובספרד, ביפן ובישראל".
התובעת הדגישה כי ההרשעות מבוססות על העדויות של עדי המדינה במשפט. בן שטרית הורשע בביצוע עסקה של 50 אלף כדורי אקסטזי מבלגיה לישראל בשנת 2004, משלוח שנתפס אצל בלדר בנתב"ג. אישום אחר מאותה שנה בו הוא הודה כעת: העברה מבלגיה ליפן של שלושה שולחנות שבכל אחד מהם הוסלקו כ-40 אלף כדורי אקסטזי בשווי כולל של למעלה מחמישה מיליון שקל. השולחן השלישי בסדרה נתפס על ידי שלטונות המכס ביפן.
בן שטרית, אשר היה מיוצג על ידי עו"ד אלי מויאל, נשפט בהסדר לשבע שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים במצטבר לעונש 22 שנות המאסר אותו הוא מרצה על ניהול ארגון פשיעה אילת, וקנס בגובה 50 אלף שקל. הקראת גזר הדין תינתן במועד מאוחר יותר.
ישראלי באמריקה
משה מלול החליט לבסוף לקבל את הסדר הטיעון שהוצע לו, והורשע אף הוא בעבירות של ייצוא, ייבוא ואספקת סמים במסגרת ארגון פשיעה, עבירה על פקודת הסמים ועל החוק למאבק בארגוני פשיעה. גם מלול הודה והורשע בעבירות של התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה, עורמה ותחבולה, הכל במסגרת ארגון פשיעה.
כאשר התובעת, עו"ד מיכל מזור, בקשה לדחות את הטיעונים לעונש בשל האפשרות שהנאשם יחזור בו מההודאה וההסדר כפי שכבר קרה בחודש שעבר, "אנחנו לא יכולים לעשות את זה איתו על הדרך", ראשת הרכב השופטים, השופטת גיליה רביד, מיהרה להציע "לא לדחות את זה יותר מדי", ובקשה שהטיעונים יהיו בצהרי היום.
במהלך הטיעונים לעונש ציינה עו"ד מזור את ההרשעה של מלול בארה"ב, שם הוא נשפט ל-15 שנות מאסר אותן הוא מרצה מאז שנת 2008, והדגישה כי כל ההודאות שלו בהסכם לא כוללות זהויות של שותפיו לעבירות, ולא ישפיעו על נאשמים אחרים בתיק.
גם בנוגע למלול הגדירה התובעת מזור את חברותו ב"ארגון פשיעה בינלאומי אשר פעל בישראל ובמדינות העולם השונות בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, בין השנים 2002 עד 2006, במסגרתו הנאשם יחד עם אחרים חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו גם עסקאות סמים בהיקפים גדולים ברחבי העולם, הכל כדי לבסס את השפעת ארגון הפשע ועוצמתו נגד יריביו. לשם כך ניהל הארגון מערך לוגיסטי בינלאומי, מסועף שכלל זרועות באירופה, ביפן ובישראל".
באישום הראשון הודה מלול בשותפות לעסקה של 11 ק"ג קוקאין בשווי 2.8 מיליו שקל מפרו לאנגליה באמצעות בלדרית, ולאחר שהבלדרית נעלמה עם הסמים הוא שילם לארגון פיצוי יחסי בסך 80 אלף דולר. באישום השני הודה מלול בקשירת קשר להברחת אקסטזי ליפן במסגרת ארגון הפשע, 60 אלף כדורי אקסטזי במזוודה מגרמניה ליפן בשווי 2.4 מיליון שקל, ועוד 90 אלף כדורי אקסטזי במזוודה נוספת בשווי 3.6 מיליון שקל. מלול הודה והורשע גם בעסקת השולחנות עם אילן בן שטרית מבלגיה ליפן, ובמשלוחים של עשרות קילוגרמים של סם מסוג אייס (מקבילה כימית של קראק) בשווי 10 מיליון שקל לפחות.
מלול, אשר היה מיוצג לאורך המעצרים והמשפט בארץ ובארה"ב על ידי עורכי הדין יניב שגב, דניאל כפיר ומורן לוי, נשפט בהסדר לשבע שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים במצטבר לעונש האמריקאי אשר מסתיים בשנת 2023, אולם נראה כי בקרוב מאוד הוא יוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים ולבקש קיצור שליש ממאסרו.
מלול מתחרט
מלול, אחד הנאשמים הססגוניים והצעקניים בפרשה בכלל ובמשפט בפרט, פנה לבית המשפט וביקש לסכם בעצמו, לא נגענו:
"קודם כל אני מתחרט על כל המצב שהיה לי פה אתכם, לפעמים דברים יצאו מהקשרם, ואמרתי לא פעם ולא פעמיים שקשה לי המצב שאני עובר פה, יש פה חברים שהכרתי במהלך כל המעצר שלי, וזה היה לי קשה לראות את אח שלי אומר את מה שהוא אומר על כולם, כשאני נמצא פה איתם. אז קודם כל אני מביע חרטה על ההתפרצויות שלי, זה היה סוג של תסכול, אובר, אגיין אנד אגיין, ואמרתי לך (לשופטת רביד) את זה.. לא עשיתי את זה בכוונה, זה פשוט בן אדם אחר שנכנס בי, זה סוג של נקודה שלא יכולתי להשתלט על עצמי. אני מביע חרטה למדינה על כל המעשים שלי.
