בתאונת דרכים קטלנית שאירעה ב-13 בינואר אשתקד סמוך למחלף עתלית, משאית פגעה בשני אנשים אשר עמדו מאחורי רכב חונה על אי תנועה בעקבות תקר באחד מגלגליו. כתוצאה מהפגיעה נהרגו השניים – אלכסנדר ווליך ומרינה סגלי.
לאחר חקירה, לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגש כתב אישום נגד נהג המשאית, אבבה אבטה. כתב האישום ייחס לו שורה ארוכה של עבירות, ביניהן עבירת המתה בקלות דעת.
בין היתר נטען כי הרכב עמד על אי תנועה עם אורות מצוקה דולקים, אך נהג המשאית סטה מנתיבו, עלה על אי התנועה, פגע באנשים והמשיך בנסיעה עד שנעצר כ-257 מטרים ממקום התאונה.
בכתב האישום טענה הפרקליטות כי אבטה נהג תחת השפעת אלכוהול ובגופו נמצא ריכוז אלכוהול גבוה פי 11 מהמותר לנהגים מקצועיים.
במהלך המשפט הודה הנאשם באחריותו לתאונה הקטלנית אך כפר בטענה שנהג בהיותו שיכור או תחת השפעת אלכוהול. כמו כן הוא טען, כי אורות החירום ברכב הפגוע לא דלקו.
סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין יאיר סטולר ו-וולדי טטלבוים – טענו כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהדם שנבדק במעבדה היה אכן דמו של הנאשם, וגם אם כן – לא ניתן לקבוע מה היה ריכוז האלכוהול בגופו בזמן הנהיגה, שכן הבדיקה בוצעה למעלה משלוש שעות לאחר האירוע, תקופה בה החזקה שבחוק אינה חלה.
בנוסף נטען, כי הנאשם שתה פחית בירה לאחר התאונה, הסבר שהתקבל בחלקו על ידי בית המשפט.
הטיעונים הושמעו על ידי הסנגורים, בעוד שהנאשם בחר שלא להעיד להגנתו במשפט. העדויות והראיות בתיק הוצגו בעיקר מטעם התביעה, כאשר רבות מהן הוגשו ללא חקירה נגדית.
השופט אינאס סלאמה קבע כי לא הוכח מעבר לספק סביר כי אבטה היה שיכור בזמן התאונה, וזיכה אותו מעבירות של המתה בקלות דעת ונהיגה בשכרות. תחת זאת הורשע הנאשם בגרימת מוות ברשלנות.
מהכרעת הדין עולה, כי התאונה נגרמה בשל סטייה לא מוסברת של המשאית מנתיבה, אי הבחנה ברכב החונה ובשני ההרוגים, וחוסר ערנות מספקת של נהג המשאית.
השופט ניתח את מכלול הראיות, ביניהן עדויות השוטרים, אנשי המעבדה ועדת ראייה, לצד דו"חות פעולה ואחרים. הוא קבע כי אמנם ריכוז האלכוהול שנמצא בבדיקת הדם גבוה מהמותר לנהג מקצועי, אך התביעה לא הצליחה להוכיח מעל לכל ספק סביר שריכוז זה היה קיים גם בעת הנהיגה.
עוד ציין השופט, כי לא הובאה מטעם התביעה חוות דעת מומחה לעניין קצב פירוק האלכוהול בגופו של הנאשם, ובנסיבות אלה – בשילוב העובדה שהנאשם צלח את מרבית מבחני המאפיינים שנערכו לו – לא ניתן היה לקבוע כי נהג בשכרות או תחת השפעת אלכוהול.
כמו כן נדחתה טענת התביעה כי ניתן היה להרשיע את הנאשם בשכרות על סמך סירוב למסור דגימת דם, מאחר והנאשם הסכים למסור את הדגימה לאחר שניתנה לו האפשרות להתייעץ עם עורך דין.
זאת ועוד, השופט ציין כי כי סטיית המשאית מהנתיב יכולה היתה להיגרם כתוצאה מרשלנות או אי תשומת לב, ולא בהכרח משכרות.
בסופו של דבר, מאחר ולא הוכחה נהיגה בשכרות, הנאשם זוכה מעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול והמתה בקלות דעת, והורשע בגרימת מוות ברשלנות כאמור.
