בעת שג'ורג'ינה גרין כיהנה בתפקיד סמנכ"לית תפעול בחברת "קליקסינק" לפרסום דיגיטלי, היא יצאה לכנס מקצועי בלאס וגאס ונפגשה עם אנשי מקצוע בתחום. כעבור זמן מה היא החליטה לסיים את עבודתה בחברה שהעסיקה אותה בתפקיד הבכיר קרוב לשנה, ומיד לאחר מכן פתחה עם בן זוגה חברת פרסום דומה, שלמעשה התחילה להתחרות ב"קליקסינק". בחברה בה עבדה נפגעו מהצעד הזה של העובדת שהם טפחו, והגישו נגד גרין תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, על מנת למנוע ממנה להשתמש במידע שמוגדר לטענת החברה כ"סוד מסחרי", ובמיוחד לאסור עליה להשתמש בחומרים אותם היא אספה בכנס אליו היא נשלחה מטעמם.
חברת "קליקסינק" נחשבת לאחת החברות הבולטות בארץ להפצה של מודלים פרסומיים בדיגיטל ומובייל, וכן בתיווך בין מפתחי אפליקציות לבין אתרי אינטרנט המוכרים שטחי פרסום. לפי המודל העסקי, ההכנסות מתבססות מעמלות המשולמות על ידי בעלי האפליקציות והעסקים. מדובר בחברה שהצליחה לבסס את מעמדה בשוק הדיגיטלי ובשש שנות פעילותה אספה מאגר נתונים אודות לקוחות פוטנציאלים, שחלקם הפכו ללקוחות מוחשיים שהכניסו לחברה סכומים בלתי מבוטלים. כמו כן בחברה הצליחו לשכלל את שיטת העבודה בדרך של "ניסוי וטעייה", ובעצם להתאים עבור הלקוחות שלהם את סוג הפרסום האפקטיבי ביותר עבורם.
גרין עבדה במשך שנה כסמנכ"לית התפעול ב"קליקסינק", ובמסגרת תפקידה היתה למעשה אחראית על רוב העשייה בחברה, כולל ההתנהלות מול הלקוחות שפרסמו דרך החברה, ניהול המשא ומתן הכספי ועוד. בשלב מסוים גרין ניהלה עם בעלי "קליקסינק" משא ומתן סביב האפשרות שהיא תצטרף לחברה כשותפה, הגם שבתחילת ההתקשרות בין הצדדים היא חתמה על הסכם סודיות.
בכתב התביעה נגד גרין נטען כי "העובדת חדרה ביום 1.8.2019 למערכת המחשוב של קליקסינק ופנתה ללקוחות החברה תוך שהיא מציעה להם לקבל ממנה את השירותים של החברה בה עבדה עד אז", לטענתם היא הריצה את הקמפיינים שקליקסינק על מאפייניהם המדויקים אותם פתחה החברה תוך השקעת משאבים רבים. עוד נטען, כי גרין שמרה מידע רגיש של החברה בה עבדה בתיבת הדוא"ל הפרטית שלה, ובכלל זה מידע על נתונים מסחריים סודיים, פרטי לקוחות ומפרסמים, נתוני הכנסות, דו"חות אופטימיזציה, ססמאות ועוד. לפי התביעה, גרין התבקשה לקראת סיום העסקתה להעביר את כל הקבצים לתיקייה השייכת לחשבון החברה ולא לעשות בהם שימוש, אך לא עשתה כן.
עורכי הדין של גרין, ניר ושגיב רוטנברג, השיבו בכתב ההגנה לבית הדין לעבודה כי מדובר באשת מקצוע אשר עוסקת בתחום הפרסום הדיגיטלי מעל תשע שנים ומכירה את "כל הגורמים בתחום תוך שהיא נחשבת לאחת המומחיות בתחום זה". לטענתם, קליקסינק גייסה את הידע המקצועי שלה, ובעצם היא זו אשר הכירה לחברה בה עבדה את העולם הדיגיטלי. "רשימת הלקוחות והמפרסמים אינה סוד מסחרי אלא רשימה של גופים המוכרים וידועים לכל מי שעוסק בתחום". כמו כן נטען בכתב ההגנה, כי העובדת הודיעה לבעלי החברה על עזיבתה עוד בטרם נשלחה על ידיהם לכנס המקצועי בלאס וגאס, שהתרחש שלושה שבועות טרם כניסת התפטרותה לתוקף.
השופטת יפית זלמנוביץ גיסין, רונית זמני ערמוני (נציגת ציבור עובדים) ואבי אילון (נציג ציבור מעסיקים), כתבו בהחלטתם: "הנטל להוכיח קיומו של 'סוד מסחרי' ולעצם השימוש שעושה המשיבה ב'סוד המסחרי' רובץ לפתחה של המבקשת. לעת הזו לא הוכיחה המבקשת דבר קיומו של מידע המהווה 'סוד מסחרי' ואף לא הוכח כי פעילותה של המשיבה מהווה גזל של 'סוד מסחרי'… טענת המבקשת כי המשיבה אספה בכנס בלאס וגאס אליו יצאה בסמוך למועד סיום העסקתה, פרטים ונתונים אודות לקוחות ומפרסמים פוטנציאלים, היא לא יותר מניחוש מושכל. משכך, לא מצאנו להיעתר לבקשה להורות למשיבה להשיב למבקשת את החומרים או הנתונים הנמצאים ברשותה, אשר נאספו בכנס בלאס וגאס".
בית הדין לעבודה דחה את התביעה וחייב את התובעת לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
