מכה למשטרה? נציגי תחנת נצרת במחוז צפון של המשטרה ניסו להרחיק מהעיר שמונה חשודים המזוהים עם ארגון הפשע של סמיר בכרי, אבל נתקלו בהתנגדות של החשודים עצמם, שבאמצעות סוללת עורכי הדין שלהם הצליחו לסכל את המהלך.
האירוע החל במהלך מבצע של תחנת נצרת במחוז צפון נגד מחוללי פשיעה בעיר (8 יולי).
במסגרת המבצע נעצרו שמונה מוכרים למשטרה הקשורים מודיעינית לארגון הפשע של סמיר בכרי.
המעצרים בוצעו ללא ראיות לעבירה כלשהי, רק על בסיס מידעים מודיעינים וחשד ערטילאי של קשירת קשר לביצוע פשע, לפיכך יחידת המשטרה קבעה לכל השמונה תנאי שחרור מחמירים – הרחקה מהעיר נצרת למשך 30 ימים.
העצורים סירבו לחתום על התנאים השרירותיים שהציבה המשטרה, וזמנו את הסנגורים שלהם, עורכי הדין יהלי שפרלינג, תמיר סננס ושושנה גולדשטיין ממשרד נוי, סננס, שפרלינג, חצרוני, ולצידם עו"ד אורי רינצקי ועו"ד חאלד אבו אחמד.
כל הסנגורים הנ"ל מנהלים בימים אלה בבית משפט המחוזי בנצרת מאבק איתנים במשטרת המחוז ושירות ביטחון כללי, על מעצרם עד תום ההליכים של ראש ארגון הפשע המדובר סמיר בכרי וסגנו מחמד (עבאש) פאחורי, אשר נאשמים בכך שהם שלחו שני עבריינים מנצרת לבצע את הירי לעבר המועמד לראשות העירייה, מוסאב דוחאן.
כפי שפורסם בלעדית באתר "פוסטה", גם במשפט הזה טוענת ההגנה שכדי להפליל את בכרי ואנשיו פרצו המשטרה, שב"כ והפרקליטות את כל הגבולות של סדר הדין הפלילי.
הסנגורים אימצו את עמדת מרשיהם, שסירבו לחתום על תנאי השחרור ולעזוב את העיר רק בגלל המידע המודיעיני של המשטרה. כאשר הסנגורים בקשו מהמשטרה את כתב הערובה עם תנאי השחרור שהציבה המשטרה, כדי לבחון את סוגיית הסמכות, התברר כי המשטרה שחררה את החשודים בתנאים, ללא כתב ערובה, אלא רק על בסיס פקודת המשטרה.
עקב סירוב המשטרה לבטל את "צו הגירוש" מנצרת, הסנגורים הגישו לבית המשפט ערעור על תנאי השחרור (15 יולי).
לטענתם בערעור, חוק המעצרים מסמיך קצין משטרה להתנות שחרור של חשוד בתנאים מגבילים רק בהסכמת החשוד, ורק אחרי שהודיעו לו על זכותו לסרב לתנאים המגבילים אותם דורש קצין המשטרה. אם החשוד מסרב לחתום על התנאים שדורש הקצין, חובה על המשטרה להביא את החשוד בפני שופט לדיון בתנאי השחרור.
לפי הסנגורים בערר, המשטרה "העלתה מן האוב סעיף חוק מפקודת המשטרה שאינו רלוונטי ובאמצעותו עקפו ברגל גסה את חוק המעצרים, את הפסיקה וזכויות יסוד של חשודים. סעיף החוק המדובר", הדגישו הסנגורים, "נועד לשימוש בניהול אירוע המלמד בעצמו על סיכון ממשי, כאשר עולה חשד מוצק כי נוכחות המוגבל במקום מסוים תביא בוודאות קרובה לסיכון בפגיעה חמורה בנפש או ברכוש", מה שלא התרחש במעצר הנוכחי.
לפיכך, טענו הסנגורים, על בית המשפט להבהיר כי החלטת המשטרה בטלה וכי העוררים משוחררים ללא כל הגבלה. כמו כן דרשו הסנגורים, שבית המשפט יביע את דעתו באשר "להתנהלות הפסולה של המשטרה… וכן להורות לה לחדול מיידית משימוש בפקודת המשטרה הפוגעת בזכויות יסוד של חשודים, אבל גם מונעת באופן מכוון וגס את אחד מתפקידיו החשובים ביותר של בית משפט במשטר דמוקרטי – בקרה ופיקוח על התנהלות היחידה החוקרת".
חלף עוד שבוע וב-22 יולי התייצבו הצדדים בפני השופטת יסמין כתילי בית המשפט בנצרת. "זה אסון דמוקרטי", הצהיר עו"ד יהלי שפרלינג בהתייחס למעקף שעשתה המשטרה לחוק המעצרים המחייב אותה להציג ראיות בפני בית משפט טרם הארכת מעצר, או קביעת תנאי שחרור כמו גירוש חשוד מעיר מגוריו ללא הסכמתו.
נציג המשטרה, עו"ד דוד שושני, עוד טען כי מדובר בפרשנות מרחיקת לכת של הסנגורים לפקודת המשטרה, אבל כדי להימנע מקבלת החלטה שיפוטית שבה בית המשפט יביע את דעתו בצורה שתפגע במשטרה בעתיד הוא אמר: "לאחר הערכת מצב שביצעה המשטרה ושקילת מכלול השיקולים, אנו מסכימים כי העוררים יחזרו לבתיהם והחלטת הקצין תבוטל".
אמנם מדובר בניצחון משפטי נאה של הסנגורים המייצגים חשודים בשייכות לארגון פשע, אבל המקרה הזה ממחיש שוב את הקשיים בהם נתקלת המשטרה בנסיונותיה לפרק את ארגוני הפשיעה בעיר מוכת הפשע נצרת.
