
אי אפשר להתעלם מהמלחמה הנוספת שמתרחשת במדינה – מלחמה דיגיטלית ברשתות החברתיות.
כל אחד מנסה להביע את עמדתו ביחס למצב הביטחוני, למשוך את הצופים לדעה שלו, ואיך לא – גם תופס צד. מרבית האזרחים לא מודעים לכך שתפיסת צד התומכת בארגוני הטרור השונים יכולה להוביל לנקיטת הליכים פליליים ומשמעתיים נגדם, אפילו אם מדובר בנקיטת צד שבאה לידי ביטוי בתגובה, באימוג'י של לב, במחיאות כפיים, או בשיתוף של פוסט מסוים ברשתות החברתיות, אף אם החשבון שלהם מוגדר "פרטי".
בחוק המאבק בטרור יש סעיף (24א) של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, המורה כך: "העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים".
בעוד שבעבירת ההסתה לאלימות בחוק העונשין נדרש להוכיח כי קיים חשש ממשי שאותה הסתה תוביל למעשה אלימות – ס' 24(א) בחוק המאבק בטרור אינו דורש הוכחה כזאת, ועל כן קל יותר להוכיח את התקיימות העבירה ולהרשיע בה.
במהלך השנים, ולאור כניסת החוק לתוקף (2016), בתי המשפט העלו הילוך במיגור התופעה, החליטו על מעצרם של אותם תומכים לתקופות משמעותיות, הטילו עונשי מאסר בפועל בסיום ההליך, תוך קביעה שאפילו התבטאויות כמו "ההתנגדות היא מתנה מתמשכת", "לעולם ועד תמיד", שיתוף תמונות של מחבלים עם מילות הנצחה, או אפילו אימוג'י המביע רגש של אהדה – מתפרשות כתמיכה בארגון טרור.
חשוב לציין שמדובר על טרור ערבי ויהודי כאחד, וההתייחסות היא זהה (כך ניתן ללמוד מרע"פ 4175/19 אליהו מועלם נ' מדינת ישראל).

מעבר לחוסר ידיעה של אותם משתמשי הרשתות החברתיות לאפשרות שהם יסתבכו בפלילים בשם תמיכתם בארגוני טרור, עומד חוסר הידיעה של האזרחים: איך לפעול כאשר הם נתקלים בעמית לעבודה, שכן, או חבר ללימודים שהביע תמיכה באותם ארגונים. במרבית הפעמים הם יכעסו על אותו אדם, וימשיכו לגלול הלאה. הדרך הנכונה לפעול על מנת להתמודד עם התופעה היא לעשות צילום מסך של פרופיל אותו חשבון בו רואים את תמונת הפרופיל עם כמות החברים/העוקבים שלו, וצילום מסך של כל פעילות התמיכה שלו בארגוני הטרור. עם צילומי המסך ניתן להגיש תלונה מקוונת באתר של משטרת ישראל, וזה מספיק לנקיטת הליכים פליליים נגד אותו אדם.
בד בבד להליכים הפליליים, בימים האחרונים יש מספר אזרחים שלקחו על עצמם את מיגור התופעה בפן המשמעתי כמשימה אישית, ביניהם לי יואב – מולטי מיליונר ישראלי שעשה הון עתק בתעשיית המטבעות הדיגיטליים ובזמנו החופשי פועל לניטור ישראלים בוגדניים ברחבי העולם ובתאגידים שונים בארץ (ראו את הפוסט שהעלה על העובדים בזארה).
יואב מקדיש את כל זמנו במטרה לחשוף אזרחים ישראלים שתומכים בארגוני הטרור. פעילותו הניבה כבר עשרות פיטורים והשעיות של סטודנטים ממוסדות הלימוד, כשאת מכתבי ההשעיה והפיטורים הוא דואג לפרסם ברשתות החברתיות שלו, במטרה להרתיע ולמגר את התמיכה בארגוני הטרור.
המשפט "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (בימינו, ביד המקלדת) מקבל בימים אלו משמעות רבה.
הכותבת היא עו"ד שני אליס, מנויה באינדקס עורכי הדין של "פוסטה"










