בית המשפט דחה תביעת ביטוח כי הנהגת "הבריזה" מקורס נהיגה מונעת

שתף כתבה עם חברים

חברת הביטוח דחתה את התביעה בטענה שבעת ההתנגשות עם אמבולנס שעבר באור אדום – לנהגת לא היה רישיון בתוקף עקב אי השתתפותה בקורס. בית המשפט דחה את טענת הנהגת לפיה לא קיבלה בזמן את ההודעות על הקורס

הכל התחיל בתאונה עם אמבולנס (צילום ארכיון להמחשה, אין קשר לכתבה)

עובדת הייטק שהסיעה ברכב החברה את שני ילדיה ואת חברתה התנגשה באמבולנס שעבר ברמזור אדום בירושלים (5 ינואר 2015). נוסעי הרכב נפצעו, ולרכב נגרם נזק גדול והוא הוכרז בעקבות התאונה כבלתי שמיש (טוטאל-לוס).

הנהגת הגישה לחברת הביטוח שרביט תביעה, בדרישה שתשלם את הפיצוי על הנזק שנגרם לרכבה בעקבות התאונה. חברת הביטוח דחתה את התביעה, בטענה שמצב רישיון הנהיגה של התובעת ביום התאונה לא עמד בתנאי פוליסת ביטוח חובה שהוצאה לה.

לטענת חברת הביטוח, הנהגת היתה צריכה לעבור קורס "נהיגה מונעת" עוד לפני התאונה, בשל עבירות תנועה קודמות שביצעה בשנים 2009 ו-2010. בין היתר התברר, כי נשלחו אליה מספר מכתבים שזימנו אותה לקורס המחייב, ולאחר שלא הגיבה – נשלח לה מכתב של התליית רישיון בגין אי התייצבות לקורס. כחודש וחצי לפני מועד התאונה (כשנתיים לאחר שנשלחו לה מכתבים) נרשמה אמנם התובעת לקורס, אך בפועל עברה את הקורס רק לאחר התאונה.

בעקבות עמדת חברת הביטוח, הנהגת הגישה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, בה דרשה לחייב את חברת הביטוח לשלם את הנזקים. לטענתה, במשך שנתיים לא קיבלה את מכתב הזימון לקורס הנהיגה מונעת, אולם ברגע שקיבלה אותו נרשמה. כמו כן טענה הנהגת, כי בפועל לא קיבלה הודעה על התליית רישיון הנהיגה, בשל "משלוח הודעות שלא בוצע כדין". היא הוסיפה וטענה כי אין ראיה פוזיטיבית שההודעות נמסרו לה.

חברת הביטוח טענה כי החל ינואר 2013 ועד למועד התאונה, התובעת למעשה נהגה כאשר רישיונה נשלל, ולכן במועד התאונה לא היה בידיה רישיון נהיגה בתוקף – תנאי מחייב בפוליסת הביטוח.

בעדותה בבית המשפט נשאלה הנהגת מתי נודע לה שהיא צריכה לבצע קורס נהיגה מונעת, והשיבה: "אנחנו מדברים על לפני המון שנים. אני לא כל כך זוכרת. אני יכולה להגיד שהעבירות שהיו לי ברישיון היו לפני תאונת הדרכים, הנהיגה המונעת היתה קשורה לעבירות ולא לתאונה. אני מניחה שידעתי לפני שהייתי צריכה לעשות קורס לנהיגה מונעת… 2011 אני חושבת, אני זורקת פחות או יותר שנה. עבר עשור מאז ואני לא זוכרת, מכתב לא קיבלתי… אני מניחה בשיחת טלפון, התקשרו אליי, אני לא זוכרת מי התקשר אליי".

כמו כן אישרה הנהגת כי הכתובת אליה נשלחו ההודעות של הקורס היא אכן כתובתה הרשומה בתעודת הזהות, וכי היא מתגוררת באותה כתובת ב-15 השנים האחרונות.

השופט משה תדמור ברנשטיין

השופט משה תדמור-ברנשטיין החליט לדחות את תביעתה של הנהגת. "לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, משקמה בענייננו חזקת מסירה כדין, וכן – לא מצאתי כי התובעת סתרה התובעת חזקה זו, הרימה הנתבעת את הנטל להוכיח שיש להחזיק את התובעת כמי בוצעה לה מסירה כדין, כמי שמודעת טרם מועד התאונה כי רישיונה הותלה; היינו – שרישיונה נפסל משימוש עד מילוי תנאים", ציין השופט בהחלטתו, "בנסיבות אלה, אני קובע כי דין התביעה נגד הנתבעת – להידחות, בהיעדר חבות על פי הפוליסה".
השופט הוסיף וקבע כי אין בפסק הדין כדי למנוע מהתובעת לפעול למיצוי קבלת סעד פיצויים בגין נזקיה, בדרכים נוספות ומול גורמים אחרים.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *