מדי יום ביומו אסירים נשפטים בדין משמעתי ונשלחים לעונשי בידוד בצינוקות מחניקים וחשוכים, אבל גם נקנסים בסכומים של עד אלפי שקלים.
שב"ס רשאי לגבות מאסיר עד 2,865 שקל כ"פיצויים לשירות בית הסוהר על נזק שנגרם", בנוסף לבידוד של עד שבוע ימים רצוף ושלילת פריבלגיות – הזכויות המעטות שישנן לאסיר כגון ביקורים וקשר טלפוני עם משפחתו.
אז שב"ס גם שופט וגם מקזז. הקנסות בהם מחוייבים האסירים בשל דין משמעתי מקוזזים מתוך שכר העבודה הדל, שכר ה"עידוד" המשולם להם עבור עבודות שונות בבית הסוהר, או מכספים שהפקידו לאסירים בני משפחתם לצורך מחייתם הבסיסית בכלא, עבור קניות בקנטינה של כלי רחצה, הגיינה ומזון מועשר.
עבירות המשמעת שעליהן נשפטים האסירים על ידי קציני שב"ס בדרגות שונות הן מגוונות.
הפרת הוראות,
איומים ושימוש בלשון גסה,
קיום קשר אסור עם אדם מבחוץ,
יציאה מהתא ללא רשות,
סירוב לעבוד,
החזקת חפץ אסור,
פגיעה ברכוש בית הסוהר,
השתתפות בקטטה או ביצוע תקיפה,
התנהגות אלימה,
מרי והמרדה,
וישנה גם עבירת סל: "פגיעה בסדר ובמשמעת".
ההשלכות של השיפוט אינן מוגבלות לאירוע המדובר והענישה הרלוונטית, הן ארוכות טווח: מעבר למניעת "הטבות" כגון ביקורי משפחה פתוחים ללא מחיצות, או יציאה לחופשות, הרישום המשמעתי עלול לסכל קידום, שיקום ובקשות מוועדת השחרורים לקיצור עונש המאסר.
אלא שמסתבר כי במקרים רבים הדין המשמעתי בשב"ס מתנהל באופן שרירותי ואף מתעמר, תוך התעלמות של קציני השיפוט מזכויות שנקבעו לאסירים. על פי הפקודות, גם ההליך המשמעתי חייב להתנהל לפי כללים משפטיים. למשל, לאסיר הנשפט יש זכות להביא עדי הגנה מטעמו, ולהציג שאלות לכותב דו"ח התלונה נגדו.
בית משפט המחוזי מרכז דן לאחרונה בעתירות של ארבעה אסירים, שנשפטו לעונשים בבית הסוהר, וזכויותיהם הופרו. ארבעה סנגורים המתמחים בייצוג אסירים עתרו בנפרד לביטול העונשים ולתיקון הפקודות הרלוונטיות, כדי לאפשר ערעור על הדין המשמעתי – משום שעד היום לא היה קיים למעשה הליך ערעור.
בתגובתו הראשונה לעתירות, שב"ס מסר לבית המשפט את עמדתו בה נטען שלבית המשפט אינה עומדת כלל זכות ההתערבות הישירה, "בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על הליך משמעתי בבית הסוהר, ולא על החלטת קציני השיפוט".
לפי שב"ס, לאסירים אין זכות ערעור על הדין המשמעתי, אלא רק זכות השגה שנשמעת לפני יועמ"ש שב"ס. לפי הגישה הזו, אנשי הלשכה המשפטית הלובשים בעצמם את מדי הארגון הם הכתובת הבלעדית ל"בקשות לביטול דין משמעתי", כך שטווח ההתערבות של בית המשפט הוא מינימלי.
זה שטיפס על קירות החללית מרוב ייאוש
העתירה הראשונה הוגשה על ידי עו"ד רותם טובול בשם האסיר מ' מכלא רימונים, המוגדר טעון הגנה, שנשלח לבידוד בתא "חללית" עקב קטטה עם אסיר אחר.
התא המכונה חללית הוא תא השגחה המיועד לאסירים שהתנהגותם קיצונית. מדובר בתא קטן וריק מכל ציוד, שקירותיו מרופדים ביציקות גומי, כדי למנוע אפשרות לפגיעה עצמית.
מ' הועמד לדין מאחר שמתוך מעמקי הבידוד החל לקלף את קירות החללית.
בדו"ח השיפוט נטען כי "חתיכות גומי היו פזורות בתוך התא… במעשה זה פגע האסיר במזיד ברכוש".
הקצין שערך את דו"ח השיפוט חייב את האסיר לפצות את שב"ס בסכום של 1,000 שקל עבור תיקון הנזק.
