בית המשפט העליון קבע היום כי ישראל תכיר רשמית בנישואי יוטה – נישואים אזרחיים שנערכים באמצעות היוועדות חזותית מקוונת, וניתנים לביצוע מרחוק. המשמעות: זוגות ישראלים, ביניהם זוגות מעורבים וזוגות להט"בים, יכולים להירשם כנשואים מבלי לצאת מהארץ.
פסק הדין ניתן בעקבות דחיית שני ערעורים שהגישה המדינה על פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מנהליים.
בעבר מי שחסם את הרישום לפי נישואי יוטה בישראל היו המפלגות החרדיות ובעיקר ש"ס בראשות אריה דרעי. יש המעריכים כי אין זה פלא שבית המשפט העליון מיהר להכריע בסוגייה זו, ללא שינוי חקיקה, פה אחד. וזאת על רקע מחאת הציבור נגד הרפורמה המשפטית, שהוציאה לרחובות מאות אלפי מפגינים.
הסוגייה עוסקת בבני זוג שנישאו על פי דיני מדינת יוטה, באמצעות היוועדות חזותית. הם מסרו לפקיד הרישום הודעה על שינוי מצבם האישי בצירוף תעודת נישואין הזהה לזו שהיו מגישים בני זוג שנישאו ביוטה. פקיד הרישום סירב לרשום אותם בנימוק שמדובר בטקס שנערך למעשה במדינת ישראל. בהקשר הזה, יש לציין כי חוקי המדינה מכירים באופן עקרוני רק בנישואין דתיים שנערכים בשטח המדינה, וזוגות המעוניינים להינשא בנישואין אזרחיים נאלצו לצאת מהארץ ולהינשא במדינות המאפשרות זאת, דוגמת קפריסין.
האם פקיד הרישום מוסמך לסרב לרשום את נישואיהם של הזוגות שנערכו בהיוועדות חזותית? זו השאלה שנדונה בערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון.
לעמדת המדינה (שלשיטתה משקפת את שיקול דעת פקיד הרישום), מאחר שבני הזוג שהו פיזית בישראל ולא יצאו מהארץ, מדובר בטקס שנערך בישראל ואין משמעות לנוכחות בני הזוג בטקס בהיוועדות חזותית. המדינה הוסיפה, כי שיקול הדעת שמפעיל פקיד הרישום במקרים של נישואי יוטה הוא "שיקול דעת מקדמי", שעניינו מקום עריכת הטקס.
מנגד טענו הזוגות, שההלכה המחייבת של בית המשפט העליון היא שבמקרה שאין ספק ממשי בדבר נכונותם העובדתית של הפרטים בתעודה הציבורית, על פקיד הרישום לרשום את האמור בה.
השופטים עוזי פוגלמן, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר דחו פה אחד את עמדת המדינה וקבעו שעל פקיד הרישום לרשום את הזוגות כנשואים במרשם האוכלוסין: "סירובו של פקיד הרישום לרשום את נישואי יוטה נעשה שלא כדין. די לו לפקיד הרישום לצורך מילוי תפקידו ורישום המצב המשפחתי, אם הובאה לפניו תעודה ציבורית כדין שמעידה שהתושב ערך טקס נישואין".
לבסוף הדגיש בית המשפט כי ההכרעה מוגבלת לשאלת רישומם של הנישואין במרשם האוכלוסין, ואין בה משום נקיטת עמדה בשאלת התוקף שלהם.
המדינה חויבה בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