"רציתי להגיד משהו גם לניסים מירום, אני אבקש מהתובעים וההרכב שבאמת תתחשבו בשאר החברים שיושבים על ספסל הנאשמים ובכל המצב שקורה במדינה… לפעמים את קצת יודעת לבוא לקראת אנשים, את יודעת לסגור את הסאגה הזאת על הצד הטוב ביותר, כמו שסגרתם איתי… תודה רבה לכם ואני מתנצל עוד פעם. מקווה שיהיו לי בעזרת השם חיים שונים".
















אוטוטו מלול בחוץ ואח שלו הסמרטוט..ימשיך לחיות את חייו (אם אפשר לקרוא לזה חיים..)
בפחד ומתוך ידיעה שעד סוף חייו יחיה כנרדף…
ומגיע לו שירגיש ככה..
הוא חלאה ששיקר ואמר מה שהמשטרה ביקשו מימנו להגיד…
בכלל לכל עדי המדינה אם אתם לא מסוגלים לשמור אמונים לחברים שלכם אז אל תהיו שם…אתם הורסים את חייכם וחיי משפחתיכם..שמשלמות איתכם מחיר כבד מנשוא
מה עם הארגון של יצחק עדיין קיים
עבריינים לא נאמנים זה לזה.תמיד ירמו ישקרו יבגדו.והשפיץ זה הבגידה במשטרה.בהתחלה הם יעבדו עם הרמן עד שיפלו בפח גדול ואז הם יהפכו לידי תביעה או סמויים או עדי מדינה.העבריינים ברוב המקרים לא נאמנים לחברים.יעשו להם כיפות אדומות.ימעלו בכסף.ירכלו וילכלכו מאחורי הגב.הכל צביעות.עבריינים זה אנשים אינטרסנטים נטו אין להם נאמנות.רק פחד או אינטרס.מי שחושב שגנבים יהיו נאמנים לחבר שלהם שימשיך לחלום.הסיבה להגיד נובעת משילוב של גורמים.חוסר חברות אמיתית.חוסר אמינות אישית.אינטרס.פחד.ומעילה שנמעלו.או שקיבלו יחס פוגעני.לכן אדם ממוצע לא יהיה נאמן למי שהרי עימו.הרי ידוע שעבריינים לא דואגים לחברים שלהם.והנטישה מביאה להגיד.אם העבריינים היו חברים זה לזה ונאמנים דואגים ומסורים.החבר היה מתבייש לצאת עד מדינה.והיה מקריב את עצמו ואם היה יוצא עד מדינה מהעבודה היה מתאבד.אבל כשהעבריין השותף מעל אותך.היכה אותך.נטש אותך.מה נשאר למסכן להפסיד.לשבת בכלא כעני ונבגד רק אדם מיוחד יכול לחיות עם זה ולא להתמרמר.אז עבריינים יקרים אתם לא רוצים שיבגדו בכם תהיו נאמנים לחברים ואז הם יהיו לצידכם
תראו את רוחן יושב מאחורה ומסתלבט על כולם
אבי אתה חף מפשע תסגור7 8 שנים שב עוד שנתיים וחצי ותחזור לאוהבים שלך
תגובה למיכה .כתבת נכון אבל חשוב להזכיר שיש הרבה סוגים של עבריינים. זה שמישהו יודע להרכיב מטען לא אומר שביום צרה הוא מוכן לשבת עשר שנים על סיוע בתיק רצח.
יש גרעין קשה של עבריינים מלידה שצברו את המוניטין והחברים שלהם בבתי כלא לנוער ואלה בדרך כלל נאמנים לקודים של העולם התחתון, כל השאר טרמפיסטים שמנסים לעשות חבילה קטנה של כסף וברגע שנופלים הופכים לעדי תביעה. שכל אחד יפקח עיניים ולפני שהוא יוצא לדרך שיבדוק טוב טוב מי נמצא לידו, אם אנשים כמו שמעון ביטון הבויינג בומבי ושוורצמן הפכו לעדי מדינה אז כנראה שאף אחד לא מחוסן.
עצוב אבל נכון הדור של פעם שנות ה70 זה היה פעם עד מדינה היה דבר נדיר היום אין פשע ומי שעושה כדאי לו לעשות לבד אם לא אתה גמור
אתה צודק מאה אחוז.אבל גם הגרעין הקשה הוא בן אדם.אם לא תתמוך בו בקנטינה ועורך דין ודרישת שלום וסיוע למשפחה איך יהיה בו הכח והרצון כוחות הנפש לעמוד במאסר ארוך .שאפילו העבריין הכי משופשף עדיין לא מבלה ונהנה בכלא.במיוחד שיש שמונה בחדר ממורמרים סגורים ונוצר המון סכסוכים בפנים וכאלה מבחוץ.והשבס לא הכי נחמד עם האסירים.אז אם לא תתמוך מצד אחד.וכשמצד שני באים המשטרה ומציעים לך חופש וכסף וחוץ לארץ עם זהות אחרת.אז טובע נאחז בקש.גם במשהוא זמני אפילו בסיכון למוות.אנשים בכלא מאבדים שפיות מרוב המאסרים.אחלה גנסטרים לאורך ההסטוריה בישראל יצאו עדי מדינה ותביעה וסמויים.והם הגרעין הכי קשה שמגיל קטן ברחוב ובמוסדות ובכלא נוער בוגרים.בוגרי אוניברסיטת הרחוב והשבס.מעצרים היו להם כמו שיש יום ראשון בשבוע.נפש האדם בלחץ ותנאים מסוימים נשברת.
אבי רוחן יושב בפינה שלו שקוף. נותן להם לעשות רעש וצילצולים. יעשה על הראש שלהם עסקת טיעון ויצא תוך שנה שנתיים. אבי אוהבים אותך