שב"ס גם מיהר לגבות את הקנס מכספים שהפקידה משפחתו של האסיר עבורו, כדי שיוכל לרכוש בקנטינה דברי רחצה ונעליים חדשות במקום נעליו שהתבלו.
עו"ד טובול שעלתה על הטעות של שב"ס ציינה בעתירה, כי שב"ס לא המתין לסיום 30 הימים שנקבעו בפקודה, בהם האסיר יכול לבקש את המתקת העונש או ביטולו – והקנס נגבה מיד. "סמכות קצין השיפוט לחייב בפיצויים היא שרירותית", כתבה עו"ד טובול, ועתרה לביטול ההליך מאחר שלא התנהל לפי הפקודות, ולאסיר לא ניתנו מלוא זכויותיו.
באשר לאופן ניהול הליך משמעתי – פקודת שב"ס מורה:
-קצין האסירים ימסור עותק מגיליון האשמה לאסיר זמן סביר לפני המשפט, ויודיע לאסיר כי הוא רשאי לבקש לדחות את הדיון על מנת להיערך לקראתו.
-במידה והנאשם אינו מודה, תישמע עדותו של כותב דו"ח התלונה.
-קצין השיפוט יאפשר לאסיר להגן על עצמו בדרך של הצגת שאלות לעד והבאת עדים ומוצגים מטעמו.
-אסיר שהורשע 'בעבירת בית סוהר' רשאי להגיש השגה בתוך 30 יום ליועמ"ש שב"ס.
לפי סנגורים המכירים את ההליכים בשב"ס, הכללים ברובם נשארים על הנייר.
בפועל, כתבה גם עו"ד טובול, "מ' קיבל את גיליון האשמה חצי שעה לפני הדין המשמעתי, מבלי שהוסבר לו כי הוא יכול לבקש לדחות את ההליך עד אשר יתייעץ בעורך דין.
"לא הוסבר לו כי הוא יכול לחקור עדים או להביא עדים מטעמו…
"אסירים רבים אינם מודעים לזכויותיהם, מאחר שקציני השיפוט לא דואגים ליידע אותם בזכויותיהם", הבהירה הסנגורית.
לפי העתירה, הפרוטוקול שכתב קצין השיפוט לא שיקף את תגובתו של מ', כי קיר התא כבר היה מקולף, והוא המשיך וקילף חלק קטן מתוך יאוש, אחרי שהתחנן לקבל סיגריות ומזרון נוסף בתא המבודד בו הוחזק לבדו כל שעות היממה והשבוע, כשהוא "מטפס על הקירות" בייאושו – וסוהרי האגף התעלמו מקריאותיו.
בעתירה דרשה עו"ד טובול תיקון של פקודת הדין המשמעתי, הרחבת אפשרויות הערעור עליו והוצאת סמכות הערעור משב"ס לבית המשפט.
עו"ד טובול טענה שיש להרחיב את ההתערבות של בית המשפט בשיפוט המשמעתי, מאחר שיועמ"ש שב"ס חוסם את הרוב המוחלט של אפשרויות הערעור ומהווה חותמת גומי לקציני מתקני הכליאה. "אין סיבה נראית לעין לכך שדין משמעתי לא יהיה תחת ביקורת שיפוטית מלאה – דווקא כשמדובר באסיר שזכויותיו כאדם חופשי אינן קיימות", כתבה הסנגורית.
זה שנותר מאוהב בסוהרת שעזבה
עו"ד מוטי אזולאי עתר בשם האסיר ע' ממתקן הדרים, שנשפט על "הפרת הוראות" כי פנה לסוהרת שסיימה את שירותה בשב"ס, והציע לה להישאר בקשר.
האסיר פנה אל הסוהרת באמצעות ידידה משותפת, ולטענתו עשה זאת רק אחרי שהסוהרת עזבה את הארגון.
קציני הכלא טענו כי האסיר פנה אל הסוהרת כאשר היתה בחופשת שחרור ועדיין לא "אזרחית רשמית", ולמרות שהוזהר כשניסה להתחיל איתה כשהיתה עדיין בשירות.
שב"ס הדגיש כי האסיר לא נענש על תוכן המסרונים, אלא על עצם הפנייה, ובהליך המשמעתי נגזרו עליו 7 ימי בידוד בצינוק ושלילת ביקורי משפחה למשך חודש.
עו"ד אזולאי טען בעתירה כי שב"ס שיקר בקשר לעיתוי שליחת ההודעה לסוהרת. לדבריו, "התחייבות האסיר לא ליצור קשר היתה כל זמן שהסוהרת שימשה בתפקיד פעיל, אולם על פי המסמכים הסוהרת סיימה שירותה והייתה אזרחית לכל דבר, ורק לאחר מכן האסיר שלח לה מסרון באמצעות ידידה".
