ועדת השחרורים בכלא מעשיהו אישרה שחרור מוקדם לישראלי שנשפט בארצות הברית על זיוף שטרות בהיקף יוצא דופן של 70 מיליון דולר, במסגרת ארגון פשיעה.
כך נודע ל"פוסטה".
האסיר יצחק לוץ (58) מראשון לציון, נעצר בשנת 2015 בניו ג'רזי לאחר שנחשף אחד ממפעלי הזיופים הגדולים של שטרות (50 ו-100 דולר) שהופעל על ידי קבוצת ישראלים.
לוץ נשפט בארה"ב כראש ארגון הזיופים ועונשו נקבע ל-15 שנות מאסר, שלאחר ערעור קוצרו ל-11 שנים.
על פי גזר הדין של בית המשפט בווירג'יניה, לוץ היה אחראי על ייצור והפצה של דולרים מזויפים באיכות גבוהה ביותר בארה"ב ומחוצה לה. הוא עשה זאת לאורך שמונה שנים והיקף הזיופים שעליהם היה אחראי עמד על יותר מ-70 מיליון דולר. הוא הנחה והכשיר שותפים בארגון, כולל ישראלים אחרים, רכש ציוד לייצור המטבע המזויף ושימש גם כגובה וקיבל נתח כספי גדול מהפעילות הפלילית.
בעיתון הישראלי בארה"ב, "חדשות אמריקה", פורסם בעבר כי לוץ רכש את נסיונו כזייפן מקצועי בישראל, כאשר עבד בצעירותו בתעשיית הדפוס. הוא התמחה תחילה בזיוף דרכונים ישראלים, רשיונות נהיגה ומסמכים רשמיים. מאוחר יותר, בשנות ה-90 הצטרף לכנופיית זייפנים ישראלית-רוסית שזייפה שטרות ישראלים, ונשפט בפעם הראשונה ל-18 חודשי מאסר.
אחרי שנות פעילות בארץ, החליטה הרשת להעביר את מפעל הזיופים לניו ג'רזי ולדולרים, באמצעות מכונות מתקדמות ופעלה תקופה ארוכה עד שנחשפה על ידי ה-FBI.
לפני ארבע שנים, במהלך ריצוי עונשו הועבר לוץ לכלא הישראלי על רקע ההסכמים עם ארה"ב המאפשרים לאסירים עם אזרחות ישראלית לשאת את יתרת עונשם בארץ.
בשנה האחרונה הגיש לוץ באמצעות עו"ד רותם טובול בקשה לשחרור מוקדם, על רקע העובדה שריצה כבר עשר שנות מאסר מתוך 11 (וארבע מהן בארץ כאמור).
בקשה שנה קודה לכן נדחתה והוועדה קבעה, כי על האסיר להעמיק את הטיפול בכלא.
בשבוע שעבר ועדת השחרורים בראשות השופטת זיוה הרמן התכנסה לדיון נוסף.
הפרקליטות עמדה על התנגדותה לקיצור העונש ודרשה למעשה כי האסיר יישב עד היום האחרון שנקבע למאסרו בסוף מאי 2025.
הפרקליט עו"ד נדב אוחנה נימק: "לא מדובר בעבריין מרמה שגרתי, מדובר במי שפעל במסגרת ארגון פשיעה, במיזם זיוף בהיקף אדיר שאנו לא רגילים אליו".
עוד טען הפרקליט, כי ההליכים השיקומיים שעבר האסיר בשב"ס אינם מספיקים. הוא אמנם שולב בקבוצת טיפול לעברייני מרמה ואולם, לא שולב באגף שיקום, שבו אסירים יוצאים לעבודה במפעלים מחוץ לכלא בכל יום. לפי התובע, אגפי השיקום נחשבים כ"מבחן עליון" לפני שחרור מוקדם לאסירים השפוטים לתקופות ארוכות, משום שהם מאפשרים בחינה הדרגתית של השתלבות ועבודה בקהילה, תחת הפיקוח של שב"ס. ואולם, לוץ לא יכול היה להשתלב באגפי השיקום מסיבה בריאותית ועקב גילו היחסית מתקדם.
מנגד, עו"ד טובול המתמחה בייצוג אסירים, ראשת פורום שב"ס בלשכת עורכי הדין, טענה בפני הוועדה כי הוא עומד בקריטריונים לשחרור מוקדם ומסוכנותו הופחתה, על אף שלא עבר דרך אגף שיקום. הסנגורית טענה, כי כל גורמי הטיפול כתבו חוות דעת על התהליכים החיוביים שעבר בשב"ס ועל כך שמדובר באסיר ללא דוחות משמעת אשר יצא לעשרות חופשות בהתאם לאמון שניתן בו לאור התנהגותו החיובית.
גם רש"א (הרשות לשיקום האסיר) בנתה עבורו מעטפת מחוץ לכלא, שתכלול תוכנית תעסוקה כאיש תוכנה במפעל ותוכנית טיפולית, בכפוף לשחרור לקהילה.
ועדת השחרורים בראשות השופטת הרמן השתכנעה מטיעוני ההגנה וקבעה כי תוכנית רש"א תסייע ללוץ לחזור לחברה כאדם משוקם – והיא עדיפה על פני מיצוי מאסרו של האסיר באופן מלא עד ליום האחרון.
הוועדה דחתה את התנגדות המדינה וקבעה כי "הדוחות מלמדים כי האסיר עבר כברת דרך טיפולית ארוכה ביותר" וכי היציאה ממאסר עתה תתרום ל"דרך השינוי אותה התחיל, תחת מעטפת פיקוחית".
