אחד הקשיים הגדולים במאסר הוא כאשר אסיר נקלע למצב רפואי מסובך ולא זוכה למענה טיפולי ראוי אלא ליחס מזלזל וחשדני, מה שקורה אינספור פעמים.
זה משהו אחד להיות אסיר, ומשהו אחר לגמרי להיות אסיר חולה שנפטר מאחורי הסורגים.
זהו פחות או יותר סיפורו של שי ידיד, שכל תלונותיו, ותלונות בני משפחתו ופרקליטו, זכו להתעלמות מוחלטת מצד שב"ס.
ביום שלישי דיווח שירות בתי הסוהר: "אסיר פלילי מבית הסוהר איילון מאזור המרכז נפטר בבית הסוהר כשמצבו הרפואי חוסה תחת צנעת הפרט. כבכל אירוע מות אסיר מונה צוות בדיקה" (17 יוני).
מצד אחד, ההודעה הלאקונית של שב"ס אינה חושפת את מה שקרה לפני מותו של האסיר. מנגד, פניות שונות שהגיעו לאתר "פוסטה" מעלות לכל הפחות שאלות ותהיות בכל הנוגע להתנהלות שב"ס מול האסיר, והטיפול הרפואי שקיבל, או יותר נכון – לא קיבל.
כאמור, האסיר שנפטר הוא שי ידיד, בן 53. הוא ריצה מאסר של 13 שנים על עבירות חמורות. עו"ד גיא ארנברג שייצג אותו בעת האחרונה, טוען בנחישות: "התנהלות מזלזלת, אדישה ואטומה, שהתאפיינה בחוסר אכפתיות למצבו הרפואי של מרשי, הסתיימה במותו לאחר שגסס בתאו".
בדיקת אתר "פוסטה" מעלה כי עו"ד ארנברג פנה לאחרונה לשב"ס מספר פעמים לגבי מצבו הרפואי של האסיר. מעבר לכך, הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, במסגרת עתירות שהגיש האסיר ובהן ביקש להוציאו לטיפול רפואי בבית חולים.
בעתירה שהגיש בחודש ינואר ביקש האסיר ידיד לקבל כיסא גלגלים על רקע מצבו הרפואי. "בשבועיים האחרונים חלה החמרה משמעותית במצבו הרפואי של העותר על רקע ההזנחה הרפואית מצדו של המשיב והעותר הגיע למצב שאינו מסוגל כמעט לדרוך על כף רגליו וללכת", נטען בעתירה.
עוד לפני כן, ידיד הגישעתירה אחרת שבה ביקש להוציא אותו לטיפול בבית חולים כדי לעבור הליך רפואי. בעתירה זו נכתב: "העותר ממתין זה שמונה חודשים לעבור הליך רפואי של צנתור ברגל. בתקופה האחרונה חלה החמרה משמעותית במצבו הרפואי של העותר על רקע ההזנחה הרפואית מצדו של המשיב (שב"ס, מ.פ) שטרם הוציא אותו להליך הצנתור".
עוד נכתב באותה עתירה: "שב"ס מצדו אדיש ואפאטי למצבו הרפואי של העותר, מאחר והוא מספק מענה רפואי שאינו הולם, באופן מצומצם, לקוי וחסר, בכך שנמנע מהספקה של תרופות נגד קרישה ומדללי דם באופן הולם, כאשר זהו הטיפול לתסמונת, והדבר מסכן את חייו של העותר".
בתשובה לעתירה זו, בשב"ס דחו את הטענות: "התנהלות שב"ס בעניינו של האסיר סבירה, אחראית, מקצועית ואף עולה בקנה אחד עם הוראות הדין החלות על כלל פעולותיו".
דוגמה נוספת לאזהרות שהשמיע עו"ד ארנברג לגבי מצבו של ידיד, ניתן למצוא במכתב ששלח בחודש אפריל לאחד מחברי הכנסת. במכתב פורט בהרחבה מצבו של האסיר, ההחמרה במצב זה, והיחס לכאורה מצד שב"ס, בדיוק כפי שנטען בעתירה לבית המשפט.
"שב"ס נמנע באופן עקבי להוציא את שי לבדיקות בבית חולים אזרחי (אסף הרופא). רק בעקבות עתירה מנהלית שהגיש הח"מ בשמו של שי, פעל שב"ס לאחר שנה להוציא את שי לבדיקה בבית חולים אזרחי. שי נמצא במצוקה וייאוש של ממש, מצבו הרפואי מחמיר מיום ליום והוא חווה סבל רב… שב"ס יכול לתת מזור לשי בנקל", כתב עו"ד ארנברג לחבר הכנסת.
עו"ד ארנברג לא הסתפק בכך והמשיך לפנות לשב"ס. כך קרה גם ב-12 ביוני, חמישה ימים לפני שמרשו נמצא ללא רוח חיים. בפנייה מקוונת נוספת לשב"ס, הודיע עו"ד ארנברג כי בכוונתו לפנות ליחידה הארצית לחקירות סוהרים במשטרה (יאח"ס). בפנייתו הלין על היחס למרשו מצד מפקד האגף בכלא, וביקש להתייחס אליו ברגישות וברצינות לנוכח מצבו הרפואי.
זו לא היתה הפנייה האחרונה של עו"ד ארנברג. ביום שני האחרון הוא שלח הודעה לקצין האסירים בכלא, אך לא קיבל מענה (16 יוני). למחרת נודע לסנגור על מותו של מרשו, ומספר שעות לאחר מכן התקיימה ההלוויה בבית העלמין ירקון בפתח תקווה.
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "ככבל מקרה מות אסיר מוקם צוות בדיקה לבחינת נסיבות המוות, בשל צנעת הפרט נוכל לומר כי דינם של דברים להתברר במקומות המיועדים לכך".