לפי הסנגור, כאשר ע' היה בצינוק הוא ביקש לערער על העונש ליועמ"ש שב"ס, אך מפקד האגף סירב לקחת את הערעור. בנוסף נטענו טענות על תקינות ההליך שהתנהל.
זה שלא הובאו לידיעתו זכויותיו
העתירה השלישית הוגשה על ידי האסיר ס' מכלא רימונים, שנשפט בטענה כי תקף את שותפו לתא. האסיר כפר באשמה וטען כי האסיר המותקף השתולל בתא, אבל נשלח לשבעה ימי בידוד, שלילת קשר טלפוני וביקורים למשך חודש.
עו"ד משה סרוגוביץ שייצג את ס' מטעם הסנגוריה הציבורית טען לפגמים בדו"ח השיפוט. "אף אחד לא אמר לו שיש לו זכות להביא עדי הגנה", ציין הסנגור והוסיף, "לאוכלוסייה הכי חלשה אין זכות ערעור" בשונה מאוכלוסיות אחרות שעומדות לדין משמעתי (כגון חיילים).
הפרקליטות באמצעות עו"ד טליה קלמרו השיבה בשם שב"ס וכתבה כי "על רקע האינטרס בהתמודדות מיידית עם הפרת כללים בשירות בתי הסוהר, הפקודה אינה מקנה זכות ערעור על הרשעה בעבירות בית סוהר. מדובר בהליך שתכליתו התמודדות מיידית עם הפרת כללי הכלא, ותיקון התנהגות שלילית ופוגענית של אסירים. בהעדר כללי משמעת נוקשים ומהירים לא יהא ניתן להשיג שליטה, סדר ומשמעת בבתי הסוהר".
זה שסירב לעבור לתא עם מעשנים
עו"ד רונן זיו מהסנגוריה הציבורית הגיש עתירה בשם האסיר ר', בשל התנהלות מקוממת במיוחד של מפקדי כלא השרון:
האסיר נשלח לצינוק כי סירב להוראה לעבור לתא עם אסירים מעשנים. באחד הימים נמסר לאסיר כי הוחלט להעבירו מאגף 1 (אגף מעבר) לאגף מספר 9 בכלא. עד לאותו יום הוא היה בתא ללא עישון, וכשבירר עם הסוהרת נענה כי הוא עובר לתא עם אסירים מעשנים.
"העותר ביקש לשמור על בריאותו וסירב לעבור לתא אפוף עשן", כתב עו"ד זיו. "הוא הציע שישאר בתאו עד שיתפנה מקום בתא ללא עישון".
עוד באותו יום הוגש דו"ח תלונת סוהר, ומפקד הכלא החליט להעמיד את ר' לדין "בשל סירובו להשתלב באגף 9".
הקצין שמונה לשיפוט שלח אותו ל-7 ימי בידוד בצינוק, קנס של 250 שקל, ושלילת "טובות הנאה" – ביקורים, שיחות טלפון וגישה לקנטינה במשך חודש.
לאחר יציאתו מעונש הבידוד, ר' הגיש בקשה לבטל את הקנס בשל מצבו הכלכלי הקשה. האסיר "חי" משכר עבודת שת"מ (שירותים, תחזוקה, מטבחים) בבית הסוהר, עבורה הוא מקבל משב"ס "שכר" של 572 שקל בחודש. יועמ"ש מחוז מרכז של שב"ס עיין בבקשת האסיר ודחה אותה, תוך שקבע כי "לא נפל פגם מהותי בהליך".
התגובה הראשונה שמסר שב"ס לעתירה היא כי "באגפי בית הסוהר מספר מצומצם של תאים ללא עישון. כאשר ביקש העותר להשתלב בתאים ללא עישון – אלה היו מלאים… נוכח סירובו להשתלב באגף, נשפט בדין משמעתי. מספר ימים לאחר מכן שובץ בתא ללא עישון".
במלים אחרות, מפקד האגף דרש שייכנס לתא של מעשנים עד "שיתפנה מקום ללא עישון".
עו"ד זיו כתב על זה בעתירה, כי "סירוב האסיר לעבור לתא עם מעשנים אינו עבירת משמעת, אלא זכות להיות כלוא בתנאים שלא יפגעו בבריאותו".
הסנגור קבל על כך שעונש הבידוד הופעל באופן מיידי, בעוד שההשגה בפני יועמ"ש שב"ס נבחנה אחרי זמן, כשהאסיר כבר סיים את העונש. עוד הוא טען כי החובה לעבור דרך יועמ"ש שב"ס מגבילה את זכות האסיר לגשת לערכאות: "עתירה זו מעוררת שאלות חוקתיות הדורשות לבחון את הפגיעה בזכותם של אסירים להליך הוגן".
