רקע: הרפורמה בעבירות ההמתה נכנסה לתוקף ביולי 2019 והיוותה בשורה של ממש בדין הפלילי, עם הרחבת מספר עבירות ההמתה המרכזיות משלוש לחמש:
רצח בנסיבות מחמירות
רצח
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת
המתה בקלות דעת
גרימת מוות ברשלנות
במקביל נקבעו גם מדרגות ענישה רבות ומגוונות יותר מבעבר. כך למשל, העונש על עבירת רצח בנסיבות מחמירות הוא עונש מאסר עולם חובה. לעומת זאת מי שמורשע ברצח (סתם) לבית המשפט יש שיקול דעת לעונש של עד מאסר עולם.
בתיק משנת 2016 בו הורשע עאוני זאידאת מצפון הארץ בעבירת רצח בכוונה תחילה של אשתו אחלאם זיאדאת שהיתה בהריון מתקדם, קבע בית משפט המחוזי בחיפה כי הרפורמה אינה מהווה דין מקל עימו משום שבכל מקרה מתקיימת הנסיבה המחמירה הראשונה (תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית) ולכן נגזר עליו מאסר עולם על פי הדין הישן.
במסגרת הערעור שהגיש לבית משפט העליון, באמצעות עורכות הדין טליה גרידיש ורויטל סבג שקד, המשיך המערער להכחיש ולטעון כי הוא לא רצח כלל את המנוחה. טענותיו נדחו למרות שגופת המנוחה לא התגלתה עד היום.
עוד הוא טען, כי בכל מקרה על פי כללי הרפורמה בעבירות ההמתה בית משפט המחוזי שגה בכך שהרשיע אותו בעבירת רצח בכוונה תחילה. לשיטתו, המניע הנטען למעשיו היה קנטור והתגרות מצד המנוחה טרם הרצח – למרות שהיתה בהריון ממנו היא דרשה להיפרד ממנו כי הכירה גבר אחר.
לפי הערעור, בנסיבות המתוארות הוא לא היה מורשע ברצח בנסיבות מחמירות כפי שהעבירה מוגדרת על פי הרפורמה בעבירות המתה, שאמורה להוות דין מקל עימו.
בית משפט העליון דחה את הערעור וקבע כי למרות שבהיעדר גופה לא ידוע בדיוק כיצד המנוחה מצאה את מותה, יש די ראיות לכך שהרצח היה מתוכנן ומחושב מראש, ולא היה תולדה של להט יצרים ספונטני, כך שמתקיימת הנסיבה המחמירה הראשונה.
מעבר לכך, השופטים התייחסו לסוגייה מעניינת, שלטענתם אין לה מענה בחוק, מה דינו של רוצח אשה הרה?
השופט יוסף אלרון קבע בהקשר זה כי המתה של אישה הרה יכולה לבסס נסיבה מחמירה לרצח שכן מדובר באכזריות מיוחדת. מבחינת השופט אלרון בתיק הזה, המתת המנוחה שהיתה בהריון מתקדם עשויה לגבש את הנסיבה המחמירה השביעית לרצח בנסיבות מחמירות שהיא: "המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן".
השופט אלרון ציין, כי "ככל שהקורבן מודעת להיותה בהריון, הרי שהיא מודעת לכך שבהמתתה לא רק נגדעו חייה שלה כי אם גם הריונה. מבלי לנקוט עמדה ביחס לשאלות מוסריות וערכיות כבדות משקל בהקשר זה… בכך נעוץ סבל נפשי נוסף לקורבן המסב לה פגיעה נוספת למעשה הרצח כשלעצמו ועולה כדי אכזריות מיוחדת".
השופט חאלד כבוב ציין כי הוא נוטה להצטרף לעמדתו של השופט אלרון, בהקשר של המתת אישה הרה כנסיבה מחמירה באישום של רצח על בסיס האכזריות המיוחדת, אולם הבהיר כי מי שצריך להכריע בסוגיה ולמסד אותה הוא המחוקק, במיוחד על רקע התופעה הנפוצה של אלימות ורצח נשים. השופט ציין כי "בשל החשיבות המכרעת שיש לעיקרון החוקיות בפלילים, הקובע כי 'אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק', וכן בסעיף בחוק שאוסר על ענישה למפרע".
השופט אלכס שטיין הסתייג מהקביעה של השופט כבוב, באשר לצורך בהגדרה הסוגייה בחוק, לעמדתו, רצח של אישה הרה הוא בגדר "רצח בנסיבות מחמירות" מאחר שיש בו אכזריות מיוחדת: "רצח של אישה הרה, אשר מונע על ידי הרצון להמיתה וכן למנוע את הולדת עוברהּ (כמו במקרה הזה, "פוסטה"), הוא מעשה שאכזריותו עולה על רציחת אישה שאינה נושאת עובר ברחמה".
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