השופט מיכאל קרשן שקיבל לידיו את ארבע העתירות קבע להן דיון מאוחד.
ב-9 אפריל נערך הדיון המשותף בעתירות. השופט מיכאל קרשן קיבל באופן מיידי את עתירת האסיר הסובל מעישון בכלא, וקבע כי "החלטת קצין השיפוט להכריח את העותר להשתלב בתא עם מעשנים ולבקש העברה 'אחר כך' פסולה". השופט הבהיר כי "הדין המשמעתי שנערך לעותר יבוטל וסכום הקנס יוחזר לו", אולם את החלק העיקרי בעונש – שבוע בצינוק – כבר אי אפשר יהיה להחזיר.
בהקשר הזה, ועוד לפני שדן ביתר העתירות,השופט קרשן דחה עקרונית את עמדת שב"ס ואילץ את הארגון גם לתקן את "פקודת הדין המשמעתי", תיקון רוחב, וגם לשקול מחדש בתוך 10 ימים את ההליכים המשמעתיים נגד ארבעת האסירים, עד כדי ביטולם המוחלט.
אלה שהבינו את הטעות שלהם
התפתחות משמעותית ורחבה יותר שנגזרת מהחלטת השופט קרשן קיבלה ביטוי בהודעה שמסר שב"ס על תיקון פקודת הדין המשמעתי, שנכנס לתוקף כבר בחודש אפריל. לפי שב"ס, תיקון הפקודה "נותן מענה לקשיים שהועלו בעתירות" ולביקורת שהביע בית המשפט.
אלה התיקונים שערך שב"ס בפקודת הדין המשמעתי:
1. דיון בהשגה תוך 48 שעות
יועמ"ש שב"ס ידון בהשגה של אסיר שנשלח לבידוד באופן מיידי, בתוך 48 שעות מרגע קבלת הבקשה, כדי שהדיון לא ייערך אחרי שהאסיר ריצה את כל העונש.
2. הרחבת זכות ההתערבות של יועמ"ש שב"ס
הפקודה תוקנה כך שהיועמ"ש יבחן עיוות דין, ולא רק מקרים בהם נפל פגם פרוצדוראלי. "הרחבנו את שיקול הדעת של אנשי הלשכה המשפטית משמעותית", הודיעה הפרקליטות. "מדובר בסמכות פנים מערכתית שנועדה לסייע לאסירים בסעד מיידי, כאשר ההליך נוהל לדעתם באופן לא תקין (לרבות סטייה מהוראות, אי שמיעת ראיות או עדים וכד') , תוך קביעת סד זמנים קצר לבירור התלונה במקרים בהם הוטל עונש בידוד".
3. נימוקים לעונשים וקנסות
לא עוד קנסות שרירותיים: שב"ס יחוייב בהצגת חוות דעת והצעת מחיר לתיקון כתנאי לחיוב האסיר עקב נזק שנטען לגרימתו.
4. סכום מינימום מוגן בקנטינה
בכל הנוגע לגביית קנסות ופיצויים שב"ס ישאיר בחשבונות הקנטינה סכום מינימלי השווה לסכום הקבוע בפקודת "אסיר נזקק" – לפחות 110 שקל.
5. תיקון טופס השפיטה
שב"ס הודיע: טופס השפיטה תוקן על מנת שהאסירים "יועמדו על כל זכויותיהם" בדין המשמעתי, כולל הזכות לבקש ביטול ההליך.
עדכון 30 אפריל
שירות בתי הסוהר הודיע היום לבית המשפט המחוזי כי הקנס בסך 1,000 שקל שהטיל על אסיר שהשחית קיר של תא "חללית" יבוטל, והסכום שנגבה מהאסיר יוחזר לחשבון הקנטינה שלו.
תשובת שב"ס ניתנה בעקבות העתירה שהגישה עו"ד רותם טובול, אשר ביקשה לבטל את הדין המשמעתי של האסיר המרצה עונשו בכלא רימונים.
שב"ס הודיע גם כי הוא מקבל גם את עתירת האסיר המיוצג על ידי עו"ד משה סרוגוביץ, אשר נשפט לבידוד ולקנס עקב מעורבות בקטטה עם אסיר אחר. הדין המשמעתי בעניינו של אסיר זה יבוטל לחלוטין.
העתירות הוגשו בשל ניהול לא תקין של ההליכים המשמעתיים בבית הסוהר, מבלי שלאסירים הוסברו זכויותיהם.
